פולגה וקריגנגה

אחרי כמה ימים בקאסול הרגשנו שאנחנו חייבים לצאת. נפרדנו מאביתר חברינו הטוב בתקווה לראות אוצו שוב והחלטנו לצאת לפני הבנים לפולגה בזמן שהם מחכים לשתי היובליות שיגיעו לקאסול בתור יעד ראשון בהודו ואז יגיעו כולם יחדיו לפולגה.
עלינו על לוקאל ראשון בהודו (חוויה כיפית מאד) ונסענו לכיוון פולגה, כמובן שבחרנו את היום הכי גשום בשבוע שהגענו לתחנה הגשם לא נחלש ושעה הליכה הייתה לפנינו. הלכנו לפי אפליקציה המפות שלא איכזבה עד כה באף ניווט אך הפעם בהליכה הגשומה היא ניווטה אותנו לכיוון גשר שקרס, כך שהיינו צריכים לחזור על עקבותינו בבוץ העמוק ובגשם כדי למצוא שהדרך הייתה בעצם פשוטה יותר ואפילו חצי סלולה.
לבסוף הגענו רטובים ובוציים אל ההוסטל המושלם, מרפסת לנוף מיוער, חדר חדש, נקי ופרטי.
את הימים בפולגה העברנו בקריאת ספרים, טיולים קצרים בטבע המדהים שמקיף אותה, חקירת יער הפיות המפורסם ואכילת אוכל הודי משובח.
ביום האחרון התגלה כי יובל מרגישה רע ודן נוסע עם היובליות למנאלי ואלינו מצטרפים חן ליאם נועה וגפן המתוקים.
נוכחותם מילאה את פולגה והפכה את כל המקומות השקטים לגועשים ושמחים בדרכים חדשות.
למחרת יצאנו כולנו אל הקיריגנגה.
ההליכה הייתה יפה ועברה בין מפלים ביער צפוף ורועש מחיות שונות, כלבים ליוו אותנו בחלקים מההליכה ולעיתים פגשנו פרות אקראיות.
כשהגענו ליעד, קרחת יער מלאה באוהלים, התענגנו על הנוף, ראינו חצי שקיעה דרך העננים והלכנו לטבול במעיינות המאד חמים אך המופרדים, שם כמובן קיבלתי שוב את ההתעניינות הקבועה האם אני הודית (לא), אחכ הזמנו את הארוחת ערב המאכזבת בתבל שלקח לה שעתיים להגיע אך מלוחה מאד ודלת טעם בו זמנית.
למחרת קמנו מוקדם להתפעל מהטבע אחרי התעוררויות אקראיות מקרבות כלבים/ נסיון של הכלבים להגן עלינו מדבר לא נודע (התאוריה של תמיר) ממש בכניסה לאוהל שלנו ויצאנו רק עם חן חזרה למטה במטרה להגיע באותו הערב למנאלי.
החזרה עברה במהירות ובקלילות.
הנוף היה מרשים כמו בהלוך ועל אף שטעינו פעם אחת בדרך וטבענו בקקי של חיות שונות ההליכה הייתה מהנה.
כשהגענו לאחד הכפרים האחרונים תמיר הרעב קטף כמה תפוחים. פעולה שגררה נזיפה מאחד מזקני הכפר וטענה שאם יגלו זה יגרום לבעיות גדולות כך שמשם מיהרנו לרדת כמה שיותר מהר ולהגיע אל הלוקאל חזרה לקאסול.
בקאסול אכלנו מומו בין המוצלחים בטיול שכלל רוטב חמאת בוטנים וטחינה ויצאנו במונית עקב דחיקת הזמן.
לבסוף הגענו למנאלי בשלום ובזמן לארוחת שישי אצל קרן ולאיחוד עם דן והיובליות אותן פגשנו לראשונה ושם גם פגשנו את יואב ונועה הנוספת שבאו מלה.
התנסנו לראשונה במפרום ושיתנו יין אדום והייתה אווירה נעימה מאד, פגשנו עוד המון אנשים שראינו בכל המזרח בטיול והשמחה הייתה גדולה אך גם העייפות שנפלה.
וכך הלכנו לישון במנאלי במיטה רכה ונקייה אחרי מקלחת טובה מתכוננים ומתרגשים לצאת מחר בבוקר לושישט.Read more