India
Himachal Pradesh

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Top 10 Travel Destinations Himachal Pradesh
Show all
Travelers at this place
    • Day 101

      ימי דרמקוט

      May 21, 2022 in India ⋅ ⛅ 24 °C

      הגענו אחרי לילה ויום לא צפויים בדלהי (תכלס התנחלנו כל הסופש בבית חבד).
      על אף החום הכבד עומר ואני יצאנו לקרוע את המיין בזאר ולמרות מה שהרבה אומרים, נגנבנו לטובה.
      אוטובוס לילה לדהרמסלה, מונית לדרמקוט, ונחיתה בפלורנטין (?)
      כפר קטן שנשלט בידי ישראלים, הודים מדברים עברית, תפריטים, שילוט, פרסומים, הכל בעברית ואפילו השביל לכפר מתחת, בגסו, מסומן בסימון שביל ישראל.
      קשה לאמר שלא קיבלתי שוק למרות שידעתי שזו היאחזות ישראלית.
      לכן אנחנו מפיקים את הטוב שיש לכפר (המתנס) להציע, מליון סוגי סדנאות.
      יוגה כל בוקר עם אלפש (שנתן לי חיבוק חם ועגלגל ביום האחרון), שיעורי צורפות של איילת, קורס מסאז' של איילת ושלי, מקרמה, ציור, גילוף ופיסול בעץ, בישול ועוד ועוד.
      כך התגלגלנו לשגרת יום מלווה בעשייה והתפתחות (עומר רובץ במרפסת), בין אוכל טוב (עוגת באגסו המקורית!) לחברים הנהדרים שנמצאים פה איתנו, ישיבות על המרפסת, מסיבה בדרמקוט העליונה וטיול למפלי הטורקיז (מפלי גאלו) שפה בטבע הסובב.
      אחרי חמישה ימים ולילות אנחנו עוזבים לג'יבי, להתנתק מהלהקה ולחפש הרפתקאה
      שיהיה לנו שבוע טוב
      שבוע טוב
      Read more

    • Day 102

      רודריפינג 1 - ג'יבהי

      May 22, 2022 in India ⋅ ⛅ 22 °C

      את דרמקוט עזבנו בזמן הנץ, מלווים בהערכת הזמן של כריס מהסוכנות, שהדרך תיקח לה משהו כמו 4-5 שעות. 200 קמ במפה.
      6:40 הלוקל מדהרמסאלה עזב את התחנה, ואנחנו מנומנמים ומרוגשים.
      עשר שעות הייתה הדרך לאוט, מי דמיין?
      מבוססים על סמוסות, כריכונים של חמאב וארטיק מנגו, נשאר לנו אלא להודות שתמיד היה לנו מקום לשבת והלוקל לא התפוצץ מאנשים.
      בהוצאת התיקים מהאוטובוס קרעתי לעומר את הכיסוי גשם, הוא נאלץ לבלוע חזק את הכאב והבאסה שכן היום עוד לא נגמר ואנחנו בעיצומה של דרך. סליחה.
      כשהלוקל לג'יבהי הגיע, עלינו מהר ולא ניתנה לנו הזדמנות להכניס את המוצילות למטען, דבר שבהתחלה נראה היה סביר, אבל עתיד להתנקם.
      הפקקים והנסיעה האיטית לא ריחמו עלינו, גם כשהתחיל הלוקל להתמלא בקבוצות גדולות של תלמידים אחרי בית ספר, ומבוגרים אחרי העבודה.
      כולם כאחד, מסתכלים על שני המושבים בהם נחות בנחת שלוש מוצ'ילות, סיטואציה לא נעימה מה נקרא.
      דרך של שלושים קמ מסתיימת אחרי שעתיים ארוכות חמות ומתישות.
      אחרי 12 שעות של דרך זוכים לנשק את האדמה הנכספת והקשה להשגה של ג'יבהי.
      השלב הבא, התרוצציות למצוא את ההוסטל המתאים, התלבטויות לגבי מה מתאים, ובסוף להבין שבעצם הרחקנו לכת וצריך לחזור להתחלה.
      אז ישנו בדולי, המבנה הראשון שהוקם בג'יבהי (לפי השמועה) ומשתלב יפה בתוך הטבע ורעש הנהר.
      הכפר עצמו מאוד פסטורלי, נמצא בתוך ואדי עמוק משובץ בקתות עץ כמעין קוטג'ים שוויצרים, שבמרכזו זורם בלי סוף נהר צלול וצונן.
      שלושה לילות ויומיים חלפו עלינו ברוגע, בין אוכל טוב וטבע, תפיסת מחסות מהגשם עם ספר טוב וסשני צפייה בסרטים וסדרות.
      ביקור במפל הקרוב (100 רופי כניסה?!), ומראה מפתיע ומגוחך להפליא של עשרות הודים עומדים ליד חצי מפל שגבוהים ממנו לא חסר בהודו ובכלל בנפאל, הצטלמנו כדי לעבד את החוויה ונפרדנו לשלום.
      בסך הכל, נהנים זה מחברתו של זו ומרגישים בהבדל שבלהיות פתאום חלק מזרם תיירות הודי וישראלים (כמעט) יחידים בתוך הכפר.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על נסיעה ארוכהה ארוכהההה
      פיס
      Read more

