Nepal
Central Region

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
  • Day68

    נסיעת 17 השעות ובלאק ג׳ק

    June 10 in Nepal ⋅ ☁️ 23 °C

    הצטרפתי במזרח נפאל לקיקי ואיתמר, עלינו עוד קצת להר לברוח מהחום.
    הם באו עם אופנועים כלל הדרך מקטמנדו, וברוב השיחות שלנו השווינו מסלולי נסיעה. הם מסתבר נסעו בדרך היותר חמה משלי. כן. יש חם יותר. אחרי חם יש רותח. אז נגיד ואני הייתי באזור רותח, הם היו בלוהט.
    עכשיו, אני לא מדברת על חום יולי אוגוסט מטקות ומים בחוף הדרומי בהרצליה. אני מדברת פה על דרגות חדשות לגמרי. זה שם את יולי אוגוסט והחום הזה של תל אביב של שרית חדד בכיס הקטן שיש בכיסים הקטנים בג׳ינסים אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.
    בכל מקרה יום למחרת החלטתי לקחת אוטובוס חזרה לקטמנדו ולשים סיומת לחגיגה הזאת.
    10:0 איתמר ואני ישבנו לאכול בדהרן, הוא ממשיך לקטמנדו על אופנוע ואני על אוטובוס.
    10:30 חיכיתי בדהרן (עיר מרכזית, גם חמה אבל פחות) לאוטובוס. 5 שעות שעברו בסבבה לגמרי.
    15:30 התחלתי נסיעה שאמרו שתיקח 14 שעות או אולי 10 שעות. טווח מאוד לא מוגדר.
    18:30 אני קולטת שנוסעים מהדרך הלוהטת. שיט. הכל מסריח וחם בצורה לא נורמלית, המון פרות ואפילו נראות האנשים שונה מזו של אלו שבהרים.
    02:30 עצירה אחת מרבות מסתיימת, עולים חזרה לאוטובוס. אני קמה ורואה שאנחנו ממש בפנייה לקטמנדו! עיניין של שעתיים.
    02:45 האוטובוס לא לוקח את הפנייה לקטמנדו, אני נבהלת למען הנהג ומנסה להסביר למישהו שאולי עשה טעות ופספס פנייה. ההוא עונה לי בנפאלית: ״נפאלית נפאלית נפאלית צ׳יטוואן נפאלית נפאלית ״
    במקום ליבי קפא, הבנתי שאת הדרך חזור נעשה דרך עיקוף ענק, דרך צ׳יטוואן!!!
    02:47 פתחתי חבילת עוגיות חירום שהייתה לי
    02:48 סיימתי את החבילה
    10:30 יום אח״כ הגעתי לבית של שרונה. כן, ה5 דק כאלו היו קריטיות.
    להפתעתי הפגנתי יכולות שינה מדהימות ורוב הנסיעה הזאת ישנתי.

    ארזתי תיק ונסעתי לתאמל לכמה ימי הרגעות, שיחות לא רק בנפאלית וכיף .
    פגשתי את גאיה שמיד התאהבתי בקסם שהיא, את רועי מהמנזר וישראלים נוספים בדרך.

    רועי ואני הלכנו לקזינו, בחצי יום לפני כן קבלתי הסברים והכנות תאורטיות על ספירה ואסטרטגיות משחק של בלאק ג׳ק.
    היה מטורף, הרווחתי 1700 רופי והיה אחד הערבים המצחיקים פה בהיסטוריה של קטמנדו.
    יומיים אחכ חזרתי לקזינו עם איתמר קיקי וגאיה, הפסדתי 2000 רופי. היה מטורף. אחת הבאסות. אחכ סיימנו בקבוק ערק שעוד הבאתי מאיסטנבול בקונקשיין תוך כדי המון משחקי קלפים והלכנו לישון קצת שתויים ושמחים למרות שאחד אחד נפלנו כולנו בבלאק ג׳ק.
    יום למחרת נפרדתי מגאיה שממשיכה להודו, פגשתי שוב את יואב שמטוב לקראת הודו.
    Read more

    Iris Etgar

    We miss you. Thanks for writing. I love it

    6/20/22Reply
    Iris Etgar

    מזגן?

