טקהק לופ דיי 3

לקחנו את הבוקר באיזי עם ארוחה בריזורט ומחשבה שהיום, עם רק שעת נסיעה, יהיה פנאן.

תחנה ראשונה, מערת קונגלור!
אה מאסט דו אין דה טקהק לופ... האמנם?
קנינו כרטיסים לשייט סירה במעלה נהר שעובר בבטן הר.
מצויידים בפנסים שטנו, שוטטנו במסלול בין נטיפים ומשם עוד חצי שעה עד לפתח בצד השני.

נכון, כבר ידעתי שמערות זה לא בשבילי אבל בכל זאת, למאסט דו צריך לתת צ'אנסה.
זה באמת מגניב לשוט ככ הרבה בתוך מערה גדולה וגבוה
אבל לא לקח הרבה זמן עד שהסבלנות נעלמה ושיעמום תפס את מקומה

20 מטר מהאור בקצה, אנחנו מגיעים לזרם מהיר. הקפיטן מוריד אותנו על אחת האבנים במרכז הנחל וחוזר אחורה לקחת תנופה עם מנוע ההונדה והמדחף שמסתלסל בקצה המוט.
נסיון ראשון, פול גז אל מול הזרם אבל הסירה מאבדת אחיזה ונסחפת אחורה, בראש אנחנו מבינים שמשהו לא צפוי קורה.
נסיון שני, קרוב קרוב אבל... לא, פחד אלוהים...
טוב יובי את חייבת להוציא טלפון להסריט את מה שקורה פה...
נסיון שלישי, בשיא המאמץ הסירה מאבדת איזון, המנוע שוקע ומעלה עשן והסירה נתקעת על סרטון כשהקפיטן במים. (הסרטון מצורף)
מה לעזאזל קורה פה.
מפה לשם הקפיטן נכנס לאמוק של תפעולים ותיקונים, הוא מוציא את המים מהסירה, מוריד את המנוע לאבן עליה אנחנו יושבים ובעזרת מפתח צינורות מתחיל לדפוק ולתקן.
אנחנו מנסים להסביר שיאללה חלאס, בוא נתפוס טרמפ עם סירה אחרת את הדרך חזור, אבל הקפיטן אדם נחוש ועצמאי.
את הלהב של הפרופלור הוא מיישר חזרה בדפיקות ויצירת מנוף מהסלע ואיך שהוא אחרי כמה חיזוקים גם המנוע חוזר לחיים.
בעזרת חבר הוא מושך את הסירה במעלה הזרם ידנית עם חבל, ואנחנו עולים חזרה ויוצאים אל האור.
הצד השני משעמם ואין באמת מה לראות בו. יובי בעיצומו של התמודדות עם נגיף, מרגישה ממש על הפנים ואנחנו מבקשים להתחיל את הדרך חזרה.
כמובן שהמנוע שבק שוב חיים אז אחרי עוד רבע שעה של דפיקות עם משוט על הסירה וכפיתות שלא יזוז אנחנו חוזרים את כל המנהרה חזרה.

איך כבר צהריים מאוחרים ועוד לא התחלנו את הנסיעה... אנחנו קצת כעוסים עייפים אבל הרבה מעריכים את הקפיטן שלנו שהתמודד פה עם אתגרים ולימד אותנו מה זה לא לוותר ולהרים ידיים לא משנה כמה המצב עגום. אמביוולנטיות מהי.

בדרך עם האופנועים אנחנו עוצרים לאכול ואחרי שבפעם הראשונה חטיבת ההסברה הצמחונית (יובי וציורים של חיות עם איקס) נוחלת כישלון אנחנו מגיעים למרק נודלז שני שטעים ומיוחד לנו בהגזמה.

הלילה, ערב ראש השנה, אנחנו מתפנקים במלון קפסולות שנקרא דה רוק.
תכננו לעשות את הפארק אומגות של המקום, מעל עמק מוקף צוקי אבן משוננים וגדולים אבל השעה מאוחרת ונסתפק בנוף ובשקיעה.
כל חדרון מעוצב עם פיצ'רים מדליקים ופרגולה שצופה על חומות האבן והג'ונגל שצומח ביניהן.
מקום קסום לאללה ולמרות שלא הצלחנו להתארגן על סימני חג ועוד כמה יהודים לאווירה, כנראה שלא נשכח את ערב החג הזה במהרה
ארוחת ערב של חווית ברביקיו ירקות עם המכשיר הזה שעושה טסססט טסססט בינינו וספרינגרולז.
איחולים לשנה החדשה, עוגת בראוניז סבירה ויאללה לשינה.

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות שנה מדהימה שתבוא עלינו לטובה מלאה בכל האושר והיופי שיש לעולם הזה להציע
פיסMeer informatie