Wat Pa Tam Wua

ה‎שעה 23:00 בלילה, אני שוכב על מיטת עץ במקדש נזירים מבודד.
‏‎זה הלילה האחרון שלי במקדש, ולמרות שהחוויה היתה קצרה הוצפו לפניי שני אתגרים: הניכור החברתי, והגעגוע הכואב הראשון לבית
‏‎אני אדם חם וחברתי, וכשהגעתי למקדש ציפיתי לפחות לסבירות פנים בפני שאר חברי המקדש לבושי הלבן.
‏‎הרצון להתבודד והניתוק מאוד הורגשו במקדש, וברגע שהבנתי שזה המצב, החלטתי על עצמי שזה הזמן להתכנס אל עצמי.
‏‎במקדש יש לוח זמנים מדוייק והייתי נוכח בו מתחילתו ועד סופו בכל שעות היום.
‏‎לא היה קל להשתלב במקדש, בלי לימוד של דברים בסיסיים, ובלי יותר מידי תוכן - פשוט מצטרפים ללוח הזמנים:
‏‎05:00 מתעוררים ומתרגלים מדיטציה בבונגלו
‏‎06:30 ״טקס הגשת האורז״ - מגישים אורז מהצלחת האישית ישירות לכד האורז של הנזירים.
‏‎07:00 ארוחת בוקר (היה תבשיל כרוב נדיר עם אורז)
‏‎08:00 מתחילים בשיעור מדיטציית בוקר.
‏‎10:30 מגישים אוכל לנזירים בעגלת ברזל מלאה סירים
‏‎11:00 ארוחת צהריים
‏‎12:45 שיעור עם הנזיר במדיטציית הליכה וישיבה
‏‎16:00 תורמים מחלקנו במנזר בגינון, ניקיון וכו
‏‎17:00 זמן חופשי
‏‎18:00 תפילת ערב, שיעור עם הנזיר, ותרגול מדיטציה.
‏‎20:00 מדיטציה עצמאית/ זמן מנוחה/ זמן תה.
‏‎20:30 חובה להיות בתוך הבונגלו ומומלץ לתרגל מדיטציה עצמאית.
‏‎כשהגעתי למנזר התלבשתי בחליפה לבנה, החלטתי להתנתק מהטלפון, ישנתי על מיטה שהיא בעצם פלטת עץ, הכרתי תל אביבית מתוקה שנמצאת כבר חצי שנה בתאילנד ולא רוצה לחזור,והחלפתי בונגלו בעקבות עכביש שהופיע לי על הקיר.
וממש עכשו בזמן שחשוך ולבד, זאת הפעם הראשונה מאז תחילת הטיול שאני לומד להעריך את המיטה החמה שיש לי בבית, ואת ההורים שתמיד דואגים לכל דבר, והמסקנה העיקרית:
לא למהר לשום מקום.
3 ימים, 2 לילות, Wat Pa Tam Wua.Read more