    6/20/22Reply
    Iris Etgar

    מהממות

    6/20/22Reply
    2 more comments
     
  • Day37

    מנזר בודהיסטי טיבטי

    May 10 in Nepal ⋅ ⛅ 26 °C

    הייתי 10 ימים במנזר בודהיסטי טיבטי ללא אינטרנט בקורס על מדיטציה ובודהיזם
    היומיים האחרונים ויפאסנה, ובמהלך שאר הימים לא מדברים מ2030-1200 למחרת

    מצורפת חידה בתמונה 1

    בחרתי לא לגעת ברוחני שבדבר, אבל מבטיחה היה גם מאוד רוחני ומלמד ומפתח. תרימו טלפון, נדבר על זה

    10.5 השנצ של החומוס (ללא החומוס)
    מגיעים! ממש מתרגשת
    צ'ק אין תשלומים מקבלים כמה ספרים והופ, לוקחים אותי לחדר.
    קבלתי חדר פרטי בגודל טוב מאוד עם שירותים מקלחת לבד וארון משלי!!!
    מרוב התרגשות ואסקטזה על הדבר פורקת את המוצילה לארון ונכנסת לשנצ כזה שלא מבייש שנצ של אחרי חומוס
    בערב פוגשים את שאר אמיצים משתתפי הקורס לתה,
    אח''כ שיעור ומדיטציה ואז ארוחת ערב, שיעור נוסף ומכאן אסור לדבר.
    חוזרת לחדר שלי מרוצה מהיום, מרוצה מהשקט ומרוצה מהחדר.
    קוראת ספר מהמנזר ונופלת שוב לישון, כאילו עשיתי ריפיל

    11.5 הלילה עם הג'וק ו2 צרפתיות

    למרות שההשכמה רק ב615, קמתי ב600 לאימון קצר בחדר ומקלחת, והופ ללוז-
    מדיטציות, ארוחת בוקר, שיעורים, ארוחת צהריים, חוזרים לדבר אז מכירים קצת חברה מהקורס סוף סוף וכך עובר היום...

    שוב, שמחה ומרוצה חוזרת לחדר לישון ופתאום ממש ליד המיטה שלי שאני ככ אוהבת,
    ג'וק בגודל 7 ג'וקים עם זנב.
    מכאן סרט מלחמה-
    'אוקיי, הוא התיישב לא טוב אסטרטגית' חשבתי לעצמי.
    לקחתי מטאטא ותכננתי לטאטא אותו החוצה.
    אבל באמא שלי, זה ג'וק חכם לא ראיתי דבר כזה.

    הוא נעלם ואני אבודה ומפוחדת יוצאת למסדרון שואלת בקול ' אקסקיוז מי, איז סאמוואן אפ אנד מייבי קן קום הלפ מי?'
    2 צרפתיות מגיעות לחדר שלי ואנחנו יוצאות למסע לחיפוש איתור והצלה של הג'וק.
    זה לא עבד, אחרי כמה זמן הן וויתרו ואני נשארתי מפוחדת, נכנסת למיטה ולא מוציאה אפילו לא זרת מחוץ לשמיכה..
    מה שחסר לי עכשיו בכל השאנטי רוחני הזה זה ג'וק שיטפס עליי באמצע הלילה.. תוך רגע אני יוצאת מהמוד הזה

    12.5 הלילה בלי הג'וק אבל עם העכביש
    שוב פעם משכימה קום לאימון, אך רגע לפני הופכת את החדר בחיפוש אחר הג'וק.
    שמחה וששון! הוא לא נמצא.
    'זה ג'וק חכם זה' חושבת לעצמי.
    הוא בטח ידע שמחפשים אותו והחליט ללכת לו הלאה.
    היום עובר לו בכיף ובנועם , כשהייתי בחדר כמה פעמים במהלכו ולא היה אף זכר לגוק.
    כמו בכל יום, מגיע גם ערב ואני חוזרת לחדר מחכה כבר לישון, סחוטה מעייפות.
    פתאום ממש באמצע החדר, הג'וק.

    עומד במרכז של הכל, כאילו הוא צוחק עליי ועושה לי דווקא.
    דופקת בדלת של הצרפתיה, היא ישר שואלת 'הוא חזר?' ומבינה את חומרת המצב.
    הפעם פועלות מהר. מבריחות אותו לפה, לשם, מטאטא יעה וכוס, כמה צעקות אימה ובהלות, 4 התקפי לב שתיים שלי שתיים שלה, והנה! הג'וק בחוץ!
    איזו הקלה, שמחה ששון חיבוקים, החלפת מור"קים בינינו עם צרפתייה שלישית שישנה במסדרון וזהו, ברכות לילה טוב ולמיטה.

