ימים אחרונים בנפאל

אחרי שחזרנו מהאגמים בנסיעה מקומית אחרונה- שהתחילה בשעתיים מתישות במיוחד מלאות במקומיים שנסעו להתחסן לקורונה (כיף להצטופף שנייה לפני החיסון) והמשיכה למוזיקה מקומית חזקה מידי כהרגלה ולקשירת התיקים על הגג בקשר מפוקפק שבחלק מהזמן אנשים גם ישבו עליהם (מזל שבנפאל כולם מותק ואין גניבות ורק אהבה)
הגענו לקטמנדו והתחלנו בסידורים אחרונים, קונים מתנות, שם יצאו לידי ביטוי כל כלי המיקוח שרכשנו והמציאות היו שוות במיוחד, אוכלים עוד קצת אוכל מקומי שאהבנו במיוחד, נפרדים מאנשים ברחובות אבל הפרידה לא הייתה שלמה בלי המלכה שבמלכי המסעדות המערביות בנפאל בכלל ובקטמנדו בפרט- אש וקרח!
כבר תקופה שאנחנו מפנטזים על החופשה הנהדרת שהייתה לנו באיטליה ועל המקום שכבר הוכיח את עצמו קצת לפני שיצאנו לאנפורנה.
שמנו שכולם נכבד מהרופים האחרונים שלנו בצד ויצאנו לדרכנו לארוחה חגיגית מלאה בפיצות עם אנשובי והאם מיובא מאמא איטליה, אפרול שפריץ, נגרוני וקינוח אחד אלוהי - אמורה מיו❤️
אחרי כל זאת כבר היינו מוכנים לעזוב, ממלאים במרץ טפסים אחרונים הקשורים לטיסה ומפנטזים על המלון בו נעביר את הבידוד ביום הראשון בתאילנד.
את הפוסט פרידה מנפאל אנחנו עוד קצת
דוחים כי קצת מוזר לסכם את המקום הזה שהיה המקום הראשון שלנו בטיול הזה וסימל ככ הרבה.
אבל בקרוב גם זהOkumaya devam et