Nepal
Central Region

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Top 10 Travel Destinations Central Region
Show all
Travelers at this place
    • Day 95

      האיחוד!

      March 16, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 27 °C

      הגענו לקטמנדו!
      בהחלט היעד שהכי חיכיתי לו כל הטיול וההתרגשות הייתה בשיא!
      שלקי הגיעה והיה איחוד מרגש עד דמעות! עלמה של ואני (כמה התגעגעתי לכתוב את השמות האלה בפינגיון ביחד!) עלינו לגג של ההוסטל שלנו להתחיל להבין איפה אנחנו נמצאות. העיר מלמעלה ממש יפה, נוף שונה לגמרי מהמזרח שהייתי בו עד עכשיו, יש הרים ברקע והבתים והרחובות נראים אחרת קצת אוירה של עזה/שכם אבל בקטע טוב. הגג של ההוסטל אחד המגניבים שהיינו בו עם מלא מפלסים ופינות ישיבה כיפיות ממש אוירת מזרח כמו שדמיינתי את זה מהסיפורים.
      היינו עייפות בטירוף שלושתינו וגם כאב לנו הראש מהחוסר שעות שינה וההלם ולא יודעת מה אז חזרנו לחדר. הבנו שאנחנו אולי רוצות לצאת כבר לטרק ביום שבת, והייתי חצויה קצת בתחושות בנושא הזה… מצד אחד - מה הלחץ ללכת בשניה הראשונה שנוחתים ישר לסוכנות ולצאת לטרק?? ומצד שני - מדובר על עוד שלושה ימים ואין לי באמת רצון להימרח פה בקטמנדו בתכלס אני כן רוצה שנצא מהשוק מהר וישר גט טו ביזנס ולצאת לטרק וכדי שזה יקרה צריך ללכת כבר היום לסוכנות.
      בסוף הבנו שכדאי שנלך כבר היום לסוכנות להבין פרטים ומשמעויות, אז למרות החוסר האנרגיות והחוסר רצון גררנו את עצמנו לסוכנות של שלום שזה סוכנות ממש טובה של כל הישראלים. ממש לא צריך לשאול שאלות ולחשוב יותר מדי, פשוט ללכת ישר אליו והוא יעשה לנו סדר בבלאגן.
      הגענו ואכן כך היה, הוא פתח מפה של האנפורנה, שזה כבר הוריד פאניקה וצמצם הרבה חוסר וודאות, הסביר הרבה דברים על הטרק וגם עלויות וזה באמת הייתה החלטה טובה ללכת לשם ויצאנו עם הרבה יותר סדר וזה עשה לנו טוב על הלב אבל גם עוד שאלות לא פתורות שנברר כבר בהמשך.
      משם חזרנו להחליף לבגדים ארוכים, מוזר ממש שקר כאן בערב אני לא רגילה ולא ציפיתי, ויצאנו לבית חב״ד במטרה לאכול אוזני המן. הגענו ונקלענו לקריאת מגילה אבל זה עבר מהר ואכלנו אוזני המן כמו שחמדנו אז היה שווה את זה.
      יצאנו משם לארוחת ערב רק של ואני וזה היה זמן נפלא של התעדכנות וקצת לשבת ולדבר סוף סוך רק שתינו, וגם אכלנו לראשונה אוכל מקומי מומו וקארי שהיה טעים מאוד מאוד.
      חזרנו ליוג התקלחנו ועלינו לגג לשבת עם עלמה ודן והיה ערב מצחיק וכיפי ומשם חתכנו לישון סחוטים לגמרי מעייפות.
      Read more