    • Day 108

      רודטריפינג צ'יטקול

      May 28, 2022 in India ⋅ ⛅ 10 °C

      אוטובוס ראשון, 7:15 סרהאן לג'ירי
      מהר מתארגנים על ארוחת בוקר, קושרים מוצילות לגג, והופ אין לנו מקום לשבת.
      שעתיים של עמידה ונדנודים, החולי נוכח בלוקל כשאת סאונד הצפירות לפני עיקולים מלווים שיעולים קשים.
      ראשים קופצים אחד אחד מחוץ לחלון לתת סמוחטות טובות של בוקר ומשפחות של חמישה שישה מצטופפים על שורה של שלושה כיסאות כשהילדים מחליקים מהידיים אל עבר הרצפה.
      יחד עם חוויית ריח הזיעה ההודי הככ ספציפי ומתובל אני עומד שם גבוה ובעיקר מרגיש מנוקר לכל העסק.
      יורדים בצומת קרצ'ם בלי כיוון ברור לגבי ההמשך, פורסים סנדוויצ'ים של חמאת בוטן וריבה ועומדים גבוה עם אגולים מלווים בצעקות "סנגלה? צ'יטקול?"
      הסבלנות משתלמת ואנחנו עולים על ג'יפ שחור מבריק ומדבר שמביא אותנו לסנגלה מאוד מהר.
      סמוסות קפה עניינים ועולים על האוטובוס האחרון לצ'יטקול (3400מ) שעבר ממש אחלה.
      הכפר ממותג ככפר האחרון בהודו וכמובן שגם כל הוסטל או חנות מיצים היא האחרונה בהודו.
      תכלס, כפר טרקים נפאלי קלאסי, מוקף בהרים גבוהים ופסגות מושלגות, כשההיצע היחיד הוא הוסטלים (מסעדות של ההוסטל) ואיזה מינימרקט (הפינת מיצים הייתה סגורה).
      בתי המקומיים בנויים מעץ ובמרכזם נחל זורם ומקדש, ממש מראה של סט ממשחקי הכס.
      חוסר הקליטה יצר לנו בועה מסויימת מהמציאות בחוץ ונותרנו שלושתינו לבלות בסביבה.
      טיפסנו לדגל הודו, שממוקם על אחת הפסגות מעל, הסתלבטנו בהוסטל סביב משחקי קלפים אוכל וצ'אי, פגשנו במטייל הודי הזייתי שניסה לשדל אותנו להשתכר איתו בערב והבאנו בעוד אימון תותחים עם טי אר אקס ורצועות.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הקצה של החלומות
      פיס
      Read more

