ימים אחרונים של 2023 במקסיקי סיטי

מקסיקו סיטי הפתיע אותי מאוד.תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה מבוונקובר עם מטרו ואוטובוסים שמגיעים כל שלוש דקות על השעון. לפעמים כדי להגיע ממקום למקום מצאנו את עצמנו ברכבת שעה... זה רק מסביר עד כמה העיר הזו עצומה! אנחנו כיסינו רק ב5% מהעיר. 

מסבר שהשכונות בעיר מסווגות לנושאים. אנחנו גרנו בשכונת החשמל, כל החנויות באזור של ההוסטל שלנו מכרו מנורות, מכשירים אלקטרונים תיקונים ועוד שירותים בסגנון. מדי פעם אפשר לראות חנויות שיוצאות מכלל החשמל, היוצאים מן הכלל הם בתי קפה. 

המקסיקנים לוקחים את הקפה שלהם מאוד ברצינות, אז גם אנחנו. סירבנו לשתות את הקפה אינסטנט בארוחת בוקר וירדנו לקפה אפיקו. מקום קטנציק, תמיד מלא באנשים עם מכונת קפה ענקית וקפה מצוין. 

שכונה נוספת שטיילנו בה הייתה ווידה דה  לה רוזה, הפלורנטין של תל אביב, שכונה קווירית עם מופעי דראג ודגלי גאווה . מודה,הופתעתי מאוד ממנה. 
מכיוון שאני אחיינית ממושמעת, עצרנו במסעדה שדודה מיי המליצה לנו. הזמנתי סופה לה טורטיה. מרק מושלם. את הכנאפה לא הספקנו בפעם הזו אבל נגיע שוב לעיר בעוד כמה ימים בדרך ליעד הבא הבא.

נסענו גם לשכונה של פרידה קאלו, האומנית אולי הכי ידועה של מקסיקו שהיא אישיות בפני עצמה. לא יכולנו להיכנס למוזיאון כי כל הכרטיסים sold out אז ישבנו וקראנו עמוד וויקיפדיה שלם עליה.

 התחלנו עם הרגל חדש, לקרוא בוויקפדיה על דברים שלא נגישים ללא דוברי ספרדית. למרות שלא נכנסנו למוזיאון, השכונה הציורית מרמזת על הסביבה בה היא חיה ואולי גם הייתה למקור להשראה. מאוד נהנתי להסתובב שם, במיוחד מהפארק השכונתי שבו קוראינו זוגות מבוגרים ( הורים שלי פלוס) רוקדים סלסה למוזיקה מקסיקנית, ככה סתם ביום ראשון אחר הצהריים. אפשר ללמוד מהם איך לחיות את החיים. 

היום האחרון במקסיקו סיטי היה גם היום האחרון של השנה. אני מרגישה הקלה שנת 2023 נגמרה ומתפללת ששנת 2024 תביא קצת יותר תקווה שקוט וביטחון. חגגנו את הסיום של השנה בהוסטל על הגג. היה ערב רבוי שלבים. פונץ עם רום על הגג בשש,ארוחת ערב צמחונית בשבע.(המתנדבת שארגנה את האירוע הייתה ישראליתוהכינה בורשט עם שמנת למנה ראשונה!) משחקים, משחקי שתייה וריקודים. כמובן שחתכנו לישון הכי מוקדם ב1:30 בלילה. 

אני כותבת מעיר אחרת,גאונות חואטו 4 שעות צפונה ממקסיקו סיטי. כיף לצאת קצת מהעיר ולהוריד הילוך. תקראו לי פלצנית אבל אני מתה על זה שכל בוקר אני כמה מציוצים של ציפורים. 

הייתי בהחלט יכולה לחיןת בלי הפעמןנים בכנסייה

אכתוב שוב בקרוב.Read more