    3 דק אח''כ, יש לי דפיקה בדלת. מי זה בשעה כזו?
    הצרפתייה השלישית עומדת לה בדלת שלי ושואלת 'תגידי, כמה את מפחדת מעכבישים?'
    כוסעמק.
    יש לה עכביש בגודל 7 עכבישים עם זנב בחדר ואותו סיפור חוזר חלילה.
    הלכתי לישון עייפה מקרבות ומלחמות ומלאה בחרדות על גדלי החיות פה במנזר ומה אני עתידה לפגוש

    ויש עוד סיפורים, אבל זה הכי אהבתי
    היה באמת משנה חיים (עד שאשכח כל מה שלמדתי, מקווה להיזכר מדי פעם)
    Read more

    Ilay Wanderman

    הגוק שבר לך את הויפסאנה?

    5/23/22Reply
    Yuval Kveller

    :(

    5/23/22Reply
    Yuval Kveller

    ולכל הצרפתיות גם

    5/23/22Reply
    Iris Etgar

    חחחח. מזדהה לחלוטין. ייאבלללהה

    5/23/22Reply
     
  • Day93

    ימי קטמנדו - סוף.

    May 13 in Nepal ⋅ ⛅ 24 °C

    פרידה מרגשת מנדב אהוב נפשינו שאחרי חודשיים של טיול ביחד חוזר לארץ, נאחל לו בהצלחה בתפקיד החדש בעבודה ונצפה לטיול המתקרב למרוקו.
    מאורן נפרדים לקצר עד מפגש בלתי נמנע בהודוו
    *אטרקציות*
    קזינו - מבולבלים מאוד נכנסנו פנימה, חזינו בהזייה שהולכת שם בפנים ויצאנו, לא לפני שאיילת סיפקה את יצריה במכונות המזל.
    קיר טיפוס - עומר ואני הגענו לקיר בולדרינג בתאמל, נאבקנו במסלולים ועשינו אימון, בוקר של תותחים
    סרט - קניון ובית קולנוע שלא ברור איך הם נמצאים בלב קטמנדו, פאר מלווה בחבית פופקורן ומזגן. קשה לאמר שדר סטריינג עמד באותו הסטנדרט אבל אחרי חודשים בלי קולנוע זה לא ככ משנה.
    גן החלומות - ישיבה בפארק בוטני ובתשלום בלב העיר, פירות מוזיקה סנאים וספרים, פיקניק תל אביבי לרביצה של בוהוריים.
    בית חולים - עומר ואני יוצאים לבדיקות שונות ומשונות כדי לייצב ולאשש בעיות רפואיות, עומר עושה בדיקת דם בחרדה ככ גדולה שהוא לא יכול להימנע מלצחוק בסופה.
    בנום צ'ה - גלידה אמריקאית שאיתה אנחנו מסיימים כל ערב, בנוהל
    ללייקרס - שהסדרה עליה מצופפת את שלושתינו במיטה זוגית כל ערב להנאת צפייה מובטחת.

    נשאר להודות לנפאל המשגעת, להימלאיה, למקומיים האדיבים ברמות קשות, לדל באט, למקורות המים, להרפתקאות, להזדמנויות ולכל החברים שהתלוו.
    הגיע הזמן להחליף תקליט להודו, ההתרגשות בשמיים.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות מסט בוליוודי
    פיס
    Read more

