Kho Phangan 0.5

שנה אזרחית חדשה.
יש לי כרטיס מעבורת יציאה מקופנגן ביד.
טינה התאילנדית שפגשתי בפול מון הצליחה לשכנע אותי לוותר על הכרטיס ולהישאר יום נוסף.
טינה היא בחורה יפייפיה, בת 25 ממוצא תאילנדי שהכרתי באפליקציית קאוצ׳סרפינג, מורה לאנגלית בבית ספר בינלאומי בקופנגן, חלק ניכר מהתלמידים שלה קוראים שחר, עדי, ונועה.
ילדים למשפחות ישראליות שבחרו להעביר את חייהם לקופנגן.
התחלנו את היום בזה שארזתי את עצמי מההוסטל לדירה של טינה.
לטינה יש כלבה בשם רוז שטינה מדברת איתה באנגלית.
הן צמד מהאגדות, ממש כמו נסיכת דיסני וחיית המחמד שלה.
טינה לקחה אותי באופנוע שלה למסעדה עם נוף על הג׳ונגל שממנו ניתן לראות את הים.
טינה סיפרה לי על האי מעין מקומית והיא אמרה לי שנתוני מזג האוויר במכשירים חכמים לא עובדים באיזור קופנגן משום שמזג האוויר הטרופי הוא ככ הפכפך שאין מידע על כך.
היא סיפרה שהקורונה היכתה מכה חזקה את האי שמבוסס על תיירות.
כתייר הצלחתי לראות איזורים שלמים סגורים ומוצעים למכירה, עיר רפאים, אין נפש חיה באיזורים שלמים.
כשהמגפה פרצה אנשים שגרים בקופנגן היו צריכים לצאת מהאי כי לא היה פרנסה לאנשים.
משם המשכנו לטרק של רבע שעה בג׳ונגל והגענו לנקודת תצפית שנשארתי בה פעור פה.
משם המשכנו לחוף האהוב על טינה, החוף היה סוער ולא נכנסנו אליו, אבל הנוף שווה הכל.
בנוסף להכל, מראה עיניי כאבו מכמויות הפלסטיק האדירות שהיו בחוף הנטוש.
טינה סיפרה לי שבעיית הפלסטיק בתאילנד אכן בעייתית: אנשים משתמשים בפלסטיק בכל דבר, שקיות פלסטיק אורזות כל דבר, אנשים שותים קוקה קולה בשקית פלסטיק עם קשית, הרגלים זוועתיים.
טינה הייתה המורה לאנגלית לילד הישראלי שמת מהמדוזה הקובייתית, והיא סיפרה שהוא היה ילד שובב והרפתקן שמצא את מותו בגיל 9.
משם בדרך חזרה עברנו בנקודה בה הנחל מתחבר לים, וזה מחזה דיי רגיל, אבל אני התלהבתי מעצם זה שאני עומד בנקודה שבה מים מתוקים מתחברים למקור מים מלוחים בזרימה תמידית.
משם אני וטינה עצרנו במפל להשתכשך, ומשם לבריכה סודית ונסתרת שמשקיפה לים, תענוג אמיתי.
וכמובן, שמשם נסענו לחוף כדי לצפות בשקיעה.
לצפות בשקיעה בקופנגן זה הרגל קבוע למקומיים, ואני חושב שזה הרגל מדהים לפגוש את השמש, אפילו קצת.
העיקר להימצא עימה.
משם המשכנו לשוק לילה שקורה רק ביום שבת.
משם עצרנו במסעדה ועשינו טייק אווי לדירה של טינה, התקלחתי אכלתי והרשנו לעצמנו לנוח אחרי יום מלא הרפתקאות.
למחרת בבוקר כבר עליתי על המעבורת חזרה לסוראט תאני ומשם ליעד הבא: Ratchaprapha damn.

I do believe when people brings joy & love, the universe gives it back the same way. Thank you from the bottom of my heart. Alon.Read more