Thailand
Ban Talat Kathu

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Travelers at this place
    • Day 54

      פרידום ביץ אול דיי (ונישה היי בייב)

      February 3, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

      עוד לייזי מורניג אין פוקט. התעוררנו אט אט במלון המפנק של הדס, ונפגשנו בעוד בית קפה סופר מערבי כפי שאנחנו אוהבות, התחלחלנו מהמחירים וכמובן שעלמה הדס ואני רק שתינו קפה כי המחיר שם היה מאוד לא מותאם תרמילאיות ואנחנו מתנגדות בקטע עקרוני! בסוף זה לגמרי בחירה שלי ואני שלמה איתה.
      סיימנו ולקחנו בולט (הגראב המשופר והזול) לחוף שנקרא פרידום ביץ׳ כי שמענו שהוא נחמד ורצינו קצת לשנות נוף. הגענו וגילינו שהכניסה עולה כסף, אבל עלמה שמעה שיש עוד ירידה לחוף בהמשך שלא משלמים עליה והיא טיפה יותר תלולה ופחות מסודרת אז נפנפנו את הגברת שיושבת בבותקה שבו גובים תשלום לכניסה וחיפשנו את הירידה המדוברת. הבנו שאין אותה אבל זכינו לנוף יפה, וחזרנו לגברת עם הזנב בין הרגליים ועוד ביקשנו הנחה בלי בושה. איכשהו זה עבד אבל נשבענו לה שנשמור סוד ולא נספר לאף אחד על ההנחה. אופסי.
      ירדנו ירידה תלולה של החיים שלא ביישה את הירידה שעשינו בשמורת טבע. הגענו לחוף שהיה פשוט מהמם והתמונות לגמרי לא מעבירות עד כמה. התמקמנו לנו ובילינו שם ממש את כל היום.
      היינו שעות על גבי שעות במים, כשהרעב הכניע אותנו הזמנו אוכל בחוף (אטרקציה מפתיעה ונהדרת), כמובן שאני באופן קבוע מלמדת את כולם פה משחקים והפעם לימדתי את עלמה איך משחקים שש בש! הייתי סבלנית והסברתי לאט לאט נטו כי אני מתה שיהיו לי שותפים קצת לשחק איתם. וכמובן שכבנו על החול ונהנינו לנו עם פירות והאוכל שהזמנו.
      נשארנו לראות את השקיעה שהייתה גם היא יפייפיה ומיוחדת ומלאת צבעים, ושוב, הבוק תמונות הקבוע עם הבגדי ים הצבעוניים שלנו.
      כל היום אמרתי שאני רוצה שוב לפצח קוקוס אמיתי מהעצים שיש על החוף אבל התעצלתי ולא עשיתי את זה, פתאום מור וסוף הופיעו עם קוקוס מפוצח ואכלנו אותו בהנאה רבה, מסתבר שהן עבדו כמה שעות טובות על העניין והפעם לא היה להן איזה גבר שיעשה את העבודה הקשה כמו שהיה לנו בקופנגן אז באמת כל הכבוד להן! גם על החזון וגם על הביצוע!
      רצינו לחזור בטקסי בואט אבל הם רצו מחירים ממש מוגזמים לנו אז אחרי כמה נסיונות של משא ומתן ויתרנו על הרעיון וקצת לפני שהשמש ירדה סופית עלינו חזרה למעלה ולקחנו בולט חזרה.
      ירדנו כולנו במלון של סוף ומור והתיישבנו לארוחת ערב במתחם אוכל המושלם ליד המלון שלהן. אכלנו כמובן מכל מנות הקארי והאורז והשולחן היה שמח ומגוון. קינחנו במנגו סטיקי רייס שהוא חוויה בפני עצמו. פעם שנייה שאני אוכלת את זה ועדין לא מצליחה להבין אם זה טעים לי או לא. זה פשוט מרגיש כמו ״איכס מגעיל! בא לי עוד…״
      אחרי האוכל קינחנו בסבן אילבן הפעם רק בקטנה קצת שוקולד ולא המגנים הקבוע ואז החלטנו לעשות אחורה פנה כי לא מיצינו את היום והלכנו ל״דה נייצ׳ר״ מלון היוקרה של סוף ומור כדי לבלות שם בבריכה. בילינו שם עם שתי ילדות תאילנדיות, נישה ואחותה הקטנה שאני לא זוכרת את שמה. הדס דפקה להן ״היי בייב״ בקטע קצת מטריד, מזל שהן לא הבינו, והן החזירו לנו בפצצות מים והשפרצות לפרצוף כל פעם כשקפצו לבריכה ממש צמוד אלינו. הן היו פשוט קורעות מצחוק ולא הבנו איפה ההורים שלהם ומי אחראי על הבזיון הזה שהן רצות וקופצות שם לבד ב11 בלילה אבל ללא ספק היה מאוד מצחיק.
      חתכנו והתפזרנו, עלמה ואני ישנות בשנית בחדר המוש של הדס, קנינו כרטיס טיסה לקמבודיה! וזה ממש מרגש וקצת מחשיש.
      בסך הכל יום עשר מעשר, הימים כאן באמת פשוט עוברים במהירות טיל ובכיף טהור. מחר יום אחרון פה ועכשיו שכבר יש לנו כרטיס לקמבודיה בכלל נוכל לגמרי להסגר על הלוז שלנו להמשך שזה נחמד ומרגיע. אין כמו קצת וודאות ללילה טוב
      Read more