      Traveler  יאאממי מומו

      3/17/22Reply
       
    • Day 97

      קמנו בבוקר וישר הלכנו עלמה של ואני לסוכנות של שלום לסגור את הטרק למחר ולשלם על הפרמיט (מס כניסה לשמורה). משם הלכנו לבית קפה וישבנו שם איזה תקופה על כוס לאטה טוב, קצת דיברנו על הסידורים והארגונים שצריך להיום ובכללי על דברים לקראת הטרק.
      משם יצאנו לכיון התאמל מכוונות ל2 חנויות שידועות כמומלצות עבור ישראלים - גורטו וקרמבו.
      בדרך ראינו את הדס, היא בדקה שם בסוכנויות של סויסה על מחירים לטרק והיה נראה ששלום שסגרנו אצלו יותר טוב מהם אז זה היה משמח לשמוע מאחר ובאמת לא עשינו שום סקר שוק והלכנו ישירות אליו בלי לבדוק אופציות אחרות.
      הגענו לגורטו, ישר זיהו שאנחנו ישראליות וקיבלו אותנו בשמחה, והמוכרים דיברו עברית שוטפת! אמרנו להם שאנחנו צריכות מעיל גשם, מעיל פוך מתקפל, ככפות, כובע גרביים…. הכל בעברית והם הבינו בדיוק, אמרו את המחירים בעברית, וגם הכל היה זול בטירוף (הם עושים הנחות ומחירים מיוחדים לישראלים, ולתיירים ממקומות האחרים מוכרים ביותר יקר). עלמה מדדה שם כל מיני מעילים ודברים שהיא צריכה, של ואני באנו קצת יותר מצויידות מהבית אז היינו צריכות רק כמה דברים קטנים. החלטנו ללכת לנסות גם בקרמבו לראות מה יש שם ובאיזה מחירים אז השארנו את עלמה להמשיך למדוד מעילים ויצאנו לחנות השניה. הגענו וגם שם המוכר דיבר עברית שוטפת, מצאנו את כל מבוקשנו אפילו כל פריט ב50-100 רופי יותר זול מהחנות הראשונה אז עשינו ערימה ורכשנו הכל כמעט ב10,000 רופי לשתינו! כלומר משהו כמו 260 שקל!
      חזרנו משם לחנות הראשונה, ראינו שם את הפמליה של דן שגם הגיעה לסידורים וכולם קנו שם את הציוד הנדרש להם. משם המשכנו כולנו לאכול ארוחת בוהוריים. בדרך הבנים נכנסו לאוירת שטות והחלטנו לקנות כולנו כובע חם של חיות בצבעים שונים. דן הסוחר הממולח נתן את התמקחות חייו ולבסוף כל אחד קיבל כובע יפה של חיה. משם הלכנו למסעדה ואכלנו אוכל מערבי טוב, והמשכנו לבית חב״ד לאסוף את הבלון חמצן שהחלטנו לקחת איתנו לטרק. לפני שיצאנו דן והחבורה החליטו להירשם לארוחת שישי בבית חב״ד היום בערב. של ואני החלטנו שאנחנו מעדיפות לארוז ולנוח ולאכול איזה אוכל מקומי וזול ברוגע בלי חפירות של שעות והתשות יום לפני הטרק אז ויתרנו ולא נרשמנו גם לארוחה.
      חזרנו לחדר, בדרך גם קנינו עוד קצת נשנושים ושמפו וכאלה דברים אחרונים שהיינו צריכות בסופרים ובית מרקחת וחזרנו לחדר לתחילת אריזות!
      אחת אחת פרקנו ופיזרנו את כל הציוד מהתיקים בברבריות והתחלתי למיין - מה הולך לתיק הקטן לפוקרה, מה למוצילה לטרק, ומה נשאר בחוץ להיום בערב/מחר בבוקר ולא לארוז בינתים. האריזה לקחה קצת זמן אבל זה היה נחמד ולבסוף הכל נכנס לתיקים.
      יצאנו לארוחת ערב, היה ניסיון לחפש מקום חדש לאכול אבל דיי מהר חזרנו למסעדה המקומית הנחמדה שאכלנו בה כבר בעבר, הזמנו כמה מנות שרינג נהדרות באוירה של קדושה כיאה ליום שישי ואכלנו להנאתנו.
      בדרך חזרה להוסטל עצרנו שוב בסופר, של ואני קנינו גלידה ואז עלמה עשתה מהלך והכניסה בשקית איזה 6 סניקרס שיהיה לה שוקולדות לטרק, קצת צחקנו עליה ואז הבנו שזה מהלך גאוני שבהחלט יכול להרים את רוחנו ולהיות התרופה הכי טובה בטרק אז התחלנו להעמיס גם אנחנו שוקולדים. המצב קצת יצא משליטה ויצאנו משם עם שקיות ענקיות מלאות בשוקולד טוב ומנחם. מחר כשאנחנו יוצאים לטרק יש להגר יומולדת אז חשבנו להפתיע אותה ולחגוג לה היום בערב לפני שיוצאים. עוד מהבוקר הבנו שאנחנו הבנות צריכות לדאוג לעניין כי אין מה לעשות הבנים פחות חזקים בתחום, והתחלנו לחפש בדרך חזרה להוסטל איזה עוגה או משהו נחמד לקנות שנוכל לחגוג לה היום. נכנסנו למאפייה ובאופן מפתיע מצאנו שם את כל מבוקשנו, רכשנו כתר יומולדת, בלונים, שלט מזל טוב ועוגות קאפקייקס.
      חזרנו מרוצות להוסטל, נכנסנו לחדר צימר של החבר׳ה והתחלנו לקשט. סיימנו את כל ההכנות, רועי וג׳ורדי הגיעו, שמנו על הקאפקייקס את הנרות שרועי קנה בבוקר וגם הכנו ברמקול שיר יומולדת. הגר ודן הגיעו הפתענו אותם וחגגנו כולנו יומולדת להגר! משם החבורה התחילה בסשן אריזות דומה לזה שאנחנו עשינו כבר אחרי הצהרים, כולם עשו צ’ק אין ובדקו את רשימות הציוד וכשסיימו פרשנו לישון עם התרגשות בלב לקראת מחר
      Read more