    • Day 110

      רודטריפינג קלפה

      May 30, 2022 in India ⋅ ⛅ 16 °C

      רודטריפינג - קלפה
      חביתה מגולגלת בצ'פאטי לארוחת בוקר ואוטובוס אחד כל הדרך מצ'יטקול לרקונג פיו.
      שם, הוצאנו פרמיטים לקראת המעבר לספיטי שיגיע בהמשך ואכלנו צהריים.
      אוטובוס נוסף וקצר לקלפה שם התמקמנו בהוסטל חמוד עם נוף מטורף לגמרי מכיסא המרפסת
      יחד איתנו התארחו סומט ואניש, שני הודים שמטיילים לבד, סומט מצלם לסרטי בוליווד וקליפים ואניש מכין חברה צעירים לסוג של פסיכומטרי.
      פעם ראשונה אני פוגש חברה מקומיים מעניינים ועם אנגלית מצויינת לשאול את כל מה שעניין אותי בחיי היומיום בהודו.
      למחרת הגענו לנקודת תצפית בשם סואסייד פוינט שמשום מה מאוד מתויירת בהודים, ראינו את המקדש המקומי, וקשת בענן (כפולה!!) שהבהיקה בשמיים בתוך הואדי הענק שמתחתינו, לא יודע אם אפשר מתישהו להפסיק להתפעל מכזה קסם.
      בישיבת הצהריים שלנו עם סומט ואניש במרפסת, העננים התנקו מהרכס והם הצביעו לנו על 'שיוולינג', כמו חרוט/מגדל אבן (תכלס אבן ענק תקועה באדמה) שניצב על אחת הכיפות הקטנות ברכס.
      לפי האמונה זהו הבית של שיווה וביחד עם המוזיקה הקדושה מהמקדש היה בגילוי רגע מרגש במיוחד.
      ערב של צ'אומין מומו ופנקייק שוקולד בננה, פרק אחרון לעונה של האחיות המוצלחות, ושיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על זכייה בכד הזהב שבקצה הקשת (מה דבר ראשון שתקנו?)
      פיס
      Read more

    • Day 112

      רודטריפינג נאקו

      June 1, 2022 in India ⋅ ☀️ 12 °C

      את הבוקר פתחנו בהמתנה לאוטובוס יחד עם סומט ואניש על צ'אי ומתוקים.
      ברקונג פיו סומט המשיך לשימלה ואניש נשאר איתנו כדי לעלות על אוטובוס יחד לנאקו.
      אז כמובן שאין אוטובוס, ראש הממשלה נמצא בספיטי או משהו אז בוטלו כל הלוקלים.
      נרגענו עם לחם חמאב וריבה ויצאנו למצוא פתרונות.
      הדרך בטרמפים לא רלוונטית הפעם, אז מצאנו גיפ במחיר מעולה ויחד עם אניש יצאנו לדרך.
      אחרי שלושה חודשים של טיול בצד אחד של ההימלאיה סופסוף חוצים לשני, מעבר יבשת קדמונה.
      הנוף מתחלף למדרשת בן גוריון משהו, שילוב של מדבר הררי ופינות ירוקות מציצות בכפרים.
      למטה בתחתית הואדי זורמים כמויות של מים ולמעלה בפסגות לקינוח מציץ השלג.
      היומיים בנאקו עברו עלינו בשלווה, טיולי יום, שתי ארוחת ערב בבופה של אחד המלונות (9.9 טיקות מסאלה לפנים) וברביצה במרפסת
      חוץ מאותו הלילה, בו איילת לא ישנה כלל וכלל, היא קיבלה את הבשורה המשמחת והמיוחלת לה חיכתה ככ הרבה, קבלה לתוכנית לימודי קולנוע מטורפת בדנמרק, וואו.
      עכשיו כשסוף הטיול באופק בשבילה, נשאר רק להחליט איך לבלות ולמצות את המזרח בשיא הכוח.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על בופה באורך של מרתון
      פיס
      Read more