    • Day 55

      יום אחרון בפוקט

      February 4, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

      כל מה שיש לי לספר היום פחות או יותר זה שהיינו בבריכה ואכלנו מלא אז למי שאין כוח לקרוא יכול לעבור הלאה

      ועכשיו כשהאנשים שאוהבים אותי באמת החליטו להישאר לקרוא אספר לכם על עלילות היום האחרון שלנו בפוקט. כןכן שרדתי את כל השבוע עד לכאן כדי לספר! מרגש!
      קבענו להיפגש לארוחת בוקר במסעדה הורודה שבה אכלנו לפני יומיים, נטע החליטה להפריד כוחות ליום אחד ולבלות את היום שלה בפוקט טאון, למור וסוף הייתה הפעם ארוחת בוקר הכל כלול במלון המפנק שלהן אז עלמה הדס ואני אספנו את אופיר מההוסטל שלה והלכנו ביחד חבורה מצומצמת אבל עדין עליזה מאוד לאכול ביחד ארוחת בוקר.
      הפעם הייתי במוד לאכול אז הזמנתי עם עלמה דברים טעימים, שתיתי תה תאילנדי קר, וכשהבנו שבעצם למה למהר, ותכלס אין לנו שום יעדים חשובים ליום החלטנו להתנחל קצת במזגן של המסעדה. אחרי תקופה יפה שישבנו שם התחלנו תזוזה לכיוון הבריכה, במלון המלא פסיליטיס של מור וסוף. בדרך למלון עצרנו באיזה סוכנות נסיעות הראשונה שראינו ואחרי התמקחות קלה וקצת ריגשי שהסוכנת עשתה לנו הצלחנו לסגור כרטיסים למעבורת של מחר בבוקר בדיוק במחיר שרצינו. הצלחה מסחררת. בעיקר כי היינו עצלניות מדי להמשיך ולבדוק מחירים בסוכנויות אחרות. לא שיש לנו משהו יותר טוב לעשות היום אבל בכל זאת העצלנות ותחושת הניצחון על הפעם הראשונה שניסינו לגמרי עשתה לנו את זה. כמובן שלפני שהלכנו היא אמרה לנו לא לגלות לאף אחד שהיא עשתה לנו כזאת הנחה. אופס שוב סיפרתי 🤷‍♀️
      פגשנו את מור וסוף בבריכה קצת אובר קוקט מהשמש והן סיפרו לנו על הארוחת בוקר המוצלחת שלהן, תכלס היינו יכולות לשלם עוד איזה 40 באט ולהינות גם מכל היופי הזה… לא נורא .
      בניגוד לים שבו בילינו שעות רבות בימים האחרונים, בבריכה קצת קשה לבלות לאורך זמן אז אחרי איזה שעה אני הודעתי שאני רעבה (כי הרבה זמן לא אכלנו) וכל החבורה זרמה לארוחת צהרים במקום הקבוע במתחם האוכל.
      התיישבנו לאכול תחת השמש הקופחת. התאילנדים הנחמדים ממש ניסו לסדר לנו צל מהשמשייה ואחרי שזה לא צלח ויתרנו וסבלנו את המשך הארוחה בחום. מזלם שלא הזמנו מנות חריפות ומזלם שהם ממש נחמדים שם, ובסוף הארוחה למרות החום החלטנו לפרגן בטיפ על כל הארוחות שלנו שם בשבוע האחרון.
