בנקוק בפעם הרביעית ולא האחרונה

קמנו לבוקר אחרון בהוסטל שלנו בקנצנבורי. החלטנו מראש שאין טעם לטרוח לחפש מסעדה מערבית לארוחת בוקר ואכלנו שוב את ארוחת הבוקר הנחמדה של ההוסטל, טוסט עם חביתה וסנדוויץ טונה. תכלס מה צריך יותר. שמחות ומרוצות מהחוויה התרמילאית הראשונה שלנו בתאילנד עלינו על האוטובוס בדרך לבנקוק. הגענו שוב לקאווסן חדורות מטרה לשחזר את הצלחת הלמפו האוס ולסגור לנו חדר לישון בו היום בערב עם עלמה שמצטרפת אלינו. החדר היה יקר אז החלטנו לוותר ומצאנו מקום נחמד לישון בו ממש קרוב לשם אז הסתפקנו בזה ללילה אחד. עלמה הגיעה עייפה מהנסיעה אבל עם ברק ושמחה בעיניים לפגוש אנשים אחרי הזמן הארוך שבילתה בבידוד. היה ניכר שהיא ממש חיכתה לפגוש אותנו וגם אנחנו שמחנו ממש לראות אותה אז למרות המסע הארוך שעברה שכנענו אותה דיי בקלות להצטרף אלינו לסיבוב בקניון MBK. הגענו לקניון ועלינו לקומה הרביעית - קומת הטלפונים והטכנולוגיה. אחרי הרבה רגעי התלבטות קשים ביותר קניתי אייפון! רגע מרגש לכל הדעות! חזרנו לארוחת ערב וסיבוב בקאווסן עם בננה לוטי לקינוח, הכל כדי שעלמה תחזיק ערה עד שעה נורמלית ללכת לישון בה.
חזרנו לחדר החם מאוד שלנו עם המאוורר בלבד, ניסינו להוריד פאניקה, הייתה אווירת מסיבת פיג’מות וזה היה ממש כיף והכניס אווירה טובה.
הלכנו לישון כולנו ביחד בשתי מיטות טווין, קמנו לקפה של בוקר בקפה שעלמה גילתה בסיבוב בקודם שלה בקאווסן. נסענו לתחנת רכבת ועלינו על רכבת של כמעט שמונה שעות לפיטסונולוק, כששאלנו כמה עולה אמרו לנו 210, חשבנו שזה לכל כרטיס וגילינו שזה לשלושתם ביחד מה שהופך כל כרטיס ללא יותר משישה שקלים. מטורף! התחלנו את המסע בלי באמת לדעת לאן אנחנו מגיעות. אנחנו לא יודעות מה יש שם אבל יודעות שאור תורגמן המליץ אז אמור להיות נחמד. אמרנו שנגיע ונתחיל לחקור. כמובן שארוחת שישי ויין על הפרק.Read more