      Traveler  מרגש😊

      3/19/22Reply
       
    • Day 37

      מי נדב ומי קוף

      March 18, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 28 °C

      הקצנו לבוקר של יום חדש
      אכלנו ארוחת בוקר נחמדה בהוסטל ויצאנו לרחובות כשהכיוון הכללי הוא מקדש הקופים
      קנינו ענבים והתחלנו לטפס מעלה במדרגות אל המקדש.
      בדרך תפשו אותנו כמה סוחרי בסטות ממולחים שהיה קשה מאוד לשחרר מאחיזתם, ככ קשה כשבלי לשים לב קוף ערמומי התגנב מאחורי וקטף מידיי את שקית הענבים ומעורר מריבה קטלנית על הפירות.
      הגענו אל המקדש ולפני שהספקנו לעשות שני צעדים הגיע אלינו מדריך שזרמנו איתו על סיור הסבר על המקום והדת הבודהיסטית.
      תכלס היה מעניין, האנגלית שלו הייתה מספקת ואפילו נלקחנו לחבר שלו שהרצה לנו דרך ציורים על חייו של סידהרתא הבודהה הראשון ומעגל הסמסארה.
      למדריך שניסה לעקוץ אותנו השארנו כסף כאוות נפשינו וירדנו חזרה. התיישבנו לארוחה מצויינת כשאנחנו מזמינים אוכל לא מוכר שנראה טוב בתמונות וזוכים במעדנים נפאלים שעד עכשיו לא מאכזבים כלל. (מומו (כיסוני בצק ממולאים) הפך להיות מאכל קבע על השולחן).
      כשהגענו חזרה לתאמל עשינו קניות של ציוד טרקים בחנות מומלצת כשהמוכרים מייעצים לנו בעברית כמעט שוטפת, מטורף.
      מעיל מזוייף, כפפות מזוייפות, מקלות מזוייפים וכו וכו למעט בקבוק מים מפלטר שבעזרת הניים מקורי.
      התיישבנו לקפה מנחם וטעים ב'יאלה' וקבענו עם המלצר הנסיך שלנו, מילאן, שנבוא גם לארוחת שישי חגיגית בערב.
      מהקפה הלכנו דרוכים לסוכנות של סוויסה האדום לתכנן את סובב אנפורנה ואת הזמן שנעשה עד אז. סגרנו שנתחיל את הטרק ברביעי אחרי גל המטיילים הגדול וממחר (שבת) עד שני נטייל בין כפרי עמק קטמנדו.
      מבסוטים ומתרגשים מהשבוע שיבוא הלכנו למקלחת והתארגנויות בהוסטל.
      יצאנו יחד עם תמיר ויעל, שני בקבוקי יין שקנינו, ופתחנו שולחן חגיגי וטעים ברמות קשות ב'יאלה' (והמחירים מצחיקים עד כאב).
      המשכנו לישיבה קצרה ב'יוג' וחזרנו להוסטל עם כוונה לישון אבל הצחוקים משכו אותנו לשעות הלילה הקטנות.
      בהצלחה לנו מחר וחלומות ממולאים בירקות טובים
      Read more

