gosaikunda day 4- laurbina to gosaikunda

קמים לבוקר מושלג וקר כמובן ומתחילים בטיפוס מרהיב ומאתגר בשלג שאורך כשעתיים בהן אנחנו משחקים בשלג , נהנים מהנופים המדהימים של ההרים שהפכו ללבנים בין לילה ומנסים לאתר את המסלול שאיבד מצורתו בעקבות השלג.

לאחר הטיפוס מגיעים לחלק מישורי ונחמד שעובר בקלילות יחסית ומתחילים לראות את האגמים הקפואים (שכבר הפשירו)

ממשיכים ללכת לאורכם עוד קצת עד שמגיעים להוסטל עם ילד מקסים וחמוד בשם ג'ובין ששאל לשמינו ורקד איתנו בזמן שאמרנו את השמות אחד של השני (מצחיק פיצוצים)

ממשיכים בשגרת היום בנחת , אוכלים ארוחת צהריים מפנקת ושוטפים פנים בברז האיזורי (כשהוא סוף סוף התפנה משטיפת הכלים שבישלו לנו בהם)

בערב כבר נהיה ממש קר ואנחנו נשלחים לעמוד בשמש בשביל לא לקפוא עד שבעל הבית מדליק את החימום

בארוחת הערב פוגשים שני נפאלים חמודים בני 30 שמספרים לנו שלפי ההינדו האל שיבה, אל מגניב ביותר שהיה לובש את העור של הנמרים מטייל בהרים ומעשן וויד, יום אחד בלע רעל בשביל להציל את העולם (הפרטים לא מדוייקים היה מבטא כבד) ואז הוא הלך לאגמים ובעזרת קלשון שבר חלק בסלע משם יצאה נביעת מים שכעת הם נחשבים טהורים, הוא שתה אותם ואז נכנס לתחתית האגם ולפי האמונה הוא יושבת שם ועושה מדיטציה. אז להרבה הינדו חשוב להגיע לשם ולראות את המקום ולטבול באגם הקפוא. (דבר שמסיר את המנחת מסוקים שפעל לתא הפסקה והוריד אנשים לטבילה ברגל וחזרה).
זוג האנשים הזה אמר שמחר הם יעשו את זה מחר בבוקר ורק אז יצאו לדרך.
אחר כך השיחה התגלגלה למחוזות אחרים והם סיפרו לנו (שני דוקטורנטים נפאליים במנהל עסקים והיסטוריה שכרגע מובטלים כן?) על הפגמים במשילות הנפאלית , על היעדר הייצוא של תוצרת ועל הבעיות במדינתם. בסוף הם אפילו שכנעו אותנו לשתות יין נפאלי (רוקסי) שמוכן מתסיסה של דגנים והוספת חמאה אליו ואפילו יש אופציה לפזר עליו אבקת צילי. המלצת המקומיים לשתות חם, המלצתנו- לא לשתות בכלל, יש לציין שאחרי הערב מצד המקומיים שהיין מתקרר יעל שתתה את כולו בשלוק (הם אומרים שהוא טוב לגבהים, טוב לקור, טוב לשינה לא הורגש)

הולכים לישון בגובה 4300 לילה קר וקשה ביותר לקראת יום חווייתי למחרתRead more