Bihadi

עוד טיול שנתי בחסות סוכנות שלום יצא לדרך!
התכנסנו כל ה 16 ישראלים בבוקר מחוץ לסוכנות, נסיעה של שעתים באוטובוס מיטלטל והגענו לנחל ממנו נתחיל 3 ימים של ראפטינג חלומי.
פרקנו ציוד, ואכלנו ארוחת צהרים משובחת שכללה גבינה טובה ופסטה עם טונה בטעם של בית.
של לא הרגישה טוב, היה לה קלקול קיבה והיא הקיאה, אז אחרי התלבטויות הוחלט שלהיטלטל 3 ימים בסירה זה רעיון לא טוב, והיא חזרה עם האוטובוס לפוקרה. מבאס ממש אבל אין מה לעשות זה חלק מהטיול. שוב של הולכת ואני נשארת, שוב אני מוצאת את עצמי עם אנשים שהכרתי רק בשבועות האחרונים בטיול ואני בכלל לא באמת מכירה אותם… ועם זאת מרגישה איתם לגמרי רגועה ובנוח כאילו זה חברים קרובים שאני מכירה כבר שנים.
התחלנו את השייט, אנחנו (החבורה שלנו) היינו כולנו ביחד בסירה עם עוד 3, והמדריך שלנו דוּרגיי שנראה כמו מאווי מהסרט מואנה. המפל הראשון נקרא small brother , לאחריו big brother, עברנו אותם בהצלחה ורק מהסירה השניה הצליחו לעוף כמה אנשים למים. אחרי שעתים בערך הגענו למקום שבו נעשה קמפינג ונישן הערב. ישר הנפאלים פרקו את כל הציוד והקימו חתיכת מחנה מאורגן ומתוקתק ברמה מאוד גבוהה. הקמנו אוהלים, וישבנו בשורה על המזרוני שטח על גדות הנהר עם מוזיקה ברקע. דיברנו והכרנו קצת יותר כל הקבוצה, ועברנו להן כמה שעות בכיף ובאווירה ממש טובה עד לארוחת ערב.
ישבנו מסביב למדורה, כל אחד הביא קצת צוקולוקים של מתוקים והחלטנו לשלב כוחות ולהכין סמורס ממרכיבים שהיו לנו- מרשמלו, שוקולד סניקרס, ועוגיות דייגסטיב. פינוק.
הלכנו לישון, קמנו בבוקר להתארגנויות קיפול ציוד, ארוחת בוקר ויצאנו לדרך. כבר חשבנו אתמול שהמפלים הגדולים מאחורינו אבל בהמשך השיט באופן לא צפוי הסירה שלנו התהפכה וכולנו עפנו למים. היה בהחלט חוויה!
עצרנו לארוחת צהרים, והמשכנו לשוט עוד איזה שעתים עד לנקודה שבה נישן, בדרך קצת לפני סיום היום נתקענו באיזה מערבולת שאיימה להפוך את הסירה, הציפה אותה במים וכמעט הציפה אותה לגמרי, הסתובבנו סביב עצמנו ניסינו לאזן את המשקלים מצד לצד כדי לא להתהפך וראינו אנשים מולנו כמעט משתחררים מהאחיזה ועפים אחורה. היינו קבוצה טובה ואחרי איזה דקה וחצי של סיבובים הצלחנו להיחלץ כשכולנו עוד על הסירה. אין ספק שהיום הזה סיפק את האקסטרים שלו ציפינו. נגמר השיט ושוב הקמנו את הקמפינג, שורת מזרוני שטח ואוירה טובה וכיפית עד לארוחת ערב. אחרי הארוחה עוברים לשבת מסביב למדורה לקינוח והפעם הצטרפו אלינו הנפאלים עם סוג של רייסויין או משהו משכר אחר, בניסיונות נואשים ניסו לגרום לנו לרקוד, לחוד חידות, לשיר שירי ״אל המעין״ בדיוק כמו שהיה לפני 30 שנה, ועוד כל מיני דברים מוזרים… זרמנו איתם אבל בשלב מסוים כבר מיצינו ופרשנו לישון.
היום השלישי היה רגוע לחלוטין הגענו כבר לחלק בנהר שלא היה בו כמעט זרימה ונכנסנו לאווירת קייקי כפר בלום. זרקנו אחד את השני למים, חתרנו וזרמנו בנהר עד שהגענו לנקודת הסיום.
קיפול ציוד מהיר ארוחת צהרים ומתחילים נסיעה מטלטלת של 5 וחצי שעות עד לפוקרה. כולם בלי סוללה בטלפון אז נאלצנו להיות חברתיים ולדבר במהלך הנסיעה, לרקוד ולשיר עם מוזיקה ברמקול של האוטבוס.
לבסוף הגענו עייפים ומרוצים ונפרדנו מהצוות לשלום.
חזרתי לחדר לשלקי, היה נראה שהיא מרגישה הרבה יותר טוב וממש שמחתי לראות אותה. יצאנו כולנו לארוחת ערב חגיגית בהמבוגר מומלץ, היה ניסיון לשבת קצת בבר אבל העייפות הכריעה וחתכנו לישון.
סך הכל ימים ממש מוצלחים מלאים בחוויות, לגמרי הרגיש כמו 3 ימים בחוף בית ינאי כמו בארץ, אבל עם קצת אקסטרים של ראפטינג וארגון קמפינג בחוץ ברמה גבוהה בלי יותר מדי מאמץ מצידנו. לגמרי אידיאלי מבחינתי ואחרי דבר כזה אני כבר לגמרי מוכנה לצאת לטרק הבא בנפאל!Read more