יום צ׳יל בריילי ביץ׳

קמנו בריזורט שלנו בעצלתיים אחת אחת התגלגלנו מהמיטות לבריכה ותפסנו כל אחת את הפינה שלה עם ספר/מוזיקה באוירה רגועה. אחרי שמיצינו הלכנו לחדר להתארגן עם דברים לים ויצאנו ליום כיף בריילי ביץ.
אני הייתי רעבה והבנות רצו רק לשתות קפה אז לקחתי חביתה בבגט טייק אווי והתיישבנו בבית קפה ליד החוף. תוך כדי שאנחנו יושבות להנאתנו פתאום הגיעו 2 בנות, אחת מהן לא זיהיתי (קרן), היא אמרה שלום להדס, מסתבר שהן מכירות מהצבא. ולשניה קוראים תמר ופגשתי אותה בפאי כשהיא טיילה עם המשפחה שלה בבנגקוק, מסתבר שמאותו בוקר אחרון שנפגשנו היא כבר חתכה מהמשפחה ומאז מטיילת עם אנשים שפגשה פה בתאילנד. תמר ישר זיהתה אותי וגם את עלמה ואמרה לה ״אהה את עלמה מהפינגווין אני עוקבת אחריך, לא ידעתי שהגעת לריילי עדין לא העלת אתמול פוסט״. קורע!!! אחרי כמה פיצוחים הבנו שתמר מכירה חברה של עלמה מהבית והיא אמרה לה לעקוב אחריה בפינגייון לצורך המלצות לטיול שלה בתאילנד ומאז היא עוקבת אדוקה ומעריצה שרופה!
שאלנו אותן אם הם רוצות לסגור איתנו טיפוס למחר כי אופיר לא רוצה ואם נבוא 5 בנות אולי יעשו לנו מחיר. הן אמרו שנשמע מגניב אז נדבר ונראה, והמשיכו הלאה לדרכן.
אחריהן הגיע ליאו, בחור גרמני/ישראלי שפגשנו בקופיפי ומאז מדי פעם מגיח מרחוק לחיינו. איך שהוא התיישב התחיל פתאום גשם מבול טרופי, אוטומטית עלמה ואני חשבנו איך לא על קאבו כי אין מה לעשות זה מתבקש כשיורד גשם ויושבים במסעדה. ליאו במוטיבצית שיא ניסה לחפש קלפים ואחרי שכמה תאילנדים אמרו לו ״no have” ובדיוק גם הגשם נחלש הוא ויתר והלך.
הלכנו לים, ראינו מלא מדוזות וזה לא הפחיד אותנו ואחר כך כן קצת הפחיד אותנו אז יצאנו מהמים וישבנו איזה כמה טובות בחוף. אופיר קראה ספר היו כמה פייסטימים, אוירה ורגועה כמו כל יום בשבועים האחרונים, ואז פתאום שוב נהיה מבול מטורף, עדין חם אז אנחנו עם בגדי ים בחוף, אבל הגשם הרטיב לנו את הדברים אז התקפלנו למסעדה ליד. הם לא כל כך אהבו את נוכחותנו הלא מכובדת שם אז איך שהגשם הפסיק הלכנו משם לשבת בעצמנו לאכול במסעדה אחרת שלא מפריע לה שנשב ככה רטובות בבגד ים.
אכלנו בשמחה במסעדה שהפכה כבר לקבועה, הבנות היו כבר רעבות שהרי לא אכלו כל היום בניגוד אלי והיה טעים.
הגשם כבר הפסיק אז חזרנו לחוף לראות את השקיעה, בדרך עצרנו בסוכנות טיפוס והחלטנו שזה הרגע לסגור לנו טיפוס למחר בבוקר. תמר וקרן אמרו שילכו לסוכנות לסגור מחר בבוקר והיה נראה שהן לא בענין שלנו אז החלטנו לסגור בלעדיהן ובלי ההנחה שקיווינו לה. בסוכנות הייתה בחורה תאילנדית בשם ג’יין, היא הייתה ממש מקסימה וחברותית דיברה אנגלית מעולה והרגשנו שעשינו החלטה טובה לסגור פה טיפוס. לפני שעזבנו היא אמרה משהו על צילומים של סרט הוליוודי פה בריילי, זה לא היה כל כך ברור חשבתי שהיא מספרת על זה שפעם צולם פה סרט, או שלאחרונה צילמו, אז הנהנו בנימוס אמרנו תודה והלכנו לשבת בחוף לשקיעה. שיחקנו שש בש ופתאום אופיר אומרת תראו הם מצלמים שם משהו. הרמנו את העיניים מהמשחק כי ממש לא היינו מרוכזות ממה שקורה סביבנו וגילינו שממש לידינו מצולם ברגע זה סרט! זה היה מלהיב אבל תכלס אי אפשר להתקרב אז המשכנו לשבת ובסוף השקיעה חזרנו לחדר למקלחות כדי להתייפייף ולבוא חגיגיות לקראת הואפל של היום בערב.
הייתי הימרחות קלה בחדר אבל בסוף הבאנו את עצמנו לצאת סוף סוף, קצת גוררות רגלים ועייפות, עד שפתאום אנחנו רואות שעובר מולנו נחיל של מלא חבר׳ה צעירים, נראה שהולכים כמו רכבת אחד אחרי השני מכיוון ההוסטלים לכיון החוף והגענו בול בזמן.
היינו בשוק לא הבנו מה קורה ומזה כל האנשים האלה שהולכים ככה אחד אחרי השני. הם אמרו תצטרפו הולכים כולם לבר. זה גם ככה הדרך שלנו לואפל כי יש רק דרך אחת בריילי אז הצטרפנו והתחלנו ללכת עם התהלוכה. בדרך הגענו למסקנה שכנראה כולם אמריקקים משועממים וחסרי ריגושים…
קצת לפני הואפל הם עצרו אז אנחנו נרגענו שלא הולך להיות מלא תור של כל האנשים האלה בו אפל וישר מיהרנו ללכת לדוכן. ווין (כמו ווינדואו) כבר מכיר את ההזמנות של אופיר ושלי בעל פה, הוא הכין לי ואפלים חלומיים והלכנו לשבת עם עלמה והדס שבינתיים הזמינו איזה מנה של אוכל תאילנדי להשביע את הרעב. משם הלכנו לכיון הlast bar לראות איזה מופע אש של ילד בכיתה ב עם חולצת בית ספר וסתם לשבת שם בבר להעביר את הערב בכיף. לא עברו 10 דקות וכל התהלוכה ממקודם הגיעה כרוח סערה להרים את רחבת הריקודים בבר. הצטרפנו ורקדנו קצת, אבל מאוד מהר אחרי כמה שירים כבר נגמר הערב והפסיקו את המוזיקה. חתכנו לחדר לישון עייפות ומרוצות מתרגשות לקראת הטיפוס מחר! ג’יין מהקיר טיפוס אמרה שלא נעשה שטויות בערב ונלך לישון מוקדם אז אנחנו מקשיבות לאמא שלנו כדי שיהיה לנו אנרגיות מחר, לילה טובЧитать далее