יום שישי מנוחה בצאנג מאי + יום טיול בשבת

קמנו בספק הוסטל ספק צימר עץ מפנק שלנו ליום שישי כיפי של סידורים ומנוחה. יצאנו לשים כביסה במכבסה ליד ההוסטל, והלכנו חדורות מטרה למסעדה מערבית שראינו לפני יומיים בהסתובבות שלנו בעיר ונראת לנו טובה לארוחת בוקר של מלכות. בהתרגשות נכנסנו והרגשנו כאילו תלשו אותנו מתאילנד וזרקו אותנו במרכז תל אביב. הזמנו קפה עם טוסט שיש עליו אבוקדו וביצת בנדיקט. אכלנו בהתלהבות רבה ורק אחרי שסיימנו את הארוחה תהינו לעצמנו אם זה היה חכם לאכול ביצים רכות והסכמנו שנשתדל לא לעשות את זה יותר.
משם המשכנו בחיפוש אחר מספריים כדי שאני אוכל לספר את של ומקום זול לעשות בו מסאז׳. תוך כדי ההסתובבות עצר אותנו ברחוב בחור תאילנדי דיי מבוגר. הוא התחיל בלהציע לקחת אותנו במונית/טוק טוק שלו לאיזה מועדון אגרוף, וכשהבין שאנחנו לא באות איתו לשום מקום הוא סתם התחיל להסביר לנו שפעם היה מתאגרף ממש טוב והייתה לו קריירה באגרוף פה בתאילנד. שאלנו אותו אם הוא מכיר מסאז זול וטוב והוא הצביע על מקום של מסאז שנראה בתוך מקדש ממש בצד השני של הכביש. הלכנו לשם ועשינו oil massage מפנק. (מסאז ראשון שלי איי פעם בחיים!). כנראה שהמסגיזטית של של הייתה קצת קשוחה והיא יצאה משם קצת צולעת עם כאבים בשרירי התאומים.
חזרנו להוסטל למקלחות, שנ״צ, שיחות וידאו עם ההורים, אספנו את הכביסה ויצאנו לארוחת ערב בבית חב״ד. של ניווטה אותנו ברגל דרך רחובות צדדים וצרים, אולי גם קצת בתוך חצרות של אנשים. הגענו לבית חב״ד התיישבנו ולידנו התיישבו אמא ובת, 2 חברות שמטיילות ביחד איילה וחן, וטלי חברה של איה מכפר סבא.
פטפטנו עם איילה וחן קצת על מה הן עושות בטיול ועל הצבא (לשל היה איתן יותר במשותף כי שתיהן היו קצינות צהובות), תוך כדי השיחה האמא שישבה איתנו בשולחן זרקה הערות וכאילו צחקה עלינו שנושאי השיחה שלנו הם על הצבא… לא הבנו מה היא רוצה מחיינו.
בסיום הארוחה יצאנו כל הח׳ברה לשוק לילה למאנצ של בננה לוטי והשלמות ארוחת ערב למי שלא סיפק אותו הארוחה (המבאסת באווירת שישי בצה״ל יש לציין) שהייתה בבית חב״ד.

ביום שבת קמנו מוקדם בבוקר, אסף אותנו ג’יפ שבתוכו כבר ישבו איתמר וסיון, והנהג שלנו להיום שהציג את עצמו בתור מושיקו.
עלינו לואן בדרך לעשות היום אומגות זיפליין. אחרי שעומר ורביד סיפרו על האומגות המעפנות שהם היו בהן אתמול תיאמנו עם אסף הסוכן שנלך לאומגות אחרות (הוא אמר שכן נפתחו רק השבוע ואמור להיות יותר כיפי ויותר טוב ממש שהבנים עשו).
כל הדרך דיברנו ולקראת ההגעה איתמר גם היה חייב לספר על כל מיני סיפורי זוועות של אנשים שעשו אקסטרים בחו״ל רק כדי לפלפל את האוירה.
עשינו את האומגות היה כיף ממש והתיישבנו לשתות שייק ולנשנש צ’יפס במסעדה של האומגות מול נוף מהמם.
