Chang Rai to Nan

הגענו לצ׳אנג ראי.
תשושים, עייפים, רעבים, מסריחים ודביקים.
פתאום כשהעיניים שלי ראו הרבה אורות התמלאתי בתחושת ביטחון והתחושה שלי לגביי צ׳אנג ראי הייתה מאוד טובה.
אחרי סיבוב קטן במתחם אוכל וברחובות הגדולים הסמוכים שלפי מיטב הבנתי לפני פריצת מגפת הקורונה המקום היה הומה אדם, והיום בקושי מצליח להתאושש.
למחרת קמנו והיה ריח באוויר שאמר לנו להיות תיירים אמיתיים ולהנות מהעיר.
התפנקתי בארוחת בוקר של פנקייקים עבים שמילאו לי את הבטן ובמיוחד את הלב, ומשם לקחנו אוטובוס שהיה בו תרנגול ונסענו למקדש הלבן המפורסם בצ׳אנג ראי שתכלס היה באמת מרשים אפילו שמעסתי ממקדשים כבר בבנגקוק.
בגשר שמוביל למקדש היה תחתיו מחזה שלא רואים בכל מקדש: מלא ידיים טובעות שמנסות להיאחז.
המחזה הזה הזכיר לי תמונה מהמסע לפולין, והמחזה המצמרר הזה גרם לי להבין כמה שאני מטייל במקומות ולא מכיר בסיפור מאחוריי הדברים שהעיניים שלי רואות.
אחרי זה כמו תיירים טובים תפסנו טרמפ לSingha park ומשם נסענו לChang Rai river beach שם אכלנו ובעיקר נהננו לנוח תחת הבקתות קש פסטורליות.
כשהתחיל להיות קר חזרנו להוסטל שלנו ובדרך עברנו בכפר מקומי וראיתי שם וופלות ירוקות ב10 באט והיה לזה טעם לוואי כמו הרבה דברים בתאילנד.
כשהגענו להוסטל היה בי חשק להסתובב מעט, ויצאתי לכבישים הראשיים בעיר וניסיתי לחפש מקומות מעניינים ללא הצלחה, הלכתי משהו כמו 4.5 ק״מ בתוך העיר ועברתי בקניון, בהרבה עצי כריסמס מקושטים, והרבה סוכנויות רכב משום מה.
בסוף חזרתי לאותו מתחם אוכל שאכלתי בו פעם שעברה.
בבוקר אנחנו עם התיקים בדרך לתרמינל לוקחים אוטובוס לפואה ומשם לנאן משום שאין ישיר מצ׳אנג ראי לנאן.
אנחנו מגיעים לנאן חסרי כוחות, גוועים ברעב, וכואבים אבל לא מתייאשים כדי למצוא מקום זול לישון בו.
בשלב מסויים כל אחד מתפצל בניסיון לבקש עזרה כדי לחפש חדר אחד שיכול לכלול שלושה אנשים - משימה לא פשוטה.
בסוף חזרנו להוסטל הראשון והכי זול שהיה באיזור שקוראים לו CutInNan.
שמנו את הדברים שלנו והלכנו לשוק לילה של נאן שאני נהנתי ממנו מאוד!Lue lisää