הדרך למגומה

קמים בבוקר אחרי לילה קר ומתחילים להתקפל.
סבא יוצא מרכב שבדיוק הגיע ממול ומתחיל לדבר אלינו ביפנית אבל בדרישה אוניברסלית לשלם לו 4000 יין (100₪). ככה פותחים בוקר.
ברגע שמדברים אליי בשפה שאני לא מבין, ומצפים ממני להגיב, אני מתחיל לאבד סבלנות.
מזל שאשתו נסיכה והיא החליפה אותו בנסיון קצת יותר מוצלח להסביר שאנחנו ישנים באתר קמפינג שלהם וצריך לשלם.
למרות שלא השתמשנו בכלום ובכלל לא היה לנו מושג שזה אתר קמפינג, הורדנו את המחיר ל3000 יין, ושילמנו...

יורדים מההרים אחרי הקיפולים לכיוון העיר והרכבת במטרה להגיע היום למגומה. רכב הילוכים ישן אבל עם גרגורי מירוץ מגיע מאחורינו.
אנחנו מסמנים לו ומגלים מקדימה סבא מגניב עם כובע שחור הפוך שמסכים לקחת אותנו.
אנחנו טסים ברעש בין העיר המנומנמת עם הסבא המגניב שלנו כל הדרך לתחנה.

בנסיעת רכבת בין הרים ויערות אנחנו מגיעים מגיעים לאיזור הכפרי. יורדים בתחנה ולוקחים עוד אוטובוס שמביא אותנו עד למגומה.

הכפר מתקופת אדו, ציורי, עתיק ועם עשרות תיירים (ברובם יפנים שמתהלכין ברחובות היפים עם כלבים או איזה קינוח מיוחד ביד.
אנחנו מתיישבים לאכול מרק סובה וממשיכים לטוריסט אינפורמיישן.
חשבנו לעשות היום את המסלול הליכה אבל אנחנו מבינים שכבר מאוחר מדי ומבקשים המלצה על הוסטל זול ללילה.

ההוסטל מקסים (הכי יקר ששילמתי על לילה בטיול) ואנחנו מתמקמים בחדר פרטי עם מיטת קומותיים.
זוג מטיילים שוויצרים נחמדים (מוריטס ויסמין) שפגשנו ברכבת, מגיעים גם ואנחנו מעבירים את המשך היום יחד
אחרי יוגה יצאנו איתם לאונסן (מצחיק להציע לחברים שרק פגשת להצטרף אליך לרחצה בעירום) שנמצא 40 דק במורד ההר.
אנחנו נהנים מאוד לדבר איתם בדרך ומוריטס ואני ממשיכים בשיחה קולחת בתוך הבריכה החמה שממוקמת באוויר הקר שבחוץ

40 דק עלייה למעלה לארוחת ערב במקום היחיד שפתוח בכפר, שותים קצת סאקה חם וזזים לישון

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על אמבטיות חמות ציבוריות שנכנסות לתוך התרבות הישראלית
פיסRead more