רישיקש

אחרי נסיעה ארוכה ארוכה בשני לוקאלים שהוחלפו בתחנה מרכזית ב4 בבוקר ומונית ג’יפ אחת חמה הגענו לרישיקש שם הסתובבנו ברחובות כמה שעות כדי למצוא חדר נקי (יחסית) במחיר הגיוני (יחסית). אז כמובן שהיא ישר לא באה לנו טוב בעין- איך אפשר לאהוב משהו שאתה מגיע אליו אחרי מסע חסר שינה ככ ארוך?
בסוף ישנו בהוסטל שהצק אין אליו היה יותר מתיש מלהוציא ויזה להודו והפקידת קבלה דיברה אלינו כאילו היא עושה לנו טובה שהיא נותנת לנו לישון פה למרות שזה לחלוטין הכי הרבה כסף ששילמנו על חדר בהודו. אבל היי! היה איזור משותף ממש מגניב עם ספות ונטפליקס.
ביום השני ברישיקש דברים החלו להתבהר, מצאנו סטודיו ליוגה ואת שני בתי הקפה היחידים בצד הזה של הגשר (כןכן עוד גשר קרס ועכשיו רישיקש מחולקת לשתיים וכדי לעבור צריך ללכת שעה שלמה ב35 מעלות ו100 אחוז לחות), והתחלנו לחות קצת שגרה, שני שיעורי יוגה ביום, הסתובבות ברחובות בין לבין, ארוחות מתחלקות בין הבתי קפה ואפילו חברות שנוצרות עם שני מלצרים מקסימים מינג (מינגמר- יןם שלישי) ורבין (נפגש בכיכר) שלפני כמה חודשים בעל בית קפה ישראלי שהיה פה ככ עף עליהם שהציע להם לבוא לעבוד אצלו בישראל ויזה עליו! אז צפו לזה ב2025 הם הכי חמודים שיש.
ביום השלישי כמו שאתם יודעים יצאנו לטיול זריחה הידוע לשמצה, שאיים להרוס את החיבה שבנינו לאט לאט כלפי רישיקש אך למזלנו שהכל נגמר טוב הכל הפך להיות ככ מצחיק ומגוחך שזה רק נשמר בספר החוויות.
משם המשכנו בשגרת הקפה והיוגה מידי פעם יוצאים להרפתקאות בצד בשני של הגשר

ביום הרביעי עשיתי יום ציל וקניות עם יואב והחלפתי לנו להוסטל נחמד סופסוף אחרי שהם שיקרו לתמיר על המחיר של הלילה בסופש. יש לציין שההוסטל אופיין בעוצב הכי רנדומלי בעולם והיו בו מלא דשא סינטטי על הקירות, מנורות של כדורגל ומלא מזרקות עם פאייטים מתוך בקבוקי שיכר שונים.

בזמן הזה תמיר היה עם תומר (התומר השני מהארץ שבא לבקר אותנו בטיול) וזה מה שהוא מעיד על כך-

תומר חברי הטוב משכבר הימים (כמו שעילי אוהב לכתוב) הגיע אלינו לרישיקש לבלות כמה ימים ביחד והיה ממש כיף איתו מהרגע הראשון. הלכנו יום אחד להסתובב בצד השני של הנהר וקפיצה מלאת יתושים באשראם בו הביטלס היו וכיום משמש בעיקר כאזור גרפיטי מגניב ובעיקר נטוש ומסתורי , עוד יום בשוק ובעיקר היה כיף להשלים פערים ולהיחפף על המצב של החבורה בבית. בהתאם לחום הקיצוני ביותר ברישיקש גם המפגש עם תומר חימם את ליבנו

וזהו, לבסוף רישיקש נגמרה גם כן ואיתה גם הפרידה מהחברים שיצרנו פה והדרך לסוף הטיול מתקרבת. היעד הבא הוא דלהי, אנחנו אפילו נבלה שם יותר מהמתוכנן עקב מיצוי רישיקש אבל ככה אנחנו מקווים להצליח לחוות אותה מכל מיני זוויות.Read more