היום שבו פגשתי את ג׳יי וטיפסתי על סלעים

היינו אחראיות וקמנו הדס עלמה ואני מוקדם בבוקר כדי להגיע בזמן לטיפוס, השתדלנו לא להעיר את אופיר שנשארה לישון, וראיתי שיש עוד מספיק זמן אז הלכתי לקנות לי סנדוויץ עם חביתה טייק אווי כדי שיהיה לי אנרגיות לטפס כמו מלכה את כל הקירות של ריילי. הגענו למקום של הטיפוס שם פגשנו את ג’ין המקסימה מאתמול שאיתה סגרנו את הטיפוס והכרנו את ג׳יי המדריך שלנו להיום. מדדנו נעלים ותוך כדי שנשנשתי את הסנדוויץ, למרות שהיה רק 9 בבוקר אכלתי בגבורה גם את הטוגני צ’יפס שהגיעו ביחד עם הסנדוויץ.
הלכנו בהתרגשות אחרי ג׳יי מצויידות ברתמה נעלים ואבקת מגנזיום והגענו למקום שבו מטפסים. שם פגשנו את קרן ותמר הבנות שהצענו להן לטפס איתנו אתמול בקבוצה גדולה של 6 אנשים עם מדריך שנראה כמו בוב מארלי. גם אורטל ושונטל היו איתן שם בקבוצה.
התחלנו לטפס עלמה ראשונה, אני אחריה ואחרונה חביבה הדס ככה בסבב כל פעם טיפסנו על קיר אחר. הקיר הראשון היה הגבוה ביותר והיה 30 מטר! למרות שהיה מאתגר ואחרי שסיימנו אותו היינו גמורות ולא הבנו בכלל איך אפשר עכשיו לטפס על עוד קיר בכל זאת המשכנו לטפס על עוד ועוד קירות כל אחד יותר מאתגר מהשני. לרוב זה הרגיש שהקירות בלתי ניתנים לטיפוס אבל ג׳יי אמר לנו just straight up הסתכלנו למעלה ראינו את הקיר השטוח והחלק שמעלינו והבנו שאין לנו ברירה אלא פשוט להיתפס ולעמוד על מאחזים קטנטנים ולקוות לא ליפול. הוא היה מאוד סבלני וממש כיוון אותנו איפה יש מאחזים לתפוס בהם, עודד אותנו, צעק מלמטה בעברית ימינה שמאלה ויאללה בלאגן.
היה פשוט כיף גם האתגר של הטיפוס וגם הנוף מלמעלה ולקראת הסוף השאר קצת זמן ג׳יי שאל אותנו אם אנחנו רוצות לטפס עוד קיר אחרון והסכמנו למרות שבאמת כבר לא היינו מסוגלות להרים את הבקבוק מים.
הלכנו אחרי ג׳יי עם שרירים כואבים להחזיר את הציוד לסוכנות, ונפרדנו ממנו ומג׳ין לשלום.
קראנו לאופיר והלכנו לאכול ביחד ארוחת בוקר של אלופים.
משם חזרנו לחדר לשנצ ארוך וטוב, בהחלט ניכר שהיינו צריכות אצ זה ולגמרי הגיע לנו!
התעוררנו קצת לפני השקיעה אז החלטנו ללכת לפרינסס קייב ושם לשבת לראות את השקיעה. המערה היא פשוט מין שקע בסלע ליד החוף ואופיר הסבירה לנו שהנסיכה שכביכול נמצאת במערה היא סמל לפוריות ופיריון ולכן אם רוצים לבקש ממנה סיוע בנושא נהוג להניח בולבול כאוות נפשך, לכן היו שם מלא בולבולים מעץ וזה היה מוזר ומצחיק. מחוץ למערה היה חוף מהמם דיי ריק ושקט מלא בסרטנים קטנים, הלכנו לכיוון השקיעה לאורך החוף, החול היה לבן ויפה והסלעי ענק מסביבנו הפכו את כל הנוף לחלומי וקסום. ישבנו לראות את השקיעה עם מוזיקה שש בש ואוירה רגועה. דיברתי גם קצת עם של והיא אמרה לי שהיא סגרה כרטיסים לקמבודיה לסוף החודש! מרגש בטירוף!!! בסיום השקיעה הלכנו לחדר למקלחות והתארגנות לקראת סעודת שישי. כןכן זה לא טעות, מחר בשישי בערב אנחנו נהיה באוטובוס לילה ולכן לא נוכל לעשות ארוחת ערב חגיגית אז החלטנו לאחד את הסעודה האחרונה שלנו והפרידה מאופיר ולציין את שניהם היום. מי מאיתנו שבחרה לשים בגדים לפני שיצאנו מהחדר לבשה חולצה לבנה וחגיגית, ועשינו ארוחת שרינג של השמחות במסעדה הקבועה והטובה (כמובן שבכל המנות נו אג!).
חזרנו לכיון הלאס בר ובדרך עצרנו למאנצ בננה לוטי, שם פגשנו את ערן שהתגלה כמתן ומאוחר יותר התגלה כשגב ששר בבר לפני יומיים. אחרי כמה משחקי קאבו ושיחה קצת הזויה עם שגב הרגשתי שהכאבי ראש והעייפות מהטיפוס מכבידים עליי אז פרשתי לחדר לישוןRead more