לואנג פרבנג

אחרי נסיעת קלאס של שעה וחצי ברכבת בוקר הגענו ללואנג פרבאנג.
מלאת הוסטלים, מבנים עתיקים (עוד איזור שימור של אונסקו), סמטאות חמודות ונהר המקונג שמזרים כמויות מים בוציים בקצב לצדי הרחובות.
אורכו 4350 קמ והוא ה11 בגודלו בעולם.

העיר מרגישה יחסית ריקה ואותו ערב הלכנו יחד עם בת חן ואופק (שבאו איתנו מהמלון הקודם), יובי, רן ומעיין (מקווה שאני לא ממציא שמות) למשחק באולינג!
אין כמו לחזור במהלך הטיול לאטרקציות ישנות של בית, אחרי כמה זריקות חימום, המשחק נכנס להילוך ונגמר בניצחון שלי כשאבא מקום שני ואנחנו מביאים כבוד למשפחה.

בוקר למחורת השכרנו טוסטוס חשמלי ויצאנו לכיוון המפלים הגדולים והמפורסמים.
השמורה מתויירת מאוד ואפילו יש בה כלוב דובים אסייתים בשיקום.
כמה מבטי התפעלות מהמפל והתחלנו לטפס למעלה במדרגות כשהשמועות אומרות שיש בריכת שכשוך למעלה.
העלייה נגמרה מהר מהצפוי והייתה יפה ומלאה במים.
למעלה שכשכנו, שחינו ופגשנו את יובי ועוד חבר'ה.

יום מלא אחרון נפתח בטוקטוק ליוגה על המקונג בחבורה יחסית גדולה, היה חמוד אבל בעיקר העלה בי געגועים למורים הטובים שלי מהודו וסרילאנקה.
חזרתי למלון לגלות שעשו לנו דאבל בוקינג על החדר ויש לנו חצי שעה להתפנות לחדר פחות טוב אם בא לנו להישאר, פעם ראשונה שדבר כזה קורה לי.
אחרי הבאסה, עם קוראסון אוכמניות מנחם על השולחן, חיכינו שהגשם יחלוף ונוכל לצאת ברפסודה לצד השני של הנהר.

בצד השני, בלי אף תייר באופק, התהלכנו שעה בכביש מוקף שדות עד שהגענו לבית יצירה מחימר.
נלקחנו אל מאסטר המלאכה והסתבר שהוא נער שאי אפשר להוריד את העיניים מהידיים העובדות שלו.
חזרנו לצד הראשון באווירה של חוויה אוטנטית, טיפסנו לתצפית חמודה ואכלנו ארוחת ערב שבה גיליתי, בביס האחרון, ג'וק בצלחת.
יש ימים כאלה שנדמה שהכל מתהפך עליך דווקא.

מחר על הבוקר נצא בואן צפונה, לכפר נונג קיאו.

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על כפתור 'דלג למחר' כשנדמה שהיום הוא פשוט לא בשבילך

פיסRead more