    • Day 114

      רודטריפינג קאזה

      June 3, 2022 in India ⋅ ☀️ 7 °C

      שקשוקשה של בוקר התארגנויות ואנחנו נוסעים למטה לכביש הראשי לחכות לאוטובוס שמי יודע מתי יגיע.
      הליכה של 50 מ לתפוס צל ופתאום... הזמן הנכון והמקום הנכון פשוט התנגשו והתמזגו לצורת גיפ שלוקח אותנו בטרמפ כל הדרך לקאזהה (הכפר האחרון ברודטריפ)
      יום נסיעות קצר מפנק ומפתיע, טרמפים הם כמו חבילת בונבוניירות, אתה אף פעם לא יודע...
      התמקמנו בהוסטל ויצאנו מייד לשתות קפה אמיתי! פעם ראשונה מאז שיצאנו, לא מובן מאליו.
      קאזה היא ממש הכרך של עמק ספיטי, היצע רחב, הרבה תיירים, תחנת אוטובוסים ואפילו פגשנו את איילת, חברה מהבית, שבדיוק יצאה לעמק בג'יפ.
      יצאנו לשיטוט והגענו בדיוק לתפילת מנחה במקדש הבודהיסטי, שאגב הנזיר הראשי בו מחלק את השמות הפרטיים של כל אנשי הכפר.
      ירדנו לנחל מתחת להקפיץ אבנים ויצאנו למבצע קניית כרטיסים לאוטובוס של מחר (ב5 בבוקררר?!) למנאלי. אחרי הרבה בירורים שיבטיחו לנו שנהיה מהראשונים בתור (יש אוטובוס אחד ביום והוא תמיד מלא) צלחנו את המשימה וסגרנו ספסל שלישייה באמצע.
      חזרנו לסבב מקלחות, כשבפועל לא היו מים חמים ובעל ההוסטל המבוגר ניסה לחבר שני כבלי חשמל מעלי גיצים (ללא הצלחה, שוקינג)
      בארוחת הערב זה כבר ברור, הדבקתי את עומר, הוא בסימפטומים של התחלה כשמצבו מדרדר ואני מדגים את עתידו הקרוב.
      קידשנו, שיחקנו קלפים, הסתכלנו לאחור בסיכום על המסע שעשינו בשבועיים האחרונים והתמלאנו אושר ושמחה על ההרפתקאה.
      חזרנו להכנות נפשיות לקראת הנסיעה הארוכה של מחר ולישון
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על התקבלות למשרת מחלק/ת השמות הראשי/ת של העיר
      פיס
      Read more

    • Day 113

      רודטריפינג דנקהאר

      June 2, 2022 in India ⋅ ☀️ 7 °C

      לתחנה הגענו שעה לפני הזמן בנסיון לתפוס טרמפים ולהתחיל את דרכנו אל דנקהאר.
      שם מחכה החבר מההומסטיי שעשינו איתו בוקינג טלפוני ושזיהה את איילת כישראלית לפי מבטא (הבטיח שקשוקה לבוקר אז איך לא נגיע).
      אגודלים מונפים מוזיקה טובה ריקודים על האספלט אבל בינתיים ללא הצלחה.
      האוטובוס מגיע מפוצץ באנשים וממשיך בלעדינו (כי כבר יש סטנדרט) את הדרך בה היינו אמורים ליסוע.
      "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד"
      וכך פתאום, עצר לנו בחור רגוע ונעים הליכות, ברכב פרטי וקטן אליו דחסנו את החיים והסכים לקחת אותנו איתו ליום סידורים ולשיצ'לינג, בדיוק איפה שתכננו.
      הבחור מפקח של הבנק ההודי הממשלתי וכך בדרך עצרנו בשני כפרים לסידורי עבודה ואחרי חמש וחצי שעות הגענו ליעד.
      הדרך עצמה הייתה אחת היפות שיצא לי לראות, שילוב של המדבר, שדות ירוקים שלג ונסיעה קרובה לנחל פשוט מקרין סרט רץ מהחלון שלא מפסיק לעניין ולהפליא.
      מכאן צריך רק למצוא דרך לעלות 10 קמ אל דנקהאר כשהכביש כמעט ונטוש ואין לנו קליטת סלולר.
      עומר ואני יצאנו למסע שכנוע מקמומיים לקחת אותנו ברכבם הפרטי ואנחנו נשלם להם, כמובן שהצלחנו וכך נגמרת לה הדרך.
      הכפר עצמו מורכב מבתי בוץ כשבקצה עומד המנזר הישן, בנוי כאחד עם מצוקי אבן גבוהים.
      על גג ההומסטיי פגשנו זוג הודים שמטיילים פה בעמק, אחד מייעץ מלונות בדובאי והשני שף ויועץ קולינרי במחוז שלו בהודו.
      חברה חדים ולעניין שכיף היה לדבר איתם ולהעביר את זמן השקיעה היפה.
      על אף יופיו של הכפר נפלתי לאיזה וירוס מבאס שהשבית אותי למזרון בהוסטל למשך כל השהייה.
      (פומו גדול מאגם שנמצא כשעה וחצי הליכה מעלינו)
      למרות זאת, לפעמים זה מספיק פשוט לשבת במרפסת לבהות בטפט שפרוש לפנים ולהיות מבסוטים על החיים.
      בוקר למחורת פתחנו בשקשוקה (איך נחלק עכשיו 4 ביצים?), איילת יצאה לה לשיטוטים ועומר נכנס איתי לאווירת ההתכרבלות אל תוך השנץ.
      חבורת ישראלים הצטרפו, כשמשיחה עם אחד מהם למדנו שכל הסטיגמות על המטייל הישראלי בהודו לא מופרכות בכלל, ממש השראה לחיקויים טובים שיגיעו בהמשך.
      היום מסתיים לו במשחקי שש בש, שיט הד (עם בעל ההוסטל שהיה פשוט אמן) ספרים וטאלי.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על שלט שאפשר לשנות בעזרתו את כל הנוף שנמצא מולך.
      פיס
      Read more