  • Day77

    הגוסאיקונד - מנוחהה

    April 27 in Nepal ⋅ ☀️ 20 °C

    כמו בבית של סבתא, היום מנוחה היה בסימן לשבת מול שולחן האוכל, ולקבל עוד ועוד מטעמים.
    שאלנו את אב המשפחה איפה אפשר לעשות טיול קצר באיזור והוא אמר שאחרי הדל באט, הוא יצטרף אלינו ונראה מקום יפה.
    אז פונקנו גם אנחנו, בלי לבקש כלל, בצלחת דל באט לפני הטיול ויצאנו לדרך.
    תוך כדי שיחה סיפר ששניים מילדיו עובדים בקנדה וביפן, אחרי תואר שהצליחו לממן להם מהכנסות ההוסטל, שהכנסייה שאנחנו רואים שייכת לנוצרים נפאלים שחיים בכפר (פעם ראשונה שנתקלנו) והראה לנו את חלקת האדמה ששייכת לו אבל לא מעובדת.
    בסוף ההליכה בין השדות והטרסות הגענו לפלג קטן בלב היער, השתכשכנו והתיישבנו לעכל את היופי ולשמוח על ההחלטה לנוח.
    בטיול נזרקה אלינו האופציה לעשות קמפינג בלב היער במסלול שיחסית מקביל לטרק. אחרי ששקלנו את האפשרויות הבנו שאי אפשר לתת לכזו הזדמנות לחלוף וסגרנו את העסקה.
    קמפינג עם אוכל ומדורה, כוכבים והזדמנות לפגוש סופסוף בפנדות אדומות.
    ארוחת ערב
    קלפים
    ולילה טוב לכולם וחלומות על קומזיץ בלי גיטרה סאחית
    פיס
    Read more

  • Day76

    הלאנגטאנג 5 - קוסאיקונד 1

    April 26 in Nepal ⋅ ☀️ 20 °C

    יוצאים מגסטהאוס הבית שלנו בלאמה אחרי דייסות ממלאות וממשיכים לרדתתת
    מדרגות ופיתולים, ואגם קוצף שנמצא עכשיו בשמאלינו, מחזירים אותנו בתלם המוכר לכיוון סוף טרק הלאנגטאנג.
    האקלים חוזר להיות חם ולח ואנחנו נוטפים זיעה מכל מקום.
    עצירת מנוחה אחרונה עם עלמה, מתפנקים על בננות ועל שאר הפיצוחים שניקלו בארץ הקודש.
    פיצול השבילים מגיע ואיתו פירוקה של הרביעייה המנצחת, עלמה טסה לה להודו ואנחנו מאחלים לה את כל הטוב שיש לעולם להציע.
    על כן גם נודה על האווירה הנהדרת, הצחוקים והכיף שהביא איתו הלאנגטאנג בכינוסו את החבורה הלא צפוייה שאנחנו.
    עכשיו כשאין יותר סיבה לא לחזור לאבותינו הקדמונים, הקופים, אנחנו חוזרים למצבינו הטבעי ומתחילים לעלות לכיוון הכפר הראשון באגמים.
    לעלייה כזו לא ציפינו ובמיוחד אחרי ההתרגלות לירידה.
    כמעט בלי לעצור, אנחנו נכנסים למצב אתגרי, כל אחד כובש את הקושי במעין רצון פנימי לחוות התגברות ואנחנו מגיעים להוסטל סנואופול בכפר טולו סייברו.
    "כמו אירופה הקטנה", הכין אותנו דן שישן פה אתמול, ואכן כך הדבר. דרכי ההגעה לכפר נגישות לרכבים מה שמאפשר לו הצע חומרי גלם רחב ורמה גבוהה של איכות חיים. אנחנו מסתכלים על שיפולי הטרסות שיורדות חזרה אל הואדי ובאופק זקופים הרים מושלגים.
    המשפחה פה מקסימה ברמות קיצון, מחזיקים במטבח כמו יצא מקטלוג של איקאה ויודעים להכין אוכל ברמה.
    פה אחד הוחלט על יום עצירה בכפר לפני שנמשיך בטיפוס הרציני לעבר הקרח והאגמים.
    בישיבה על הגג מדסקסים על עברינו בתנועת נוער, על חשיבת יתר ומצליחים לנחש את שבעת פלאי תבל.
    בינתיים נתפנק על האוכל, על קורת הגג שמגנה עלינו מגשמי וברקי הערב ועל יקיצה טבעית.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על שבוע מלא בשבתות מנוחה
    פיס
    Read more

