שער הניצחון שמה?

החמימות של העיר שונה מזו של הטבע
יש כאן המון מראות והרבה יותר מידי מודעות.
הבטריה בטלפון, הקליטה הבלתי נגמרת והשפע שיש סביבי לא מסחררים אותי. הקצבתי שני לילות ויום אחד של חיבור. במידה מה החיבור הזה הוא גם מנוחה.

עוד לא מצאתי זמן לבכות
המחנק מחכה בסבלנות והדמעות הופכות את העיניים שלי לבורקות, מנצנצות ומאירות.
באופן כללי המילה אור מתארת נהדר את הימים האלו שאחרי הדיכאון. אני רואה אותו חזק והוא יוצא ממני באותה העוצמה, זה אפילו מתיש
אך אני מוצאת את היופי ומחבקת
התנועה המעגלית מאפשרת ביטחון, אני יודעת מה מגיע, ומתי.
בנוגע לעצב, לצערי אין לו מקום פה איתי למרות שהוא כאן בתוכי דופק על הקירות ומחפש פרצה להתפוצץ דרכה החוצה, וגם בזה אני מוצאת את היופי, לחיבוק שכזה תמיד יש לי זמן, ומקום פנוי.
אין פה פרחים, והעצים בעיר לא מזכירים לי את אמא. נשאר הפלא של האנשים, השעם ואני.Läs mer