    • Day 116

      רודטריפינג מנאלי - סוף

      June 5, 2022 in India ⋅ ☀️ 17 °C

      השכמנו ב4 בבוקר, עומר ואני אחרי עוד ליל שימורים, והתארגנו כמו זומבים בעלטת האשמורת האחרונה.
      את התיקים קשרנו על גג הלוקאל והתפללנו לשיווה שישמור עליהם קרוב.
      הנסיעה ארכה 10 שעות 5 מתוכן בדרך 4×4 קשוחה לתחת. בעצירות שתינו תה, אכלנו פרנץ טוסט, מצצנו ארגזים של סוכריות עשבים ועומר גסס בין המושב לחלון.
      הנופים היו מדהימים והגענו לגבהים שמעולם לא נסענו בהם עם רכב.
      המונית ממנאלי להוסטל שלנו, שהייתה אמורה לקחת 10 דק, סיפקה לנו תעסוקה של לפחות שעה וחצי.
      אמצע העלייה, פקק גדול בתוך העיר והנהג מחליט שכדי לחסוך בדלק הוא מכבה את המנוע.
      מה שאף אחד מאיתנו לא ידע הוא שהמנוע לא יחזור לעבוד.
      הנהג מונית התחיל לכוון את התנועה סביב הרכב העומד בעצבנות ואנחנו הורדנו את התיקים וחיפשנו רכב אחר שייקח אותנו.
      בגלל הפקקים, אף נהג לא היה מוכן להתייצב לדגל וכשהגענו לתחתית הכביש פתאום הגיח אותו הנהג (שאיכשהו בעזרת הירידה הצליח להניע את הרכב) ושיכנע אותנו לעלות איתו שוב.
      הגענו בדיוק לאותה נקודה שבה נתקענו פעם קודמת (ובה עומר ישב עם התיקים שהורדנו), ומתוך איזה אינסטינקט פרימיטיבי וקדמוני, הנהג מכבה שוב את המונית!?!
      בשלב הזה כבר לא נותר לו אלא לצחוק ואנחנו מודהמים יוצאים מהרכב ומבינים שאין לנו אלא על עצמנו לסמוך
      כל אחד עם שני תיקים, סוף של יום חם ועומר עוד גוסס, אנחנו עולים ומנווטים אל ההוסטל בו הדס (מלאכית משמים) מחכה לנו ושמרה גם חדר.
      ההוסטל מפנק לאללה, סופסוף מקלחת אמיתית אחרי לילות על גבי של הוט באקטים בקור.
      מנאלי מלאה בכיתובי עברית, מפוצצת מסעדות הוסטלים ב(ג)דים והופעות חיות.
      מעכברי הכפר עברנו לעיירה, הלכנו לארוחת ערב באיטלקייה וחזרנו לשינה מתוקה של סוף יום
      (ו....המחלה קופצת הלאה ונועצת את טלפיה באיילת! "איזה לילה הולך להיות")
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על להיות הבאים בתור שידבקו ויצטרפו לחבורה
      פיס
      Read more

    • Day 123

      השבוע שעבר - מונטאז'

