Domen -> Lama + ליל הסדר

קמות אחרי לילה מלא השלמת שעות שינה (עוד מהאוטובוס לילה שלא ישנו טוב והיינו כבר גמורות)
התיישבנו בדיינינג הול ובמתח רב פתחנו את האתר לראות מה מצב ההזמנה של הטיסה שלנו לפיליפינים. כבר מוכנות לקבל על עצמנו את הגזרה הנוראית ולהשלים סכום מוגזם של כסף כדי לצרף תיקים להזמנה. אבל הפלא ופלא ההזמנה אושרה וזה כולל תיקים! הידד! שמחנו מאוד וישר שלחנו הודעה לג׳ורדי שהצלחנו להזמין כרטיס יותר זול ממנו (בפער יש לציין). כי כמובן שאין דבר יותר משמח שבנוסף לזה שהצלחנו להזמין כרטיס זול אפשר גם לשמוח לאיד.
אכלנו ארוחת בוקר והתאכזבנו לגלות שאיוס החליט שלא לקום בבוקר ולהצטרף אלינו אז יצאנו בלעדיו לדרך. ממשיכות את הדרך מאתמול לאורך כל היום לצד נהר שוצף וגועש. יש כמה מטיילים שחולפים על פנינו,גיוון מרענן ודיי נחמד לראות מטיילים אחריי האנפורנה והפנצ׳סה, ששם היו ימים שלמים שלא ראינו מטיילים בדרך והיינו רק אנחנו בשבילים. כרגע זה נחמד וחיובי, כמות מטיילים טובה ולא עמוס מדי, אבל גם מעלה חששות מה יקרה אחרי ליל הסדר כשכל הישראלים יתחילו להשתלט פה.
בדרך פגשנו מבוגרת כבת 79 שעושה גם היא את הטרק, הולכת לאט לאט, כל יום 2 קמ ומתקדמת בקצב שלה. ישבנו איתה לשיחה עם כוס תה באחד הכפרים, היא סיפרה לנו שהיא מארצות הברית במקור אבל מסתובבת בעולם כבר מ2017 והייתה ברישיקש בהודו כל הקורונה. היא מטיילת כי הסכומי כסף שהיא מקבלת כפנסיונרית בארצות הברית לא מאפשרים לה לחיות במדינה וכאן יותר זול. אז היא חיה מתקציב של 15-20 דולר ליום שהיא מקבלת מארה״ב. היה ממש מענין וגם קצת מטורף לשמוע מה שהיא מספרת, ואחרי איזה שעה וחצי החלטנו להתקדם ולהיפרד לשלום. המשכנו בטיפוס חד מאוד, העליה הייתה קשה אבל מאתגרת וכיפית ולבסוף הגענו בשעות הצהרים ללאמה. ההוסטל הראשון שתכננו לישון בו היה בתפוסה מלאה, ראינו מרחוק שלט גדול בעברית שממליץ הוסטל אחר אז כמובן שהמלכודת הצליחה והלכנו ישירות לשם. ליטל טיבט האוס - כשמו כן הוא בית קטן וחמוד מאוד עם בעלים טיבטיים. זוג מבוגרים ממש חמודים ומקסימים שאירחו אותנו מאוד יפה.
אחרי איזה שעה הגיעו שתי הבנות הישראליות מעין ורותם שפגשנו באוטובוס מקטמנדו לכאן, וקבענו לעשות ביחד את ליל הסדר עם מצות והגדה שהן הביאו מבית חב״ד.
הופתענו לגלות שאין וויפיי (מאכזב ביחס לזה שסיפרו לנו שדווקא יש כאן וויפיי והערב זה ליל הסדר אז בנינו על אינטרנט להתקשר הביתה). אבל יש מקלחת חמה אז קצת התנחמנו בזה ונכנסנו להתקלח.
הסתובבנו קצת בכפר, ניסינו לעשות דילים עם הוסטלים אחרים של ״אם נאכל אצלכם ארוחת ערב תתנו לנו להשתמש בחינם בוויפי שלכם״. הניסיוניות לא צלחו כל כך אז חזרנו להוסטל שלנו הזמנו ארבעתינן ארוחת ערב והתיישבנו לקרוא את ההגדה ולחגוג את החג ביחד.
קריאת ההגדה הייתה משעשעת מאוד, גילינו גם שבגאסט האוס איתנו ישן לא פחות ולא יותר משגריר גרמניה בנפאל. יש עכשיו חופשת איסטר אז הוא מטייל. בהחלט הכבוד הוא לנו. ביקשנו ממנו שיחביא בשבילנו את האפיקומן, בקשה קצת מוזרה, ניסינו להסביר ובסוף הוא זרם.
שרנו את שירי החג מההגדה, נתנו גם לכל יושבי הגאסטהאוס לטעום מהמצות כמובן, והרמנו כוסות של צ׳אי מסאלה במקום יין. השתדלתי גם להוסיף את הלחן המשפחתי שלנו בקריאת ההגדה (מה שזכרתי..) ולימדתי אותן את המסורת של משארותם צרורות. משעשע מאוד סך הכל. גם אותנו וגם את הסובבים אותנו שישבו בהלם מוחלט ונהנו לצפות במופע.
אכלנו ארוחת ערב פסטות וקארי וכל טוב, מנות גדולות וטעימות כיאה לחג, ואחרי שמצאנו את האפיקומן הלכנו לישון וסיכמנו את הערב כמוצלח ביותר, וכנראה החוויה הכי מיוחדת מחג הפסח בחיי.Read more