רודטריפינג קאזה

שקשוקשה של בוקר התארגנויות ואנחנו נוסעים למטה לכביש הראשי לחכות לאוטובוס שמי יודע מתי יגיע.
הליכה של 50 מ לתפוס צל ופתאום... הזמן הנכון והמקום הנכון פשוט התנגשו והתמזגו לצורת גיפ שלוקח אותנו בטרמפ כל הדרך לקאזהה (הכפר האחרון ברודטריפ)
יום נסיעות קצר מפנק ומפתיע, טרמפים הם כמו חבילת בונבוניירות, אתה אף פעם לא יודע...
התמקמנו בהוסטל ויצאנו מייד לשתות קפה אמיתי! פעם ראשונה מאז שיצאנו, לא מובן מאליו.
קאזה היא ממש הכרך של עמק ספיטי, היצע רחב, הרבה תיירים, תחנת אוטובוסים ואפילו פגשנו את איילת, חברה מהבית, שבדיוק יצאה לעמק בג'יפ.
יצאנו לשיטוט והגענו בדיוק לתפילת מנחה במקדש הבודהיסטי, שאגב הנזיר הראשי בו מחלק את השמות הפרטיים של כל אנשי הכפר.
ירדנו לנחל מתחת להקפיץ אבנים ויצאנו למבצע קניית כרטיסים לאוטובוס של מחר (ב5 בבוקררר?!) למנאלי. אחרי הרבה בירורים שיבטיחו לנו שנהיה מהראשונים בתור (יש אוטובוס אחד ביום והוא תמיד מלא) צלחנו את המשימה וסגרנו ספסל שלישייה באמצע.
חזרנו לסבב מקלחות, כשבפועל לא היו מים חמים ובעל ההוסטל המבוגר ניסה לחבר שני כבלי חשמל מעלי גיצים (ללא הצלחה, שוקינג)
בארוחת הערב זה כבר ברור, הדבקתי את עומר, הוא בסימפטומים של התחלה כשמצבו מדרדר ואני מדגים את עתידו הקרוב.
קידשנו, שיחקנו קלפים, הסתכלנו לאחור בסיכום על המסע שעשינו בשבועיים האחרונים והתמלאנו אושר ושמחה על ההרפתקאה.
חזרנו להכנות נפשיות לקראת הנסיעה הארוכה של מחר ולישון
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על התקבלות למשרת מחלק/ת השמות הראשי/ת של העיר
פיסBaca lagi