  • Day75

    הלאנגטאנג 4

    April 25 in Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

    י
    ו
    ‏ ר
    ‏ ד
    ‏ י
    ‏ ם
    כל הדרך חזרה ללאמה
    עלמה תפעלה במכונה מקומית קפה של בוקר, איתו אכלנו עוגות ויצאנו לדרך.
    כמו שאומרים, החזור תמיד מרגיש מהר מההלוך, וגם בעין, הואדי נתפס בזוויות שונות ועולה מהן באור חדש.
    מפולת בוץ אחת, שיבשה חלק בשביל הצר, ואילצה אותנו לעבור למצב טיפוס ארבע על ארבע כדי לצלוח את המכשולים החדשים בדרך.
    הרמקולים שהתחלפו במותם כל כמה שעות, השמיעו לנו אלבום אחרי אלבום לאורך כל הדרך.
    מרגי, גון וווזי, הכבש וג'ואל, ביטלס וקניה.
    הגענו בצהרי היום חזרה להוסטל הביתי שלנו בכפר, הטיבטיאן.
    כאובי ברכיים וקלי נשימה נכנסנו לסשן מתיחות וכביסות.
    כל אחד התקלח בתורו במקלחת חוץ נהדרת, ממנה אפשר להשקיף דרך הרווח בין המשקוף לגג אל ההרים הנישאים מלמעלה.
    מתפננים לנו בחדר האוכל עם ספרים שש בש ושחור ופתור, טובלים עיכוליות (מותג עוגיות בשם Digestive) בתה ומחכים לארוחת הערב.
    הלילה הוא האחרון בטרק ובשביל עלמה הנסיכה מלכת החבורה שעוזבת אותנו להספיק טיסה להודו,
    האגמים היר ווי קאם
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על ברכיים ביוניות משומנות היטב
    פיס
    Read more

    Alma Bickel

    נהרס לך האפקט!!

    4/26/22Reply
    Ilay Wanderman

    זה לא נותן ליייי

    4/26/22Reply
     
  • Day74

    הלאנגטאנג 3

    April 24 in Nepal ⋅ ☀️ 4 °C

    יום הליכה די קצר לקייגין גומפה,
    באמצע הדרך פשגנו את חבורתו של דן, איחוד שכה ציפינו לו עד שעלמה ספרה צעדים ותיצפתה מהחלון בלילות האחרונים לוודא שלא נתפספס.
    יאקית מניקה חסמה את הדרך ואיימה לנגח אותנו חזרה לנקודת ההתחלה.
    ניצוח של רועה צאן על היצירה 'אל המעיין'.
    הגענו שמחים אל הכפר האחרון בטרק, הרי השלג חצי ומקיפים אותנו, התמקמנו בהוסטל נחמד, ישבנו לארוחת צהריים בבית קפה ומאפה המקומי והכנו את עצמנו לעלייה לנקודת התצפית קייג'ין רי.
    כך יצא, שגם היום, טיפסנו כמעט קילומטר בגובה.
    עולים בתהלוכה איטית מתודלקים במוזיקה לנש(י)מה. לפנינו קבוצת מטיבי מדרום קוריאה, כמו שחייבת להיות בכל טרק, ממלאים אותנו השראה.
    בחצי הדרך איבדנו את עומר שנכנס לתוך התלבטות ויצא ממנה בהחלטה לרדת.
    בחלוף שעה הגענו לפסגה, מאושרים עד הגג מעצם הצליחה ומהנוף האדיר שנפרש לפנינו. עשינו סשן תמונות, התיישבנו להסתגל לגובה ושבנו על עקבותינו להוסטל.
    מקלחת לוהטת אחריה חזרנו למאפיה לקפה, שוקו ועוגות (גזר, תפוחים, קינמון ושקדים) שעצם המחשבה עליהן בעלייה ניחמה אותנו.
    עכשיו יושבים בחדר האוכל, מחוממים מהקמין, קוראים ספרים ומנסים לסדר את עניין הוואיפאי שהובטח לנו אבל ממאן לעבוד.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על קונדטוריות מישלן נידחות בין הרי ההימלאיה
    פיס
    Read more

    Meytal Wanderman

    מה זה?