      Traveler  בעזרת הנייים

      3/20/22Reply
       
    • Day 38

      אל הכפר

      March 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

      קמנו מוקדם מהשעון
      סיבוב קצר בתאמל לכביסה ומוצרי הגיינה לאיילת, מפגש עם תמיר ויעל ויצאנו ארבעתנו להליכה דרך הבזאר לכיוון תחנת האוטובוס.
      חשש מציאת הקו הנכון התפוגג מהר כשבן רגע תפס אותנו בחור ופשוט העלה אותנו לאוטובוס הנכון תוך כדי הוא מעדכן את הנהג.
      התרחקנו מקטמנדו והסתכלנו על נוף הכפרים חולפים על פני החלון.
      ירדנו בצ'נגוריאן והתחלנו הליכה לכיוון נגרקוט בו נחנה ללילה.
      מה שחשבנו שתהיה הליכה אינטימית בטבע התבררה כהליכה שיותר מזכירה בין ג'בליה לרפיח.
      על שבילי עפר, צופים במקומיים חיים את היומיום, עובדים את השדות, מכינים אוכל וקצת נגנבים הרבה מחייכים אל המטיילים הזרים שמולם.
      למרות הכל הדליק אותנו לפגוש באנשים חדשים ונופים שונים, שמרנו על אווירה טובה וצחקנו המון.
      ברגע הנכון הגיע אלינו טנדר טרמפ משמיים, קפצנו על הבגאז' ודהרנו לנגרקוט.
      מצאנו הוסטל מומלץ ופגשנו מארח מדהים חם ונחמד בשם שוואווק.
      שמנו בגדים חמים, עלינו לראות שקיעה שהייתה מדהימה ושמחה אותנו אחרי שהאופק במשך כל היום היה עטוף באובך סמיך שלא מאפשר לראות הרבה.
      המשכנו למסעדה מגניבה עם נוף משגע וישבנו עם סוואווק לצ'אי מסאלה שאין מילים ( 10 חישגוזים).
      נפתח הרעב ופתחנו שולחן מגוון וטעים לארוחת ערב שחתמה אצלנו את ההבנה שהאוכל הנפאלי לוקח את התאילנדי.
      ‏חזרנו להוסטל, תמיר הפסיד את יעל לשוואווק בפיפא ואנחנו הלכנו לישון עם שעון מעורר לראות שקיעה בתצפית יפה.
      ‏לילה טוב וחלומות מתובלים במסאלה.
      Read more

    • Day 40

      יום ארגונים בייבי

      March 21, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 28 °C

      קמנו בפנאן לארוחת בוקר
      בדרך חזרה לקטמנדו הספקנו לתפוס טרמפ בבגאז' משאית נסורת ולהתכוון ליסוע לתאמל, חזרה להוסטל הביתי שלנו, ולמרות כל הווידואים מול הסדרן והמקומיים להגיע לצ'אמל (שהסתבר שנשמע ממש דומה ונמצא שעה הליכה מהתאמל).
      העברנו את היום בארגונים לטרק ונפגשנו לארוחה חגיגית שכוללת פיצות מעולות, בירות וקינוחים!? (פעם ראשונה שקינוח הוא לא יוגורט מתוק) בפייר אנד אייס (10 נגרקוטים והלוואה מהבנק).
      Read more

    • Zu Fuß Nashörnern & Co begegnen

      April 5, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 34 °C

      „Rhino!“ sagt Ram als er eine Spur im Sand entdeckt und wir lernen gleich zu Beginn unserer Tour den Fußabdruck des, nach dem Elefanten zweitgrößten Säugetiers (am Land) kennen.

      Wir sind heute zu Fuß mit unseren beiden Guides Ram und Om durch den Chitwan Nationalpark im Süden Nepals unterwegs auf der Suche nach den 68 Säugetieren (u.a. Panzernashörner, Elefanten, Tiger, Lippenbären, Affen) und 600 Vögeln, die hier auf den 952 km² des Nationalparks leben. Im Chitwan Nationalpark gibt es die besondere Möglichkeit diesen Tieren zu Fuß und ohne Gitterstäbe (wie im Zoo) in ihrem natürlichen Lebensraum zu begegnen.

      Als wir unseren Weg fortsetzen, hören wir nur kurze Zeit später ein Knacken im Wald. Ram bleibt stehen, wendet seinen Blick nach links und wir erblicken einen einzelnen Elefanten, der sich gerade seinen Weg durch das Gestrüpp des Waldes bahnt. Wir bleiben für ihn unbemerkt und nur wenige Sekunden später ist er auch schon nicht mehr zu sehen.

      Om gibt uns schließlich eine sehr wertvolle Einführung in puncto Sicherheit. Es gibt fünf gefährliche Tiere und für eine mögliche (zu nahe) Begegnung mit ihnen werden wir hier vorbereitet:

      Nashorn
      Handlungsempfehlung: Wenn möglich auf den nächstgelegenen Baum hinaufklettern (etwa 2 Meter hoch), wenn kein Baum da ist. in langgezogenen Zickzacklinien laufen und Rucksack und Kleidungsstücke abwerfen und hoffen, dass das Nashorn, dass bis zu 40 km/h schnell laufen kann, stehen bleibt und an diesen Dingen zu riechen beginnt und wir uns währenddessen in Sicherheit bringen können.

      Elefanten
      Handlungsempfehlung: Möglichst in ein Gelände laufen, wo Büsche und Sträucher wachsen und den Elefanten am schnellen Fortkommen hindern. Auch ratsam ist es immer wieder das Gelände zu wechseln beispielsweise auf kleinen Hängen hinauf und wieder hinunterzulaufen, da sich Elefanten dabei schwer tun würden.

