Sarāhan

רודטריפינג - סהארן
את הבוקר בג'יבהי פתחנו בארוחת בוקר טובה ובהצטיידות במאכלים לקראת הדרך.
הפעם כבר ידענו למה לצפות, השתחררנו מזכרונות הנסיעה הקודמת והמתנו קלילים לאוטובוס.
כשהלוקל הגיע, הוא כבר היה עמוס, ידענו שזה פחות מתאים לנו היום ובזמן שעומר ואני ניסינו לתפוס טרמפים איילת הצליחה לסגור מחיר מצויין עם נהג מונית שהביא אותנו עד לאנני (קלאס).
באנני ירדנו בתחנה מרכזית, איילת שכחה את הפאוץ' במונית ואחרי ספרינט 300 מטר אימתני ופחות כמה פעימות לב חזרה איתו מונף כמנצחת.
בזמן ההמתנה ללוקל, פרסנו לחמים עם בננה ונוטלה (שיגעון) אחריהם יצאנו, עומר ואני, לעמוד לטרמפים (הפעם מוניות יקרות ולא ככ באות בחשבון).
הסבלנות משתלמת ועצר לנו נהג מיניבוס שלקח אותנו עד לסנג', מרווחים ומוזיקה פול ווליום.
איך שירדנו עשינו מיד קונקשיין לג'יפ/מונית (אולי ג'יפ שירות?), שלקח אותנו בזול כמו לוקאל עד לראמפור.
ראמפור היא בעצם כביש, עליו מלא מלא אנשים, תלמידים ודוכנים, שלא ברור איך במקום ככ נידח יכולים להתקבץ כאלה כמויות של חברה שמנסים להגיע הביתה.
הסדרן של האוטובוס שלנו לסהראן גם חיכה בתחנה ואמר לנו (כשהוא מביט בי מנסה לתפוס טרמפים בתקווה וכישלון) שנעלה איתו והוא ידאג לנו.
הלוקל נכנס לרציף, כמויות של תלמידים עומדים בתור לעלות ואנחנו עוד מעמיסים מוצילות לבגאז, כשעלינו אחרונים מהדלת האחורית, הסדרן פתאום מקים שני תלמידים שמפנים לנו מקום לשבת בפנאן כל הדרך.
מהחלון כבר מתחילים לראות פסגות מושלגות, ואנחנו מבסוטים על הקלות והזרימה שבהן חולפת לה הדרך.
לקראת סוף הדרך, בג'ירי, מתגלה בעייה מכנית בלוקל ואנחנו יורדים להתרעננות של שלושתרבע שעה של תיקונים.
חזרנו ללוקל והגענו לקראת שקיעה לסהראן, מקדש ענק ויפה ניצב במרכז הכפר וממסדרון ההוסטל נגלה נוף מרהיב בו האדמה והשמיים מתחברים. האווירה טובה ואנחנו זזים לישון (ליל שני) מרוצים מהיום.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על טרמפים למאדים
פיסWeiterlesen