בעודנו יושבים ומנשנשים מושיקו שאל אותנו אם אנחנו רוצים שהוא ייקח אותנו להוט ספרינג בדרך חזרה לצאנג מאי. כולנו בשמחה ענינו בחיוב מאחר והיה עוד מוקדם ולא היה לנו תכניות להמשך היום. בנסיעה התפתחה שיחה מעניינת על לימודים ועבודה ומה שבניהם. סיון בדיוק סיימה תואר במערכות מידע וסיפרה לנו היא חוזרת לארץ לחפש עבודה וכנראה בראיונות עבודה תוריד את הטבעת אירוסין שקיבלה מאיתמר לפני שבועים בתחילת הטיול שלהם, כי היא חושבת שאחרת יהיה לה הרבה פחות סיכוים להתקבל לעבודה. נטו בגלל שהיא אישה, ואישה נשואה בהכרח מתבקש שבקרוב תיכנס להיריון ותביא ילדים ולכן איזה מקום עבודה ירצה להעסיק אותה. דיברנו על לחץ הזמן והשעון הביולוגי שהרבה יותר רלוונטי ובא לידי ביטוי בחיינו הנשים לעומת הגברים שלא צריכים להיכנס להיריון. דיברנו על העובדה שכל החברים שלנו כבר התחילו/מתחילים בקרוב ללמוד ואם נחליט להמשיך לטייל נפתח פער מכולם ונסיים את הלימודים מאוחר, דבר שיש לו השלכות עבורנו גם ברמה החברתית עם החברים שלנו שכבר יתקדמו לשלב הבא בחייהם וגם ברמה המקצועית בשוק העבודה. איתמר התנגד לעניין המגדרי ולא הסכים איתנו שלנשים יש יותר לחץ של זמן לעומת גברים, הייתה שיחה קולחת שהפילה המון אסימונים והביאה הרבה מסקנות(בעיקר לשל שאחרי השיחה הזאת דיי הבינה שהיא רוצה לחזור לארץ ולהתחיל ללמוד באוקטובר 22 ויהי מה). הגענו להוט ספרינג שהרגיש כאילו אנחנו בחמת גדר. התלהבנו צילמנו קצת תמונות ושכשכנו את רגלינו בין כל המשפחות התאילנדיות שהיו שם. משם הלכנו לשבת במסעדה שהייתה באתר, ובעודנו יושבים במסעדה מושיקו פתאום מראה לנו בטלפון שלו תמונות של מטריות ושאל אם אנחנו רוצים לנסוע לשם היום. בשלב הזה כבר לא הצלחתי להבין בדיוק למה הוא מתכוון אבל היינו מרוצים מחווית בהוט ספרינג ועדין נשאר עוד זמן לסוף היום ולכן שוב נענינו בשמחה להצעה למרות שלא הבנו בדיוק את הכוונה שלו והחלטנו לסמוך עליו.
אנחנו יורדים מהרכב בתחנה השלישית ומבינים שהגענו לכפר אומנים סמוך לצאנג מאי. נכנסו אחרי מושיקו וגילינו שהגענו למפעל בעבודת יד לייצור מטריות בד. מרוגשים ומופתעים מהמחזה לפנינו עברנו בין כל תחנות ה״מפעל״ וצילמנו כל שלב בתהליך הכנת המטריה. בסוף הסבב של ראתה 2 תאילנדיות שיושבות עם צבעים והיא נתנה להן את המגן של הטלפון שלה כדי שיציירו לה עליו. התרשמנו מאוד מהכישרון שלהן והמשכנו לחנות המזכרות שם היו עוד כל מיני דברים שהתאילנדיות הכינו בעבודת יד. גם מזה מאוד התרשמנו ובאופן כללי היינו מופתעות מאיך התגלגל היום, והיינו מרוצות מאוד ממושיקו שוואלה שיחק אותה היום.
מרוצות חזרנו לג’יפ ונסענו חזרה לצאנג מאי, אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון אחרי עוד יום גדוש בחוויות, וקצת הרהורים לגבי התואר, הלימודים ומה יהיה בהמשך….Read more