      Tiger
      Grundsätzliche Info: Der Mensch fällt nicht in das klassische Beuteschema des Tigers. Allerdings: Alte und/oder durch Krankheit geschwächte Tiger attackieren auch Menschen (unsere Guides nennen diese wenig beruhigend „crazy tiger“).
      Handlungsempfehlung: Blickkontakt halten, geräuschlos und langsam rückwärts gehen und sich von den Tieren entfernen.

      Lippenbär
      Handlungsempfehlung: Sich groß machen, laut sein und ihm dadurch so gut wie möglich Angst machen

      Bissonart
      Es ist so unwahrscheinlich, dass wir sie treffen. Wir geben euch in der Situation dann bescheid. ;-)

      Om und Ram – beide mit einem Holzstock ausgestattet – patrouillieren uns also heute - einer vor uns gehend, einer hinter uns gehend – auf den Tierpfaden des Nationalparks. Und immer wieder weist uns Ram auf die Tierspuren hin. Kratzspuren von Tigern an den Bäumen und vielerlei „poo“-Haufen von Elefanten, Nashörnern, Tigern und Bären.

      Die Wahrscheinlichkeit tatsächlich einen Tiger anzutreffen ist äußerst gering (lt. Wikipedia leben auf 100 km² gerade mal 4-5 dieser Raubkatzen) und wir spüren beide in uns eine gewisse Ambivalenz – einerseits würden wir gerne einen Tiger sehen, andererseits wollen wir einem der gefährlichsten Tiere des Planeten nicht zu nahe kommen ;-)

      Unsere erste Pause machen wir schließlich an einer Erhöhung bei einem Fluss. Unterhalb des Hangabbruchs am Rand des Flusses nimmt sichtlich mit Genuss, ein Nashorn gerade ein Bad und in der Ferne sehen wir ein Krokodil durch den Fluss schwimmen.

      Später entdecken wir noch Pfauen, die „Räder schlagen“ und viele weitere Vögel (u.a. Eisvögel, Doppelhornvogel, Trupiale, Bussarde, Geier). Wir sehen außerdem eine Herde an Hirschen und Rehen mit über 200 Tieren, Affen und Gaviale.

      Kurz vor unserer Mittagspause machen wir neuerlich eine Begegnung mit Nashörnern. Wir stören sie gerade bei ihrem Bad und dieses Mal ist kein schützender mehrere Meter hoher Hangabbruch zu sehen und als noch unklar ist, in welche Richtung das Nashorn flüchten würde, entdecke ich nur wenige Meter entfernt von mir einen Baum mit leichter Schräglage, der sich fürs Hochklettern wohl gut eignen würde. ;-)

      Erfreulicherweise ist das allerdings nicht nötig. Das Nashorn verlässt den Fluss auf der anderen Seite und nach kurzem Überlegen verschwindet es im Dickicht des Waldes.

      Es war eine aufregende Erfahrung einem 2 bis 2,5 Tonnen schweren Tier aus nur wenigen Metern Entfernung zu begegnen.

       
      Das war auch die aufregendste Begegnung des Tages und unsere beiden Guides erzählen uns während des Tages immer wieder spannendes über die Flora und Fauna des Nationalparks.

      Die beiden teilen eine große Begeisterung für ihre Tätigkeit und freuen sich ähnlich wie wir beim Entdecken der Tiere und Vögel.

      Nach 9 Stunden bei etwa 35 Grad feuchter Hitze erreichen wir schließlich wieder den Rapti, überqueren einmal mehr den Fluss mit dem Boot und kehren zurück zu unserer Unterkunft.
      Read more

      Traveler  Sehr interessant und spannend!