    4/26/22Reply
    Ilay Wanderman

    גלגלי ברכה שבדרך כלל מסובבים עם הידיים אבל כאן זה בעזרת הזרימה של המים

    4/26/22Reply
     
  • Day72

    הלאנגטאנג 1

    April 22 in Nepal ⋅ ⛅ 13 °C

    השכמנו לארוחת בוקר, שוחחנו עם זוג בריטי מבוגר ומיטיב לכת והתחלנו ללכת בתוך עמק הלאנגטנג צמוד לנחל הקוצף.
    אינספור מדרגות אבן משובצות מינרלים קטנים ומנצנצים הרגישו את נחת נעלינו וקרקשו למשמע מקלותינו.
    רק עלייה ועלייה ועלייה, ועוד גרם ועוד אחד אחריו...
    עומר שולף מגבת מתנפחת במים אך משתמש בכמות זיעה שמספיקה, אורן ואני מורידים חולצה להתקרר ומנשנשים בננות וסניקרס שיהיו לעזרינו.
    אווירה טובה יש בחבורה ואנחנו שמחים על השקט המנטלי שמביאה איתה ההליכה הפשוטה מעצם קיומה . הליכה חסרת ההתלבטויות שמגיעות עם אינספור אופציות פתוחות של טיול גדול.
    לקראת סוף היום התבאסתי שאין לי תמונת לפני של התחת שלי כדי שנוכל יחדיו להתפאל מהשינוי ולהמציא על שמי שיטת אימונים מהפכנית לסלבס.
    ארוחת צהריים ומשחקי קלפים, עומר ואורן שונצים ועלמה מספרת לי על ילדותה בין חוגים.
    דרך זגוגית החלון, בתם הארוחה, הבחנו בשקית קפה טורקי אטומה. כן כן, השקית האדומה שחורה, באותיות עתיקות ומוכרות.
    אורן, שהיה חדור על המציאה, קנה, ויהיה המכיר אשר היה.
    סוף היום, 850 מטר עלייה מאחורינו, הגענו לכפר בשם 'לאמה הוטל' והתאכסנו בהוסטל טיבט האוס.
    מקום משפחתי ומקסים, מקלחת גז שמגיעה עד 50 מעלות, שקשוקה שתהייה עתידה להיאכל מחר בבוקר, ואורח בלגי חמוד נוסף איתו החלפנו מילים ומעשיות.
    את הקפה הטורקי שתינו וגם את מארחינו כיבדנו בטעימה ובהבטחה מרגיעה שבסוף זה נרכש.
    מתעמקים בספרים, גשם בחוץ ואנחנו צמודים לקמין, מחכים לארוחת הערב שתבוא עלינו לטובה.
    ענן סמיך התחיל מקיף אותנו בקצב מסחרר ולכלוא אותנו בתוך בועת עשן. רגע לפני השינה, יצאנו לצחצח שיניים והבטנו מעלה, רכסי ההרים משני צידי הואדי, נפתחו כמו ריצ'רצ' שמגלה לנו כמות כוכבים היסטרית, מתפרשים לכל עבר ומהפנטים אותנו לתוך שינה עריבה.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דובי פנדה אדומים (כי למרות שהם פה, הם יותר מדי נדירים)
    פיס
    Read more