      June 12, 2022 in India ⋅ ⛅ 14 °C

      הימים במנאלי עברו בצ'יל, ירידה לעיר הישנה לדאווינים, ישיבה ביער, טוסטים אצל הנפאלי והתפנקות במרפסת של ההוסטל השווה שלנו.
      על הלוקל לקסול הספקנו לעלות בזכות נחישות לא מובנת מאליה בשעות כאלו של בוקר והתיישבנו בדיוק לפני שהתחיל להתמלא.
      4 שעות נסיעה וירדנו ישר להוסטל בו ישנים כל החברים שלא ראינו כבר זה שבועיים.
      עלמה דן ואורן, איחוד מרגש סביב קפה בפריקסול.
      קצת כמו דרמקוט, המון כיתובים בעברים ומקומות ישראלים כשלצהריים אנחנו יושבים סביב צלחות חומוס טעים, כמו ארוחה של שבת בצהריים בארץ, מרגש.
      (למחורת), נועם חוגגת יומולדת, והיא נמצאת בפולגה, הכפר שבדיוק ניסע אליו כולנו יחד (איילת עומר דן עלמה אורן ואלמוג)
      איילת ואני קונים עוגות, מביאים נרות ומפתיעים את נועם לחגיגה מתוקה.
      כשמגיעים לפולגה, אני ישר הולך לשבת עם גילי החבר היקר שלי מהמועדפת שאיתו לא התראתי מאז אותם הימים, כיף לראות אותו זורח ופורח ואנחנו נפרדים בידיעה שברצונו של שיווה עוד נתראה בהמשך.
      פולגה כפר ציורי מאחוריו נמצא 'יער הפיות', למרות ש'מה כבר יכול להיות מיוחד ביער' הרגשתי שעוטפת אותו מן תחושה קסומה כזו, עומר נועם ואני יושבים על אבן, שפת נחל זורם, שומעים מוזיקה טובה ומתפננים.
      אחרי שני לילות וכמה גשמים בפולגה, מניפים את התיקים על הגב ויוצאים ל ק י ר י ג נ ג ה!
      הליכה של 9 קמ בתור יער עד לכפר אוהלים ענקי שממוקם שם גם בגלל הנוף אבל בעיקר בשביל המעיינות החמים.
      אנחנו צועדים בשיירה במעלה הנחל, מפלים יפים מכל עבר, מוזיקה מהג'בל שתלוי על התיק ונחילי הודים עולים ויורדים (מה שגורם לנו לתהות איפה יתאכלסו כולם).
      במבט ראשון קיריגנגה נראית כמו כפר פליטים אבל ככל שמתבוננים אפשר להבחין בשורות ערסלים ממוקמים על שפות הטרסות לצפות ברכס האדיר שממול.
      בוחרים לנו מחנה ואוהלים, מחליפים בגדים, מביאים את הסבון ושמים פעמינו למעיינות.
      בנים בנות בנפרד, בנות זכו בפרטיות ובאופציה להיכנס טבעי (אבל מוקפות בקירות עץ) והבנים זוכים בנוף הפתוח.
      גשם ירד על הקיריגנגה והמים המהבילים, אי אפשר לדמיין תפאורה טובה יותר, ואנחנו מוצאים את עצמינו כמעט ולבד בתוך המים הטובים.
      ארוחת שישי משפחתית בחדר האוכל ונשאבים לתוך הסרט דג'נגו עד השעות הקטנות.
      השקמה אמנם בלי שעונים אבל השמש כבר מבשלת אותנו בתוך האוהלים.
      בוקר באיזי, עמידות ידיים אקרו יוגה (הסשן הטוב ביותר של עלמה האקרובטית ושלי) ואוכל.
      דן ועלמה נשארים לעוד לילה ואנחנו יורדים לקראת המסיבה היום.
      טבילה במפל מפתה בדרך ועולים על מונית עד לקאסול.
      מבחן המונית -
      בלי ארוחת צהריים והבנה שהוקדמה המסיבה להסתיים בעשר בערב אנחנו נכנסים לפקק.
      המונית לא זזה, טורי ענק של רכבים מחכים למישהו שיפתור את הבעיה.
      עומר עובר למצב פאסיבי מתוך מצוקת רעב ולנו נשאר אלא לשים עתידנו בגורל.
      כשלבסוף מגיעים לקאסול, יחסית מאוחר, מתמקמים במלון עם מחיר מופקע (כל ההוסטלים תפוסים לפני המסיבה) ומתחילים במירוץ.
      מקלחות, אוכל, כביסה ותדלוק ג'ין וספרייט לקראת היציאה.
      כך יצא שפיק השכרות שלנו הוא בכלל עם מוזיקת מסיבות בג'יפ בדרך שמתמשכת יותר משעה למסיבה.
      בחצר בית מלון, בריכה ריקה מאחור ועמדת די גיי מפוארת, ישראלים שפגשתי בכל רחבי הטיול וריקודים מחוייכים באטרף עד עשר.
      אחרי הכיף המסיבה מנמיכה ווליום ועולה מפלס, לאט לאט אנחנו דועכים לתוך נסיעה חזור למלון היקר שלנו.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מסיבה שנגמרת רק מתי שמתאים
      פיס
      Read more