      4/12/22Reply
       
    • Day 124

      המסע ללנגטנג

      April 14, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 17 °C

      נסיעת לילה בנפאל.
      כיסאות מרופדים אבל לא נוחים במיוחד, מוזיקה נפאלית רועשת ברמקול של האוטובוס או סרטים נפאלים מוקרנים במסך, האור לגמרי דולק עד איזה 1 בלילה, כולם מדברים וצועקים (ישראלים ונפאלים כאחד), מים מטפטפים עלינו מהגג…תתפלאו, זה הפריע לי קצת לישון, אבל לא יותר מדי. של קצת יותר התקשתה לאורך הדרך להירדם ולא ישנה כל כך בלילה הזה.
      5 בבוקר מגיעים לקטמנדו, מחכות איזה שעה וחצי על המדרגות מחוץ למשרד של סוכנות שלום וסוף סוף לאמה הבחור מהסוכנות מגיע. לקחנו את כרטיסי האוטובוס, הפקדנו את התיקים שלא באים איתנו לטרק. כמה דקות לפני שיצאנו פתאום דינס הפורטר גייד שלנו מהאנפורנה הגיע לסוכנות, אמרנו לו שלום בהתרגשות רבה, מאוד שמחנו לראות אותו, וגם הוא מאוד שמח לראות אותנו (5 דק אחרי זה שלח כבר הודעה לדן ועדכן אותו על המפגש). מיהרנו לרדת לרחוב לקחנו מונית לתחנה המרכזית, כשהגענו כנראה נראנו קצת אבודות אז איזה בחור נחמד ניגש לעזור לנו למצוא את האוטובוס הנכון שאנחנו צריכות לעלות עליו. נוסעים ונוסעים, הפעם הדרך בחלקה מבטון סלול, אבל כמובן שלא כולה ויש פתאום נסיעה על אפר ואז שוב כביש סלול… וכמובן שהבטון שבור, בורות ואבנים על הכביש (מה קורה ח׳ברה כבר סללתם כביש תעשו פעם אחת משהו כמו שצריך!). ב13:30 עצירה בדנצ׳ה בצ׳ק פוינט, ממהרות לרדת כדי לשלם פרמיט (אישור כניסה לשמורה) ומצליחות להשיג את האישור ביתר קלות ובנוסף האוטובוס עמד וחיכה עד שכולם יסיימו עם הפרמיטים שלהם, היינו כבר מוכנות לזה שנצטרך לרדת ולתפוס אוטובוס אחר לכפר שממנו מתחיל הטרק שלנו, אז מבחינתנו זה ממש הצלחה. מהרגע שיצאנו מפוקרה 19 שעות בדרכים והגענו סוף סוף לsyabru benci. הידד!
      קודם כל מוצאות מסעדה מקומית לאכול בה מומו וצ׳אומין (נודלס). מתאפסות על עצמנו ואז מחליטות כבר להתחיל ללכת לכפר הבא כדי לחסוך לנו מהיום הליכה מחר. הדרך הייתה לצד נהר גועש, הגענו לאיזה גאסט האוס לצד הדרך וראינו את שתי הישראליות שנסעו איתנו באוטובוס. ישר שאלנו אם יש להם וויפיי במקום כי אנחנו חייבות להזמין כבר כרטיס טיסה ושמענו שבהמשך הטרק יש בעיות קליטה. הם אמרו שכן אז התיישבנו לתה וניצלנו להם קצת את הוייפי, אחרי הרבה ניסיונות וחיפושים בסוף מצאנו דיל זול וטוב והזמנו כרטיס! וידאנו שיש גם תיקים גדולים כלולים עם הכרטיס, אבל הפלא ופלא באישור הזמנה לא הופיעו בתיקים הגדולים בטיסה בין דלהי למנילה😨 והיה נראה שהמחיר הזול עלה לנו בטעות חמורה שבסוף נצטרך להוסיף הרבה כסף בשביל התיקים. היה כבר מאוחר, תכף שקיעה, הבנו שאין מה לעשות צריך להמשיך ללכת ואולי יהיה קליטה או וויפי מחר בכפר כדי ליצור קשר עם החברה, המשכנו מהר ללכת והגענו סוף סוף לDomen. ראינו שלשל יש קצת קליטה אז אמרנו שנחכה לבוקר כשהיה confirm על ההזמנה ונראה מה עושים. נכנסנו לגאסט האוס הראשון שראינו. היו שם משפחה - כמה נשים וכמה ילדים, לא ברור איפה הגבר ומי מהן האמא.
      אחרי הורדת פאניקה וניסיון של של לעשות כביסה התיישבנו בדיינינג הול והמתנו לארוחת הערב שלנו. אחד הילדים, איוס שמו, בן 12, ישב בשולחן לידנו עם מי שהוא טוען שהוא אח שלו (אבל אנחנו לא מאמינות לזה הוא ממש נראה הרבה יותר גדול מכל שאר הילדים…) פתאום הם שלפו טלפון והתחילו להצטלם איתנו בלי הפסקה מכל זוית אפשרית. זרמנו איתם והבנו שהם רוצים אינטראקציה אז דיברנו קצת (בעיקר עם איוס שלומד בפנימיה בקטמנדו ולכן יודע אנגלית טוב אבל עכשיו יש לו שבועים חופש בבית בגלל חג השנה החדשה).
      גם הילד הקטן הצטרף, בערך בן 4, השתעשענו איתם עם הששבש והיה ערב מאוד מבדר, שהסתיים בהצעה שלנו לאיוס להצטרף אלינו לקצת ליום הליכה מחר. שיחדנו אותו עם העוגיות שלנו ואמרנו לו שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא ואחרי העצירת פקל בבוקר לחזור למטה לכפר שלו ואנחנו נמשיך לכפר הבא.
      נראה בבוקר אם הוא יבחר להצטרף
      Read more

