האיחוד!

הגענו לקטמנדו!
בהחלט היעד שהכי חיכיתי לו כל הטיול וההתרגשות הייתה בשיא!
שלקי הגיעה והיה איחוד מרגש עד דמעות! עלמה של ואני (כמה התגעגעתי לכתוב את השמות האלה בפינגיון ביחד!) עלינו לגג של ההוסטל שלנו להתחיל להבין איפה אנחנו נמצאות. העיר מלמעלה ממש יפה, נוף שונה לגמרי מהמזרח שהייתי בו עד עכשיו, יש הרים ברקע והבתים והרחובות נראים אחרת קצת אוירה של עזה/שכם אבל בקטע טוב. הגג של ההוסטל אחד המגניבים שהיינו בו עם מלא מפלסים ופינות ישיבה כיפיות ממש אוירת מזרח כמו שדמיינתי את זה מהסיפורים.
היינו עייפות בטירוף שלושתינו וגם כאב לנו הראש מהחוסר שעות שינה וההלם ולא יודעת מה אז חזרנו לחדר. הבנו שאנחנו אולי רוצות לצאת כבר לטרק ביום שבת, והייתי חצויה קצת בתחושות בנושא הזה… מצד אחד - מה הלחץ ללכת בשניה הראשונה שנוחתים ישר לסוכנות ולצאת לטרק?? ומצד שני - מדובר על עוד שלושה ימים ואין לי באמת רצון להימרח פה בקטמנדו בתכלס אני כן רוצה שנצא מהשוק מהר וישר גט טו ביזנס ולצאת לטרק וכדי שזה יקרה צריך ללכת כבר היום לסוכנות.
בסוף הבנו שכדאי שנלך כבר היום לסוכנות להבין פרטים ומשמעויות, אז למרות החוסר האנרגיות והחוסר רצון גררנו את עצמנו לסוכנות של שלום שזה סוכנות ממש טובה של כל הישראלים. ממש לא צריך לשאול שאלות ולחשוב יותר מדי, פשוט ללכת ישר אליו והוא יעשה לנו סדר בבלאגן.
הגענו ואכן כך היה, הוא פתח מפה של האנפורנה, שזה כבר הוריד פאניקה וצמצם הרבה חוסר וודאות, הסביר הרבה דברים על הטרק וגם עלויות וזה באמת הייתה החלטה טובה ללכת לשם ויצאנו עם הרבה יותר סדר וזה עשה לנו טוב על הלב אבל גם עוד שאלות לא פתורות שנברר כבר בהמשך.
משם חזרנו להחליף לבגדים ארוכים, מוזר ממש שקר כאן בערב אני לא רגילה ולא ציפיתי, ויצאנו לבית חב״ד במטרה לאכול אוזני המן. הגענו ונקלענו לקריאת מגילה אבל זה עבר מהר ואכלנו אוזני המן כמו שחמדנו אז היה שווה את זה.
יצאנו משם לארוחת ערב רק של ואני וזה היה זמן נפלא של התעדכנות וקצת לשבת ולדבר סוף סוך רק שתינו, וגם אכלנו לראשונה אוכל מקומי מומו וקארי שהיה טעים מאוד מאוד.
חזרנו ליוג התקלחנו ועלינו לגג לשבת עם עלמה ודן והיה ערב מצחיק וכיפי ומשם חתכנו לישון סחוטים לגמרי מעייפות.Read more