    • Day 126

      מתפרווטים

      June 15, 2022 in India ⋅ ⛅ 16 °C

      פרידה זמנית אך מרגשת מאיילת שעוזבת אותנו לעלות ללה, יחד עם דן ועלמה, להספיק תחנה אחרונה לפני החזרה לארץ.
      אורן עומר אלמוג ואני מתאחדים לכדי חבורה.
      יום בקאסול בו אורן נדרס (עולים לו על הרגל ואפילו קורעים את הסנדל) ואלמוג עומר ואני הגענו למסיבה שבכלל התבטלה, נשארים לשבת לבירה.
      ערב בו יצאנו לתיקלוטי רגאיי בבית קפה, הפלנו שלושה בקבוקי יין (יחד עם ניר ועוד בחור) וקרענו את הרחבה.
      לטוש
      בג'יפ מפנק הגענו לטוש, כפר נוסף בעמק בו העברנו יומיים רגועים.
      עומר ואני דופקים אימון (ויוגה מתיחות עם אלמוג) ואני מסיים בהתרגשות ספר נוסף.
      קשה היה להתנתק מההוסטל וחדר האכילה בשאר היום, נוף פסגות מדהים לפנינו ואווירת היזרקות על מזרונים מול השולחנות הנמוכים.
      יום למחורת אכלנו בוקר ויצאנו להשתכשך במי המפל המקומי. חבל על כל הזבל והבירה המנופצת מסביב, המים היו מרעננים ולא פסקו לזרום לרגע (והזרימו איתם גם את הלייפסטרואו שלי, סימן מאלוהים).
      סיימנו את מסודרים! פעמיים, אחרי שגילינו שנותר לנו עוד את פרק סיום העונה הראשונה שאיכשהו התפספס לנו.
      שוב מלאי קופטות לארוחת ערב ושני בקבוקי יין שהפעם יורדים עם משחק שתייה נדיר וכיף בקלפים.
      מחר ניסע למנאלי, להתכונן לעלייה ללה דאק ולאיילת (דיבור על מפרום בשישי).
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הפרק ההוא שאולי פספסתם בסדרה ההיא.
      פיס
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    State of Himāchal Pradesh, State of Himachal Pradesh, Himachal Pradesh, هيماجل برديش, হিমাচল প্ৰদেশ, Хімачал-Прадэш, Химачал Прадеш, हिमाचल प्रदेश, হিমাচল প্রদেশ, ཧི་མ་ཅལ་མངའ་སྡེ།, Himáčalpradéš, ހިމާޗަލް ޕްރަދޭޝް, Χιμάτσαλ Πραντές, Himaĉal-Pradeŝo, هیماچال پرادش, હિમાચલ પ્રદેશ, הימאצל פרדש, Himačal Pradeš, Himácsal Prades, ヒマーチャル・プラデーシュ州, ჰიმაჩალ-პრადეში, ಹಿಮಾಚಲ ಪ್ರದೇಶ, 히마찰프라데시 주, Himācala Pradeśa, Himačal Pradešas, Himāčala Pradēša, ഹിമാചൽ പ്രദേശ്‌, Himačl Prdeš, ହିମାଚଳ ପ୍ରଦେଶ, ਹਿਮਾਚਲ ਪ੍ਰਦੇਸ਼, ہماچل پردیش, Himachal Pradexe, Химачал-Прадеш, हिमाचलप्रदेशराज्यम्, හිමාචල් ප්‍රදේශ්, இமாச்சலப் பிரதேசம், హిమాచల్ ప్రదేశ్, Ҳимочал Прадеш, รัฐหิมาจัลประเทศ, Himaçhal Pradeş, Хімачал-Прадеш, 喜马偕尔邦

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android