  • Day129

    Lama -> Thulo Syabru

    April 19 in Nepal ⋅ ☀️ 18 °C

    יום שהיה אמור להיות קצר וקליל יחסית והפך להיות אחד הימים הקשים בטרק עד כה. ככה זה קרה:
    קמנו בבוקר בכוחות מחודשים אחרי הירידה השוחקת מאתמול. הגוף מאופס לגמרי, השרירים לא תפוסים ולא כואבות הרגלים, איזה כיף להרגיש סוף סוף בת 23 ולא תקועה בגוף של אישה בת 100.
    התארגנו באיזי, שתינו קפה באיזי, פטפטנו קצת עם ישראלים שעברו בהוסטל ועצרו למנוחה, הכל ממש ממש באיזי כדי להגיע לכפר הבא בשעה נורמלית לפי שעון ישראל כדי שנוכל שם להתקשר קצת הביתה ולדבר עם הקרובים אחרי 4 ימים ללא קליטה. אה וגם צריך להגיש ויזה להודו כי יש לנו שם קונקשיין.
    מתחילות לרדת ובקלילות מגיעות לכפר, למרות שממש התאמצנו למרוח את הזמן הקדמנו את הלוז והגענו קצת לפני 10. התקשרנו הביתה, היה נחמד קצת להתעדכן ולשמוע מה קורה, ואז מתחילות במלאכת הגשת הויזה להודו. מי ידע שזה כל כך מסובך?? האתר נתקע וזרק אותנו החוצה איזה 5 פעמים לפחות. תוך כדי ההתעסקות הזאת דן והגו וגם תמר ורותם חברינו מהאנפורנה הגיעו אלינו! היה ממש כיף לפגוש אותם אבל היינו כל כך שקועות בויזה שלא הספקנו כמעט לדבר איתם והם ישבו לארוחת צהרים ממש לידינו בערך שעתים. מבאס. הם המשיכו בדרכם, אני כבר הצלחתי להגיש בקשה, לשל זה עדין לא עבד. פתאום הנפאלי מהגסט האוס שאל אותנו לאן אנחנו הולכות ואמר שבכפר שאנחנו מגיעות אליו יש קליטה ואינטרנט אז הכל בסדר אפשר ללכת ולסיים שם את הגשות הויזה. תודה באמת!!
    השעה כבר 13:20, ענני גשם ורעמים מאיימים להרטיב אותנו, ואנחנו מתחילות לרוץ את המסלול. ירידה ואז עלייה שקורעת את הרגלים, היינו גמורות והמשכנו ללכת, חוששות שבכל רגע הגשם יתחיל. הבחור הנפאלי אמר שההליכה היא 4 שעות. 3 שעות למי שהולך מהר. אחרי שעתים וחצי כבר הגענו לכפר האחרון סחוטות זיעה ומתנשפות. שלחתי הודעה למעין (ממעין ורותם הישראליות שהולכות במקביל אלינו לטרק ועשינו איתן את ליל הסדר) הגענו ישר להוסטל שלהן למקלחת מדהימה וארוחת ערב טובה. הופתענו לגלות שהכפר ממש מלא צליוויזציה, יש קליטה וזה כפר ענק מחובר לכבישים ותחבורה. אם היינו יודעות לא היינו מתעכבות בכפר עם הוויפי ומגיעות לכאן בקצב נורמלי. אין דבר.
    פגשנו חבורת ישראלים בממוצע גילאים 60 בערך (המבוגר מבניהם בין 83) בטיול של מיטבי לכת. עושים את הטרק בדיוק כמונו. דיברנו איתם קצת באמת חבורה מרשימה ביותר ובכללי אני מתמלאת השראה לראות פה מטיילים בכאלה גילאים.
    של הצליחה להגיש את הויזה שלה! הללויה! אכלנו מרק מנחם לארוחת ערב והלכנו לישון שבעות ומרוצות שהיום הזה נגמר בתקווה שהויזה תאושר!
    Read more