      Traveler  וואו 19 שעות נסיעה, בהחלט אתגר

      4/19/22Reply
       
    • Day 129

      Lama -> Thulo Syabru

      April 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 18 °C

      יום שהיה אמור להיות קצר וקליל יחסית והפך להיות אחד הימים הקשים בטרק עד כה. ככה זה קרה:
      קמנו בבוקר בכוחות מחודשים אחרי הירידה השוחקת מאתמול. הגוף מאופס לגמרי, השרירים לא תפוסים ולא כואבות הרגלים, איזה כיף להרגיש סוף סוף בת 23 ולא תקועה בגוף של אישה בת 100.
      התארגנו באיזי, שתינו קפה באיזי, פטפטנו קצת עם ישראלים שעברו בהוסטל ועצרו למנוחה, הכל ממש ממש באיזי כדי להגיע לכפר הבא בשעה נורמלית לפי שעון ישראל כדי שנוכל שם להתקשר קצת הביתה ולדבר עם הקרובים אחרי 4 ימים ללא קליטה. אה וגם צריך להגיש ויזה להודו כי יש לנו שם קונקשיין.
      מתחילות לרדת ובקלילות מגיעות לכפר, למרות שממש התאמצנו למרוח את הזמן הקדמנו את הלוז והגענו קצת לפני 10. התקשרנו הביתה, היה נחמד קצת להתעדכן ולשמוע מה קורה, ואז מתחילות במלאכת הגשת הויזה להודו. מי ידע שזה כל כך מסובך?? האתר נתקע וזרק אותנו החוצה איזה 5 פעמים לפחות. תוך כדי ההתעסקות הזאת דן והגו וגם תמר ורותם חברינו מהאנפורנה הגיעו אלינו! היה ממש כיף לפגוש אותם אבל היינו כל כך שקועות בויזה שלא הספקנו כמעט לדבר איתם והם ישבו לארוחת צהרים ממש לידינו בערך שעתים. מבאס. הם המשיכו בדרכם, אני כבר הצלחתי להגיש בקשה, לשל זה עדין לא עבד. פתאום הנפאלי מהגסט האוס שאל אותנו לאן אנחנו הולכות ואמר שבכפר שאנחנו מגיעות אליו יש קליטה ואינטרנט אז הכל בסדר אפשר ללכת ולסיים שם את הגשות הויזה. תודה באמת!!
      השעה כבר 13:20, ענני גשם ורעמים מאיימים להרטיב אותנו, ואנחנו מתחילות לרוץ את המסלול. ירידה ואז עלייה שקורעת את הרגלים, היינו גמורות והמשכנו ללכת, חוששות שבכל רגע הגשם יתחיל. הבחור הנפאלי אמר שההליכה היא 4 שעות. 3 שעות למי שהולך מהר. אחרי שעתים וחצי כבר הגענו לכפר האחרון סחוטות זיעה ומתנשפות. שלחתי הודעה למעין (ממעין ורותם הישראליות שהולכות במקביל אלינו לטרק ועשינו איתן את ליל הסדר) הגענו ישר להוסטל שלהן למקלחת מדהימה וארוחת ערב טובה. הופתענו לגלות שהכפר ממש מלא צליוויזציה, יש קליטה וזה כפר ענק מחובר לכבישים ותחבורה. אם היינו יודעות לא היינו מתעכבות בכפר עם הוויפי ומגיעות לכאן בקצב נורמלי. אין דבר.
      פגשנו חבורת ישראלים בממוצע גילאים 60 בערך (המבוגר מבניהם בין 83) בטיול של מיטבי לכת. עושים את הטרק בדיוק כמונו. דיברנו איתם קצת באמת חבורה מרשימה ביותר ובכללי אני מתמלאת השראה לראות פה מטיילים בכאלה גילאים.
      של הצליחה להגיש את הויזה שלה! הללויה! אכלנו מרק מנחם לארוחת ערב והלכנו לישון שבעות ומרוצות שהיום הזה נגמר בתקווה שהויזה תאושר!
      Read more

