Cambodia - Bang!kok 2in1

כותב את הזיכרונות מאז סוף קמבודיה עד אתמול
ממיטת קומותיים עליונה
בטוקיו, יפן
פוסט ארוך לעוקבים רציניים

אז חשבנו שנעלה על המעבורת מסנלואם ב9:00
הרי משם מחכות לנו עוד נסיעות ארוכות וסגורות מראש כל הדרך לבנגקוק
ולמרות שביקשנו מהברמנית שתדבר עם החברת ספנות להודיע להם שנגיע היא הסבירה שהכל טובבב ורק צריך להגיע לשם ואין מה לדאוגגג, מקומית לא?

אחרי יוגה וארוחה יצאנו להליכה ארוכה עם הציוד אל הפיר,
חמש דקות לתשע, אנחנו כבר קרובים ורואים את הסירה
יובי: "איזה מצחיק זה יהיה אם נראה את הסירה נוסעת פתאום, מה תעשה?"
בקיצור שתי דקות לתשע, אנחנו על הרציף, עשרים מטר מהסירה והיא יוצאת לדרך.
העובד מהחברה שעומד על המזח (ואמא שלו...) מסתכל עלינו רצים, מקשיב לצעקות, ופשוט מניח לסירה לשוט הלאה.
יובי מתהפכת עליו בעצבים (מה הקטע שסירה עוזבת שתי דק לפני הזמן) והוא מנדנד בראשו ומסביר שהיינו צריכים להתקשר לחברת ספנות להודיע שנגיע ואז היא הייתה מחכה. (והברמנית אמא שלה...)

אין דרך לסובב חזרה את גלגלי המזרח
מה שקרה קרה, עדיף להאמין שעוד נגלה את הסיבה בהמשך ולתת לעצבים כמה דקות להירגע.
מעבירים עוד שלוש שעות על החוף, פרייד רייס, סוגרים מיניבוס ונפרדים שוב מסנלואם.

מהמיינלנד, סיהאנוקוויל, אוסף אותנו טוקטוק למיני ואן איתו נגיע לסיאם ריפ.
מציטוט לשיחה בין שני נוסעים אני קופץ כשאני שומע שאחד מהם יפני, בחור מגניב, בלי שום ציוד או נעליים, נזם באף ודיבור טוב.
הוא סיפר לנו קצת על יפן ורף ההתלהבות עולה עוד ועוד.

סיאם ריפ, יש לנו כמה שעות לשרוף עד לסליפר, אוכלים במסעדה אוכל לבנוני מפתיע בקטע טוב אבל לא משביע, מסתובבים בשוק לילה דל ומתארגנים לקראת הנסיעה.
סליפר ברמה גבוהה כמו כל הנסיעות בקמבודיה (שעולות בהתאם) ואנחנו נטרקים כל הדרך לגבול.
גבול רגלי, שוב פעם קשה להבין מי נגד מי, אין שלטים אין הסברים, יש שוק בשטח המפורז? לא מפתיע.
אז חצינו ברגל, בקלילות, אל תאילנד אהובתינו (פעם שלישית בטיול ולא האחרונה)

תודה לך קמבודיה על כל מני דברים לא ספציפיים ומיוחדים מדי. בכל זאת חלקנו איתך רגעים יפים עם אנשים טובים.

בנגקוק
סגרנו חדר בהוסטל שהמחיר שלו כלל ארוחת בוקר ובכל זאת לא חשדנו. יותר כמו סגרנו מרתף על מיטה, לפחות המיקום טיל, יש גג ליוגה ולילה הבא נעבור.

תכנון - לצאת לערב של ריקודים והופעת ג'אז
בפועל - ההופעה נמצאת במין חדר בייתי, כשהלהקה במרכז, האווירה מגניבה ומרגיש כאילו אנחנו מתברגים בבוהמיה התאית
אבל אבל, הם בכלל היו להקת אינדי ששרה באנגלית, משהו חמוד, אבל יקר מדי בשביל שנתפשר, התפיידנו בסוף השיר הראשון.
פלאן ב', בר סודי שצריך למצוא אליו את הכניסה
מתחילים בחדר לוקרים (אליו לקחה אותנו טבחית מהמסעדה שיובי בטעות פתחה בה את הדלת למטבח כשהיא חשבה שזו כניסה סודית)
פותחים אל הלוקרים, מחפשים מפתחות רמזים עניינם.
בסוף עוד זוג מגיע ופותר את התעלומה, קיר הלוקרים הוא בכלל דלת הזזה ואנחנו נכנסים פנימה.
בר שתי קומות מדליק, אווירה חשמל, ושוב אנחנו מגלים בהאדג'ט שלנו לא תואם את התפאורה.
התלהבנו מהתפריט והכל ונפרדנו יפה לשלום בדרך החוצה לרחוב.
כך נגמר הפלרטוט הקצר עם האליטה התאית ואת הערב סיימנו עם באקט מוחיטו ליד הקווסאן ברגאיי בר.

עברנו להוסטל חדש, משהו ביתי, משהו כיף, נראה כמו הבית של סבתא שלך והארוחות בוקר הן בכלל קארי עם אורז ובצת עין
בסמטה שליד יש כלב, כלב בגודל של היפופוטם, שוכב כל היום על ארבע כיסאות ומחלק דשים לכולם

צ'טוצ'ק מרקט סיבוב 3
הגענו עם חלום למצוא פיסים יד שנייה לקראת יפן.
השוק בסופש תמיד מדהים ויש שפע לא נורמלי של דוכנים ואנשים.
אחרי שלוש שעות שוטטות, מצאנו כמה טי שרטים אבל לא ביגוד ארוך ויצאנו מותשים ועייפים חזרה להוסטל.

יום קולינריה ו 7/11
כבר מאז תאילנד סבב 2 אנחנו חולמים על יום קונספט
יום שייקח את כל התשוקות הנסתרות שעולות בראש בזמן שאתה חולף בין המדפים של הסבן אילבן וישים אותן בלי להתבייש על הקופה
על זה הוספנו את כל האוכל החדש שלא יצא לנו לראות בתאילנד שנמצא בבלוק מלא המישלנים שליד ההוסטל החדש - מקום מפוצץ באנשים ומוכר רק פרנצטוסטים, קציצות ירק עטופות בדף אורז, קוביות ממולאות שעועית מתוקה וכאלה
אז במקום ארוחת צהריים ערב, אכלנו מאנצ'ים אקראיים ודירגנו כל דבר, חוויה שסופה כאב בטן וסיפוק אדיר

ארוחת חג בהפתעה
סיימנו מסע הצטיידות בדקטלון, אוהל ומזרוני יוגה, גרביים וביגוד חם וחזרנו לבית חבד לשאול אם אפשר להניח שם תיקים קטנים עד שנחזור מיפן (אי אפשר)
מה שלא זכרנו זה שחג שמחת תורה היום, עולם מקביל בו המוני ישראלים על הגג בבניין החדש והמשוגע של בית חבד בנגקוק, הוזמנו לארוחה מפנקת של סלטים ולחם הבית. מלא עברית, כיפות וטיפוסים משונים.

אחרי ארוחת ערב אחרונה במנגו, מסעדה צמחונית טבעונית נדירה ברמות של כלה אנחנו מתחילים את המסע ליפן, ההתרגשות בשיא והדרך ארוכה

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על עולם קולינרי שמשתמש רק במוצרי סבן אילבן
פיסRead more