לאוס אנג'לס

שעת צהריים, שדה התעופה וייטניאן, לאוס.
אבא ואני יוצאים לארץ חדשה בהתרגשות ובתכנון להגיע לואנג ויאנג, העיירה הבאה צפונה.
הדרך לוקחת שעה וחצי בכביש מהיר או ארבע וחצי בכביש פגום שנוסע בין הכפרים (ושניהם מקבילים).
אנחנו מגיעים לתחנה ה(לא כלכך) מרכזית ומנסים לנסות להבין.
לא מצאנו אנגלית בשום מקום והדבר היחיד שהבנו הוא שעומד לצאת ואן ליעד שלנו ברגע שהוא יתמלא באנשים.
טוב, מחכים כמה שעות טובות בתחנה ויחד עם החברה המקומיים יוצאים לדרך.
הואן, אחרי כמות עצירות מכובדת לקניית מצרכים לנהג בעיר, עולה על הכביש המהיר, אפשר להיות רגועים זו תהיה נסיעה קצרה.
פתאום, במהלך נלוז, הוא יורד לכביש המקביל והפגום שבין הכפרים ואנחנו זוחלים את הדרך.
נדמה שהנהג שלנו אוהב דרמות וריגושים כי אחרי בערך שלושתרבע שעה הוא חוזר לכביש המהיר ולגראנד פינאלה חוזר לפגום ככה שסך הכל העברנו שעתיים וחצי פלוס מינוס בדרכים.

ואנג ויאנג עיירה עם אווירה חשמל
מקומיים מקסימים וחייכנים, מלא מטיילים חברותיים במיוחד ובכל זאת אווירה אוטנטית לאללה כשאנחנו מוקפים במלא לאגונות כחולות ויפות לבלות בהן את הימים.

אותו ערב אבא ואני מסיימים בבר חמוד כשפתאום מגיע איתי (האח מהאחים) אותו לא ראיתי כבר תקופה, יחד עם חבורת תיירות מקסימות (כמובן שהן רואות את אבא וישר מבקשות להצטרף לשבת איתנו).
מר'ה, בלגית שהיא כבר ד'ר לביולוגיה, יולנדה, מלואיזיאנה, שרק בסוף הערב התברר לי שהיא בת 40 כשהיא לא נראית בכללל ואננדה, משוויץ, לקראת תואר שני בהנדסה ונהננו לדבר כל הערב. תמיד מפתיע אותי מחדש הדמיון שיכול להיות בין אנשים והמחשבות שלהם למרות הסביבה השונה לגמרי בה גדלנו.

מבסוט אחרי שניצחתי בסנוקר, אני חוזר מיום עמוס ויפה לחדר בו אבא, שפרש מוקדם, כבר נמצא, לשינה מתוקה.

היום קבענו עם שני חבר'ה מהוואטסאפ הפעיל מאוד של לאוס לסוע ללגונות מספר 2 ו 3
עידן הבת ורועי הבן איתם בילינו יום שלם ברביצה והתפננות בבריכות טורקיז, פריזבי מקפצות למים, טרזן ואבובים.
בלגונה 3 פגשנו גם את שחר הבת וחן הבן, זוג שהתארס לפני חמישה ימים (הציע בנקודת תצפית פה בלאוס) והלכנו לחקור את המערת נטיפים הקרובה עם פנסים בטלפון (רק אבא ואני האמיצים נכנסנו).

ערב פוגשים את יוביי לאיחוד מרגש , שהגיעה היום לעיירה וכבר יושבת בבר הקבוע יחד עם החבורה הקבועה מאתמול
מבלים עד השעות הקטנות של הלילה כשהבירה זולה ומחליפה את המים, ובסוף היום נפרדים מאננדה שחוזרת הביתה ומבטיחה שתגיע לבקר בארץ.

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות דרך פילטר של צבע טורקיז
פיסRead more