Ang Kep Nam Huai Mae Pon

בוקר עייף במיוחד, אחרי יומיים גדושים בחוויות.
אני מתעורר בהוסטל שנקרא Gaint Hostel שזה הוסטל שמנוהל ע״י אם ובת טובות לב שכבר גרות בהוסטל למרות שהבית שלהן נמצא מחוץ לעיר צ׳אנג מאי.
בהוסטל יש שני אנשים שהגיעו למקום ונשארו שם עוד לפני הקורונה, אחד מקנדה והשני מיפן.
ארוחת הבוקר שלי מסתכמת בדונאט וגביעי יוגורט שאני קונה בסופר Lotus, ומשם אני נכנס ל7/11 כדי שירשמו לי על דף בתאית שם המחוז בו נמצאים מפלים בשם sticky waterfall כשאחת הלוקוחות ב7/11 שמה לב למתרחש והתחילה להתמקח איתי על מחיר כדי להגיע למפלים.
בזמן שאני מזמין לי גראב לכביש המוביל למחוז בו נמצאים המפלים, האישה שהתמקחה איתי ב7/11 הגיעה אליי שוב רק שהפעם עם הטראק האדום שבצ׳אנג מאי נחשב לתחבורה ציבורית פופולארית.
משום שאני רגיל לנסוע בכביש בצד הימני הזמנתי גראב לנקודה בצד הימני של כביש ראשי, וזאת היתה טעות משום שבתאילנד נוסעים בצד שמאל.
מפה לשם הכל הסתדר, אני בתחנת דלק מרים שלט במשך חצי שעה תחת שמש קופחת ואף אחד לא עוצר.
אחרי חצי שעה תושב האיזור שעצר בתחנת הדלק סימן לי להפוך את הדף משום שאני מחזיק אותו הפוך, צחוקים של החיים.
אחרי זמן מה שאין לי מושג מה הטווח שלו, אני מבקש מזוג עם טנדר לקחת אותי לכיוון הנקודה והם הסכימו.
אני תיקשרתי עם התאילנדי בעזרת גוגל טרנסלייט בלבד, והוא לגמרי בא לעזרתי בכל מה שהייתי זקוק לו ואני בטוח שהוא נהנה מהסיטואציה בה הוא לוקח טרמפ תייר ממדינה זרה.
עצרנו בשוק מקומי שהכיל זוועות ושאר ירקות וקניתי כובע הורס של יעני אדידס ב12 שקלים חדשים, פאק על מותגים.
משם המשכנו בדרכינו והזוג החמוד לקח אותי עד לכניסה למתחם האתר של המפלים.
המפלים המיוחדים נקראים כך בעקבות הסלע המינרלי שהמים זורמים עליהם שמאפשר את הטיפוס במעלה המפל והמקום נראה לא פחות מגן עדן:
ג׳ונגל פראי מקיף את המפל שמלא בריכות מים צלולים, והמון פרפרים בצבעי צהוב כחול גורמים לאוויר להיראות כאילו הם מנצנצים.
נהנתי מכל רגע, מהנוף ומהמים שהיו בטמפרטורה המדוייקת כדי לצנן את הגוף ונשארתי שם באיזור השעתיים וחצי שלוש עד שהרעב התחיל להיות מורגש והתחלתי לצאת מהאתר טבע בכביש באמצע היער והסימן שעשיתי לרכב הראשון שראיתי לקח אותי חזרה עד לצ׳אנג מאי.Read more