Upper Pisang -> Manang

קמנו בבוקר לנוף המהמם של האנפורנה 2 וישר התוודענו לגלות שהכדורי גובה עובדים כהלכה ולהגר של ולי יש נימלולים באצבעות ובפה. נהדר. אכלנו ארוחת בוקר עם אביה וארוצאס שבילינו איתם גם אתמול בערב ועל אף שחשבנו שהם תותחים שמדכאים גילינו שלא והם סיפרו איך הם הגיעו לפה בהרבה מזל ובלי הרבה אחריות בגלל בדיקת קורונה שהתפספסה, אז שמחנו לשמוע שהם לפחות כאן איתנו מסתבר שזה לא מובן מאליו. למרות נסיונות השכנוע הם החליטו שכן לקחת את הדרך הקשה יותר אז איחלנו להם בהצלחה ויצאנו לדרכנו. אני שוב עם שורש להיום, בתקווה שהעובדה שמחר יש גם יום מנוחה יעזרו לרגלים להבריא ואוכל לסיים את הטרק עם נעלים נורמליות!
הבוקר התחיל בעלייה, חוסר החמצן מורגש ואכן כל מאמץ דורש הרבה אנרגיות וגורר התנשפויות רבות. הלכתי לאט בקצב שלי, נהנתי מהדרך ולא מיהרתי כי אני לא אוהבת להתנשף כל כך הרבה והעדפתי ללכת לאט ולהינות מהדרך. עצרנו בסטופה (מקדש) קטן לצד הדרך. נחנו קצת ואז דינס אמר שמתחיל רוח ב12:00 וכדאי לנו להמשיך. אני לקחתי את העצה והמשכתי ללכת לבד, אחרי חצי שעה בערך עצרתי בצד בנקודה יפה מעל מפל לפקל תה. כולם הגיעו עשינו תה שזה בעצם מים חמים עם דבש ונשנשנו אגוזים ומנגו מיובש טעים טעים. המשכנו ללכת, משם כל הדרך הייתה פחות או יותר רק הליכה מנהלתית של דרך ג׳יפים במישור. כולם אימצו את השיטה של ג׳ורדי ושלי והתפצלנו לאורך איזה קמ וחצי להליכת בדד. לפני היציאה נאמר שרוצים לעצור באיירפורט שזה 5 קמ לפני סיום היום. הלכתי ראשונה והופתעתי לגלות ששתי הדברים לא מתכנסים והאיירפורט בכלל נמצא הרבה יותר רחוק מסיום המסלול אז החלטתי להמשיך ללכת עד לאיזה אגם קטן שמסומן במאפס מי שהוא כן נמצא 5 קמ מסוף היום ולחכות לכולם שם להפסקת צהרים. הדרך הייתה מהממת הכל הרי שלג ענקיים מסביב, כל מיני חיות לצידי הדרך, ואנשים נפאלים עובדים את האדמה ובונים עוד תשתיות. הגענו כבר לאנפורנה 3, הירידה בטמפרטורות מורגשת אבל הלכנו עם חולצות ארוכות אז היה ממש נעים. כולם הגיעו איזה 10-15 דקות אחריי בדירוג מופתי, והוחלט שגם פה לא נעצור ונמשיך לכפר הבא.
הלכנו עד לבראקא שנמצא ממש 2 קמ לפני מנאנג ושם כבר ממש הרגשנו את הרגלים שלנו כואבות ועייפות אז למרות שאנחנו כבר ממש קרובים החלטנו לעצור ולנוח. אחרי שלא עצרנו במשך איזה 9 קמ הליכה ברצף בקצב 4 (4 קמ לשעה).
נשנשנו כמה שוקולדים שבהחלט הרימו את המצב רוח ובאו בול בזמן וסיימנו בגבורה את החלק האחרון עד למנאנג. הגענו לכפר בדרך כבר התלהבנו לראות כל מיני חנויות עם מאפים שנראים מעולה, חנויות ציוד וכביסה וכל טוב ונראה שגם לא כל כך יקר. מצוין. בהחלט הייתה שמחה בלב שמחר יש יום חופש, זה מרגיש נחוץ ביותר.
הנחנו את הדברים והתחלנו את הנוהל הרגיל - מתיחות (שהפעם היו נדרשות במיוחד לגוף השבור שלנו), ארוחת צהרים (פסטות וכאלה זה היה נהדר ומפנק מאוד), מקלחות זמן מנוחה/שנ״צ בחדר ומשחקים להעברת זמן עד לארוחת ערב. ישבנו קצת ליד האח להתחמם והלכנו לישון.
למחרת קמנו ליום מנוחה! איזה כיף! כולם התעוררו יקיצה טבעית חוץ מרועי וממני שנשארנו לישון עד שבשעה 9 התייאשו והעירו אותנו. יצאנו לארוחת בוקר קפה ומאפה במאפייה שווה. עשינו סיבוב חנויות והשוואת מחירים, גילינו שדווקא לא כל כך נורא. עשינו כביסה, תלינו את הכביסה שהשמש תכה בה ועלינו לגג שהשמש תכה גם בנו. אחרי זמן התחרדנות וצחוקים עם דינס יצאנו לסבב חנויות שני וקנינו קצת שוקולדים. ישבנו דן רועי ג׳ורדי ואני במעורת נרגילות ושיחקנו משחק חדש בקלפים שדן לימד אותנו והייתי ממש טובה. חזרנו לעוד משחקים והעברת זמן עד שהגיעה הארוחת ערב ופתחנו שולחן חגיגי כיאה ליום השישי.
משם התארגנויות וצחצוח שיניים טוב טוב אחרי כל השום שאכלנו. הולכים לישון עם התרגשות בלב לקראת שלושת הימים האחרונים שהם בהחלט שיא הטרק! וגולת הכותרת היהלום שבכתר הפס של היום האחרון!
כנראה שלא תהיה קליטה, אז נעדכן בסיום, הישארו עימנו לפרקים הבאים ❤️Read more