בבין לבין

יומיים של מחשבות ולבטים חופרים בתוך החבורה לגבי ההמשך
כשבסופם נפלה ההבנה שאיילת ונדב יתפצלו לעשות את ה'גוקיו', טרק בשמורת האוורסט, ועומר ואני נעשה את הלאנגטנג והאגמים הקפואים.
אומנם מבאס אבל בטיול הגדול, הכי חשוב שכל אחד ימלא את צו ליבו.
אז העברנו יממה בפוקהרה במהלכה ישנו בבית מלון מפוקפק, עלינו בספונטניות למקדש יפה, ישבנו עם נועם לארוחת ערב ובבר הביזי בי, כששוב החוויה המוזרה של נפאלים ותיירים רוקדים באטרף ללהקת לייב של רוק כבד (קילינג אין דה ניים אוף).
בוקר למחרת יצאתי לבית חולים לעיניים, אני שלושה חודשים אחרי הניתוח לייזר וצריך בדיקת קרנית.
המוני נפאלים, בכל הגילאים, יושבים על ספסלי עץ מקורים בתור לקראת דלת סגורה ומצפים לבדיקות ראייה. (לרוב המוחלט של הנפאלים אין משקפיים)
אזרתי בי נחישוב והתחלתי במסלול מכשולים בין פקידות קבלה, ומבנים שונים, עד שבסוף הצלחתי להגיע מקום הנכון ונבדקתי במקצועיות (מקווה) ובמהירות. (רואה 6.6 וקרנית טיל, תודה לניים)
בצהרי היום, עלינו על ג'יפ, עומר איילת עלמה אורן נדי ואני, אחרי פרידה משאר חברי החבו בה כל אחד המשיך בדרכו.
נוסעים לצ'יטווואן! ספארי קרנפים ארבע שעות נסיעה, שכללה עוד שעה של עמידה במקום בפקק, ונסיעה לילית בה איבדנו נשמה אחת מתוך תשע.
התמקמנו במלון אמיתי ומפנק מאוד 'הפיקוק', כל חדר עם מזגן וכילות -מהילדות לא ישנתי בכילה ונתקפתי באותה ההתרגשות כשהתבוננתי בה פרושה מעליי.
מחר חצי יום הליכה בספארי וחצי רכיבה בגיפ
לילה טוב וחלומות על זיכרונות ילדות יפים במיוחד.
פיסRead more