Sa pa

מגיעים לסא פא ב4 וחצי בבוקר אחרי נסיעה מבחילה הנהג מעמיד פנים שהוא ישן כדי שלא יצטרך לפתוח לנו את הדלת, לוקה מפגין נחישות וישר מציק לו כדי שיפתח לנו - יוצאים החוצה לוקחים את הציוד וקולטים שקפוא אחושילינג , מתחילים בהליכת משקלים 2 קילומטר וחצי ב5 בבוקר עם כל הציוד כמו בני שרמוטות הוא חתיכת חולה הגרמני הזה רעיון שלו לא שלי אבל אני זורם כמו תמיד כי למה לא, מגיעים וחצי פורצים להוסטל ונכנסים למיטות ממש כמו בצבא התחושה משום מה הרגיש לי תחושה מתוקה אבל לא בקטע הצהוב בקטע של הפוסט טראומה טוב לא נורא מה נעשה, בבוקר קם מצחצח שיניים מול ערפל מוחלט ופוגש את המארחים שלנו - קבוצת אנשים ויאטנאמים רנדומלים שכולם מתנדבים במקום הזה קשה להבין את מהות הסיטואציה אבל כולם אחד אחד נחמדים ברמות שלא יצא לי לראות והייתי מלא הערכה, לוקה ואני יצאנו אל העיר לקנות לי ערמונים ולו כפפות, תוך כדי אני בקשר עם מאמא שושו שהומלצה על ידי חבר של אח שלי, הבעיה היא שהוא היה אצלה לפני 3 שנים אז קיוויתי שהיא עדיין בחיים.
היא עדיין בחיים איזה יופי! שיטגנו אצלה למחר על הבוקר ל2 ימים ולילה ביניהם לאירוח סטייל צפון ויאטנאמי כמו שאצלנו עפולאים שמים קטשופ על פיצה גם אצלם אוכלים כלב על מקל.
ורוניקה הפולניה וראובן הספרדי/צרפתי וקרן אשתו הקולומביאנית הצטרפו אלינו לשהות עם מאמא שושו,
במהלך היום טיילנו באזור מפחיד בקטע טוב בגלל כל הערפל נתן ווייב מגניב אבל מנע מאיתנו באמת לחוות את הנוף שזה ביאס אותי מאוד.
יהיה הבת שלה הייתה מאוד חמודה ומצחיקה ולצערה ולצערי היא העזה לקרוא לי סאחי בלטה, עכשיו אני לא בחור עם יותר מדי אגו אבל כשמול זרים מלכלכים עליי אני ניהיה חולה נפש, באותו ערב אכלתי מעט כי האוכל היה מזוויע אבל מהר מאוד מאמא שושו הגישה לנו "מים שמחים" (בפועל וויסקי אורז" ופה מתחיל סיפור לדורות אם אני אקבר אני רוצה שהפסקה הבאה תיהיה מה שרשום על הקבר,
שתינו לא מעט שוטים ולאחר מכן שיחקנו משחקי שתייה אשכרה טובים סוף סוף וכמובן הייתי חייב להראות שישראלים שותים הכי טוב והכי הרבה וכל פעם כשאדם אחר הפסיד עשיתי איתו שוט כדי להרים אווירה, ברקע עומר אדם מתנגן "בוקרשט איז דה טיים אוף יור לייף" הרגיש לי מרגש נפתלי ארץ אמבר (כתב את התקווה)
היה כיף רצח הלכתי לישון הקאתי על כל המיטה כמו חתיכת בן שרמוטה רצתי החוצה כדי להקיא שם אבל הקיא פגש אותי שוב במדרגות של הבית והמשכתי להקיא כמו גבר ותוך כדי לנקות ותוך כדי מקיא שוב ,מאמא שושו מביאה לי דלי קוראת לי סאחי בלטה וכפרה עליה עוזרת לי כמו שצריך ואז משכיבה אותי לישון, קמתי בבוקר הלכתי לצחצח שיניים ובאמת הרגשתי אדם חדש יום חדש כמו שריהאנה אמרה same old mistakes, תדמיינו את הסיטואציה הבאה בוקר קריר ארוחת בוקר טעימה כולם מסביב לאח כולל הכלבים המתוקים שנהנים מהליטופים של כולנו - לוקח שלוק מים הכי קטן שאפשר לקחת ושנייה אחר כך בלי אזהרה יוצא מהפה של כאוס כלפי חוץ מינימום תיבת פנדורה נפתחה הקיא שלי מתפוצץ על הכלב החמוד שלפני דקה היה חמוד ויבש ועכשיו הוא מלא בשאריות מים שמחים ואורז, ורוניקה חטפה את קו היורים השני שלי וגם חטפה כדור בשביל הקבוצה אבל זה בסדר כי הפולנים בגדו בנו בשואה אז זה מגיע לה, תוך כדי אני מנסה לעצור את הקיא וממשיך לתת נתזים של קיא בדרכי החוצה מקיא בחוץ עוד קצת עד שאני לא מצליח לנשום אבל זה גם מצחיק הזכיר לי את הסצנה הזאת מפאמילי גאי אשלח קישור אז גם קצת צחקתי תוך כדי, מאמא שושו עזרה לי ותמכה בי גם בתקופות הכי קשות כמו הפועל תל אביב ולוקה הביא לי אלקטרולייטים שהדבר הזה עובד כמו קסם והחלטתי שאני ממשיך איתם ביום בטיול והיה נחמד אבל שוב יותר מדי ערפל זה קטע פה בויאטנאם מסתבר.
מחליט להמשיך קדימה הלאה ליעד הבא שאין מצב שאני אנסה לרשום אותו בעברית.Leer más