שדות הרים וחיוכים

שלושה ימים בצפון של הצפון
לפעמים רואים קצת את סין
והרבה רואים שדות אורז ותירס, הרים, מפלים ונהרות.
מדי פעם קצת כפרים- כאלה עניים מאד וכאלה קצת פחות.
ילדים מלוכלכים מלאי שמחה וחיוכים
מנגנים שרים והרבה מהם כבר עובדים.
הולכים על צידי הכביש ובשבילים קטנים עם סלים מלאי תבואה או בדרך לנהר עם סלסלה לדייג או חכה שהכינו לבד- לפעמים לא יותר מבני שלוש,
אבל זה לא מונע מהם לחייך ולצעוק ״הלו הלו!״ ולפעמים להוסיף גם איזה ריקוד קטן בכל פעם שאנחנו עוברים לידם.
עוברים את הנופים הכי יפים שראינו כבר תקופה ארוכה וכל שנייה אפשר להעריך ולספוג.
בנסיעה על האופנוע עם מוזיקה באוזניים ורוח בפנים הכל יותר עוצמתי; הגשם, הרוח, ההרים והריח של האורז שממלא את האף ומזכיר קצת ספא אבל יותר טוב.
לפעמים אפשר לראות שעל אחד הכפרים יורד גשם ככ חזק שהכל הופך לבן כמו שצף חזק של מפל.
חלק מהזמן את נוסעת ממש בתוך השצף הזה, ובתוך שיא הסופה אפשר לראות בהמשך הכביש שמיים כחולים ובהירים ואת יודעת שבקרוב זה יפסק, עד שזה יחזור.
רוחות חזקות מרקידות ומחיות את כל האורז מסביבך כמו גלים של ים ולפעמים מנסות להרקיד גם אותך.
מדי פעם עוצרים לנענוע ושיחרור הישבן שהופך למעיין ריקוד קבוע ולהתענגות על הנוף בסטטיות נחוצה.
באחת העצירות גם עוזרים למשפחה לקטוף תירס ובאחרת קפצנו לשחות במפל וחבורת הנהגים הדגימו ולימדו אותנו לקפוץ מסלעים גבוהים לזרם המים הנעים שבהמשכו התקלחו כל ילדי הכפר.
שלושה ימים עם עוד שישה ישראלים שלא פגשנו לפני והתגלו כאנשים נפלאים.
כל ערב מלא בשירה ושתייה של מים משמחים מאד.
מה עוד צריך שיוצאים לשלושה ימים על אופנוע בצפון של הצפון.Weiterlesen