      מור סוף ואופיר החליטו לעלות לחדר לנוח ואנחנו ירדנו לחוף לשבת שם קצת ולראות את השקיעה, לא לפני שלקחנו לנו דלי ענק מלא שייק טעים וכיפי שאותו חלקנו ביחד.
      שיחקנו שש-בש וממש קצת לפני השקיעה התחלתי לקרוא קצת בספר שאופיר הביאה לי. הרגשתי את העייפות נופלת עליי והחלטתי לנמנם קצת על הלונג בחוף למרות שידעתי שאפספס את השקיעה וכך היה. התעוררתי ממש כשהשקיעה הסתיימה לרגע קטן קצת התבאסתי שפספסתי אותה אבל הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ושהייתי צריכה את זה. אני לגמרי שלמה עם זה, נו פומו.
      חזרנו לחדר למקלחות ויצאנו להיפגש עם שאר הבנות להסתובבות ערב. חלק היו רעבות לארוחת ערב וחלק רק רצו איזה שתייה קלה ונשנוש. אני עדין לא הייתי בטוחה באיזה צד אני אבל כשמצאנו את המסעדה והתיישבנו לאכול היה לי ברור שאני בצד שפותח שולחן שרינג של השמחות! הזמנתי גם תה תאילנדי קר (השני שלי להיום) ואחרי הארוחה זרמנו כולנו לבננה לוטי מהדוכן עם מלאא חלב מרוכז בדיוק כמו שאלוהים רצה. כמה שיותר חלב מרוכז הרי זה משובח!
      התיישבנו על המדרגות של סבן אילבן ונהננו מכל ביס. אחרי שהסתיים המאנצ נפרדנו פרידה טרגית ממור וסוף שממשיכות מחר לקמבודיה. התחלנו להתגלגל חזרה למלון, בכל זאת אכלנו היום 3 ארוחות שלמות השם ירחם, וכשהגענו עם הבטן היריון שלנו נפלנו למיטה, שיחקנו קצת שש בש קצת טלפונים והלכנו לישון.
      בהתחלה כשהגענו לכאן לא הבנתי איך נעביר פה שבוע ובכלל שקלתי לעבור לבד לקופיפי ולחכות שם להדס ועלמה שיצטרפו אליי. בחרתי להישאר כאן עם כל הבנות ואני ממש שמחה על ההחלטה הזאת, בסוף לא צריך יותר מדי, רק להיות עם אנשים טובים ולהצליח לדלג בין הטיפות של פוקט המגעילה בין נהגי המוניות, האנשים סביבנו, המחירים היקרים והאווירה התיירותית… הצלחנו להתעלם מכל זה ולהינות רק אנחנו אחת עם השניה ומי היה מאמין היה לי פה שבוע מעולה שסיפק לי רק חוויות טובות בטיול הגדול שלי!
      בשורות טובות!
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Ban Talat Kathu

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android