    • Day 72

      הלאנגטאנג 1

      April 22, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 13 °C

      השכמנו לארוחת בוקר, שוחחנו עם זוג בריטי מבוגר ומיטיב לכת והתחלנו ללכת בתוך עמק הלאנגטנג צמוד לנחל הקוצף.
      אינספור מדרגות אבן משובצות מינרלים קטנים ומנצנצים הרגישו את נחת נעלינו וקרקשו למשמע מקלותינו.
      רק עלייה ועלייה ועלייה, ועוד גרם ועוד אחד אחריו...
      עומר שולף מגבת מתנפחת במים אך משתמש בכמות זיעה שמספיקה, אורן ואני מורידים חולצה להתקרר ומנשנשים בננות וסניקרס שיהיו לעזרינו.
      אווירה טובה יש בחבורה ואנחנו שמחים על השקט המנטלי שמביאה איתה ההליכה הפשוטה מעצם קיומה . הליכה חסרת ההתלבטויות שמגיעות עם אינספור אופציות פתוחות של טיול גדול.
      לקראת סוף היום התבאסתי שאין לי תמונת לפני של התחת שלי כדי שנוכל יחדיו להתפאל מהשינוי ולהמציא על שמי שיטת אימונים מהפכנית לסלבס.
      ארוחת צהריים ומשחקי קלפים, עומר ואורן שונצים ועלמה מספרת לי על ילדותה בין חוגים.
      דרך זגוגית החלון, בתם הארוחה, הבחנו בשקית קפה טורקי אטומה. כן כן, השקית האדומה שחורה, באותיות עתיקות ומוכרות.
      אורן, שהיה חדור על המציאה, קנה, ויהיה המכיר אשר היה.
      סוף היום, 850 מטר עלייה מאחורינו, הגענו לכפר בשם 'לאמה הוטל' והתאכסנו בהוסטל טיבט האוס.
      מקום משפחתי ומקסים, מקלחת גז שמגיעה עד 50 מעלות, שקשוקה שתהייה עתידה להיאכל מחר בבוקר, ואורח בלגי חמוד נוסף איתו החלפנו מילים ומעשיות.
      את הקפה הטורקי שתינו וגם את מארחינו כיבדנו בטעימה ובהבטחה מרגיעה שבסוף זה נרכש.
      מתעמקים בספרים, גשם בחוץ ואנחנו צמודים לקמין, מחכים לארוחת הערב שתבוא עלינו לטובה.
      ענן סמיך התחיל מקיף אותנו בקצב מסחרר ולכלוא אותנו בתוך בועת עשן. רגע לפני השינה, יצאנו לצחצח שיניים והבטנו מעלה, רכסי ההרים משני צידי הואדי, נפתחו כמו ריצ'רצ' שמגלה לנו כמות כוכבים היסטרית, מתפרשים לכל עבר ומהפנטים אותנו לתוך שינה עריבה.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על דובי פנדה אדומים (כי למרות שהם פה, הם יותר מדי נדירים)
      פיס
      Read more

    • Day 74

      הלאנגטאנג 3

      April 24, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 4 °C

      יום הליכה די קצר לקייגין גומפה,
      באמצע הדרך פשגנו את חבורתו של דן, איחוד שכה ציפינו לו עד שעלמה ספרה צעדים ותיצפתה מהחלון בלילות האחרונים לוודא שלא נתפספס.
      יאקית מניקה חסמה את הדרך ואיימה לנגח אותנו חזרה לנקודת ההתחלה.
      ניצוח של רועה צאן על היצירה 'אל המעיין'.
      הגענו שמחים אל הכפר האחרון בטרק, הרי השלג חצי ומקיפים אותנו, התמקמנו בהוסטל נחמד, ישבנו לארוחת צהריים בבית קפה ומאפה המקומי והכנו את עצמנו לעלייה לנקודת התצפית קייג'ין רי.
      כך יצא, שגם היום, טיפסנו כמעט קילומטר בגובה.
      עולים בתהלוכה איטית מתודלקים במוזיקה לנש(י)מה. לפנינו קבוצת מטיבי מדרום קוריאה, כמו שחייבת להיות בכל טרק, ממלאים אותנו השראה.
      בחצי הדרך איבדנו את עומר שנכנס לתוך התלבטות ויצא ממנה בהחלטה לרדת.
      בחלוף שעה הגענו לפסגה, מאושרים עד הגג מעצם הצליחה ומהנוף האדיר שנפרש לפנינו. עשינו סשן תמונות, התיישבנו להסתגל לגובה ושבנו על עקבותינו להוסטל.
      מקלחת לוהטת אחריה חזרנו למאפיה לקפה, שוקו ועוגות (גזר, תפוחים, קינמון ושקדים) שעצם המחשבה עליהן בעלייה ניחמה אותנו.
      עכשיו יושבים בחדר האוכל, מחוממים מהקמין, קוראים ספרים ומנסים לסדר את עניין הוואיפאי שהובטח לנו אבל ממאן לעבוד.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על קונדטוריות מישלן נידחות בין הרי ההימלאיה
      פיס
      Read more

      Traveler  מה זה?

      4/26/22Reply

      Traveler  גלגלי ברכה שבדרך כלל מסובבים עם הידיים אבל כאן זה בעזרת הזרימה של המים

      4/26/22Reply
       

    You might also know this place by the following names:

    Madhyamanchal, Central Region, 중부 개발 지구, मध्यमाञ्चल विकास क्षेत्र

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android