Smooth like butter

קמתי בבוקר אפילו לפני השעון המעורר כולי מתגרדת מלאה בעקיצות ונראת כמו מצורעת. מי מכם שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא מתעוררת מכלום ולכן יכולים להבין שמצב העקיצות באמת חמור ביותר…
בשקט בשקט בלי להעיר את כל החדר דורמס התארגנו כולנו ויצאנו לקפה במונקי רפבליק. בדרך שוהם ראתה מאפייה מטורפת אז הם חזרו להביא לנו מאפים אני לקחתי סינמון רול שבא פשוט בול והיה כזה גדול ומפנק משהו טוב.
משם התפצלנו משוהם ונסענו שוב לאתר טיפוס כמו שקבענו עם דוויד בפייסבוק. הופתענו לראות שם את דוייד בכבודו ובעצמו מחכה לנו, הרגיש כאילו המלצרים עשו פאדיחות ועכשיו האחמש בא לקחת אחריות על השולחן ולדאוג שהלקוחות יצאו מרוצים. שברנו את הקרח עם קצת מינגלינג, ממדדנו שוב נעלים, הפעם נעלי טיפוס אמיתיות, שמנו שוב רתמות והתחלנו במלאכת הטיפוס. דן בהתחלה התרשם מהידע והניסיון של עלמה ושלי ואפילו הביע קצת חשש, שהרי אנחנו המנוסות כבר טיפסנו בריילי והוא עכשיו מטפס בפעם הראשונה. ידענו כבר איך עושים את הקשר ברתמה, מה לעשות עם הקליפסים, איך יורדים למטה בסיום הטיפוס, ממש מקצועיות שכמותנו. בסוף כמובן שהוא עקף את שתינו בסיבוב כי הוא גבר גבוה וחזק ואנחנו נשים חלשות שצריכות ללדת ילדים. מרגיז.
הקירות שם דרשו יותר טכניקה אז הרגשתי שאני פחות מאמצת את השרירים ופחות גמורה אחרי כל קיר כמו בריילי אבל הטכניקה הייתה מאתגרת ברמה שלא הצלחתי לסיים את רוב הקירות כי פשוט החלקתי ולא היו לי מאחזים. בכל זאת הרגשתי אלופה והייתה גאה בעצמי ובכולם באופן כללי על העבודה הקשה. נפרדנו מדוויד, אספנו את שוהם מבית קפה וחזרנו לקארמה להחליף לבגד ים ויצאנו לעוד יום צ׳יל במרקי על הנהר. מסתבר שהפעם הקודמת שהיינו שם זה היה יום של פסטיבל אז היו מלא אנשים ודייגי ואוירה והפעם כשבאנו לא הייתה נפש חיה והכל היה רגוע ושקט. האמת שזה התאים לנו, ישר נכנסנו למים עם האבובים, שיחקנו קראנו וכל אחד בשלו. לקראת השקיעה החלטנו לחזור לקארמה ולשבת שם בגג להאפי הוואר, וכך היה. התקלחנו הזמנו קצת דברים נחמדים לשתות וגם טאקו שהיה טעים אבל לצערי לא שווה את ההייפ שעשו לנו עליו… אורי ויצמן פתאום הופיע, בעצם לא כל כך מפתיע מאחר וזה הוסטל הכי אוירה בקמפוט😉 משם יצאנו לארוחת ערב בעיר, איך שהגענו ראינו את עומר סוף ומור שגם הגיעו היום לקמפוט, היה מינגלינג ומה נשמע קצר ואז הלכנו לנו לחפש מקום לאכול ארוחת ערב. דן ושוהם החליטו לאכול במסעדה ההודית, ועלמה ואני חזרנו לקוזמיק הקבוע בעיר ועלמה שלנו הזמינה לראשונה מנת קארי!!! היא תמיד טועמת ממני אבל הפעם הזמינה מנת קארי לעצמה וזה היה חגיגה אמיתית ואנחנו כולנו מאוד גאים בה שהיא ככה גדלה לנו מול העינים וכבר אוכלת חריף כמו אוראו.
משם חזרנו לאסוף את דן ושוהם מההודית וגילינו שפתחו שולחן של השמחות כל החבורה העליזה עם עומר סוף ומור ואפילו תומר המלך הצטרף. ישבנו כולנו פתאום גם אורי ויצמן הגיע ואחרי שהמסעדה ממש נסגרה לנו על הראש פירקנו את הישיבה וחזרנו לקארמה. ישר עלינו לגג, יש הערב מוזיקה חיה ומרחוק שמענו ששמח שם. ממש שמחנו שהספקנו להגיע ולא פספסנו את כל הערב בגלל הישיבה במסעדה ההודית, באמת הם הופיעו מדהים והייתה אוירה כיפית בגג וגם אורי ויצמן בא לרקוד ולהרים את האוירה בגג כמובן.
אחרי שהסתיימה ההופעה החיה התחילו לשים שירים כיפים ישנים כאלה מהלפטופ וכמובן אורי ויצמן תפעל את העניין והיה הדי-ג’יי של המסיבה. לפתע תומר דרך בטעות על הכבלים והמוזיקה נעצרה, כולם התבאסו אבל אל דאגה אורי ויצמן תפעל שוב את האירוע והחליף לכבל אנדרואיד לטובת שיר אחרון. מזל שאורי ויצמן תמיד נמצא בכל מקום להציל אל המצב!
קרסנו גמורים מהעייפות על הספה בגג, כל כך לא היה לנו כוח לעשות כלום ששקלנו לישון שם על הספה למעלה אבל בסוף התגלגלנו למטה לישון בחדר עייפים ומרוצים מעוד יום מוצלח בקמפוטRead more