  • Day124

    המסע ללנגטנג

    April 14 in Nepal ⋅ ☀️ 17 °C

    נסיעת לילה בנפאל.
    כיסאות מרופדים אבל לא נוחים במיוחד, מוזיקה נפאלית רועשת ברמקול של האוטובוס או סרטים נפאלים מוקרנים במסך, האור לגמרי דולק עד איזה 1 בלילה, כולם מדברים וצועקים (ישראלים ונפאלים כאחד), מים מטפטפים עלינו מהגג…תתפלאו, זה הפריע לי קצת לישון, אבל לא יותר מדי. של קצת יותר התקשתה לאורך הדרך להירדם ולא ישנה כל כך בלילה הזה.
    5 בבוקר מגיעים לקטמנדו, מחכות איזה שעה וחצי על המדרגות מחוץ למשרד של סוכנות שלום וסוף סוף לאמה הבחור מהסוכנות מגיע. לקחנו את כרטיסי האוטובוס, הפקדנו את התיקים שלא באים איתנו לטרק. כמה דקות לפני שיצאנו פתאום דינס הפורטר גייד שלנו מהאנפורנה הגיע לסוכנות, אמרנו לו שלום בהתרגשות רבה, מאוד שמחנו לראות אותו, וגם הוא מאוד שמח לראות אותנו (5 דק אחרי זה שלח כבר הודעה לדן ועדכן אותו על המפגש). מיהרנו לרדת לרחוב לקחנו מונית לתחנה המרכזית, כשהגענו כנראה נראנו קצת אבודות אז איזה בחור נחמד ניגש לעזור לנו למצוא את האוטובוס הנכון שאנחנו צריכות לעלות עליו. נוסעים ונוסעים, הפעם הדרך בחלקה מבטון סלול, אבל כמובן שלא כולה ויש פתאום נסיעה על אפר ואז שוב כביש סלול… וכמובן שהבטון שבור, בורות ואבנים על הכביש (מה קורה ח׳ברה כבר סללתם כביש תעשו פעם אחת משהו כמו שצריך!). ב13:30 עצירה בדנצ׳ה בצ׳ק פוינט, ממהרות לרדת כדי לשלם פרמיט (אישור כניסה לשמורה) ומצליחות להשיג את האישור ביתר קלות ובנוסף האוטובוס עמד וחיכה עד שכולם יסיימו עם הפרמיטים שלהם, היינו כבר מוכנות לזה שנצטרך לרדת ולתפוס אוטובוס אחר לכפר שממנו מתחיל הטרק שלנו, אז מבחינתנו זה ממש הצלחה. מהרגע שיצאנו מפוקרה 19 שעות בדרכים והגענו סוף סוף לsyabru benci. הידד!
    קודם כל מוצאות מסעדה מקומית לאכול בה מומו וצ׳אומין (נודלס). מתאפסות על עצמנו ואז מחליטות כבר להתחיל ללכת לכפר הבא כדי לחסוך לנו מהיום הליכה מחר. הדרך הייתה לצד נהר גועש, הגענו לאיזה גאסט האוס לצד הדרך וראינו את שתי הישראליות שנסעו איתנו באוטובוס. ישר שאלנו אם יש להם וויפיי במקום כי אנחנו חייבות להזמין כבר כרטיס טיסה ושמענו שבהמשך הטרק יש בעיות קליטה. הם אמרו שכן אז התיישבנו לתה וניצלנו להם קצת את הוייפי, אחרי הרבה ניסיונות וחיפושים בסוף מצאנו דיל זול וטוב והזמנו כרטיס! וידאנו שיש גם תיקים גדולים כלולים עם הכרטיס, אבל הפלא ופלא באישור הזמנה לא הופיעו בתיקים הגדולים בטיסה בין דלהי למנילה😨 והיה נראה שהמחיר הזול עלה לנו בטעות חמורה שבסוף נצטרך להוסיף הרבה כסף בשביל התיקים. היה כבר מאוחר, תכף שקיעה, הבנו שאין מה לעשות צריך להמשיך ללכת ואולי יהיה קליטה או וויפי מחר בכפר כדי ליצור קשר עם החברה, המשכנו מהר ללכת והגענו סוף סוף לDomen. ראינו שלשל יש קצת קליטה אז אמרנו שנחכה לבוקר כשהיה confirm על ההזמנה ונראה מה עושים. נכנסנו לגאסט האוס הראשון שראינו. היו שם משפחה - כמה נשים וכמה ילדים, לא ברור איפה הגבר ומי מהן האמא.
    אחרי הורדת פאניקה וניסיון של של לעשות כביסה התיישבנו בדיינינג הול והמתנו לארוחת הערב שלנו. אחד הילדים, איוס שמו, בן 12, ישב בשולחן לידנו עם מי שהוא טוען שהוא אח שלו (אבל אנחנו לא מאמינות לזה הוא ממש נראה הרבה יותר גדול מכל שאר הילדים…) פתאום הם שלפו טלפון והתחילו להצטלם איתנו בלי הפסקה מכל זוית אפשרית. זרמנו איתם והבנו שהם רוצים אינטראקציה אז דיברנו קצת (בעיקר עם איוס שלומד בפנימיה בקטמנדו ולכן יודע אנגלית טוב אבל עכשיו יש לו שבועים חופש בבית בגלל חג השנה החדשה).
    גם הילד הקטן הצטרף, בערך בן 4, השתעשענו איתם עם הששבש והיה ערב מאוד מבדר, שהסתיים בהצעה שלנו לאיוס להצטרף אלינו לקצת ליום הליכה מחר. שיחדנו אותו עם העוגיות שלנו ואמרנו לו שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא ואחרי העצירת פקל בבוקר לחזור למטה לכפר שלו ואנחנו נמשיך לכפר הבא.
    נראה בבוקר אם הוא יבחר להצטרף
    Read more

    Kineret Nadel

    וואו 19 שעות נסיעה, בהחלט אתגר

    4/19/22Reply
     

You might also know this place by the following names:

Madhyamanchal, Central Region, 중부 개발 지구, मध्यमाञ्चल विकास क्षेत्र

Join us:

FindPenguins for iOSFindPenguins for Android

Sign up now