Satellite
Show on map
  • Day140

    אשכרה פיליפינים

    April 30 on the Philippines ⋅ ☁️ 32 °C

    טוב לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל ח׳ברה הגענו לפיליפינים!!! באמת יעד שמראש ידעתי שהוא יקר ויש סיכוי טוב שלא נגיע אליו וכשטסנו לנפאל דיי הבנתי שפה נגמר הסיפור ולצד הזה של המזרח כבר לא נגיע בטיול הזה שוב אבל הנה אנחנו כאן איזה התרגשות!!
    אחרי 24 שעות של טיסות וקונקשנים, סידורי סים והחלפה של קצת כסף יצאנו מהשדה במנילה מוכנות לטרוף את המדינה! ראינו שגראב האפליקציה של המוניות עובדת פה, שמחנו מאוד ובכל זאת לקחנו מונית עם מונה כדי לוודא שאנחנו מגיעות לכתובת הנכונה. דבר שהסתבר כטעות ראשונה כי העיר מלאה בפקקים והמונה קפץ קצת יותר גבוה ממש שתכננו.
    נכנסנו להוסטל,יש שער נעול ולובי 24, ממש מכובד… וגם החדר אחלה עם מזגן ומים חמים במקלחת שזה דבר לא מובן מאליו אחרי קמבודיה ונפאל.
    יצאנו לסיבוב הכר את האיזור + בירורים על דרכי הגעה לאל נידו בפלאוןן, היעד הראשון שאליו אנחנו רוצות להגיע. ג׳ורדי ועמית כבר נסעו לשם היום ואנחנו רוצות גם להגיע ישר לחופים ולפגוש אותם שם.
    קודם כל הולכים לחומוס אלישע מסעדה של ישראלי שגר כאן (יש פה בכל מסעדה או הוסטל או עסק שומר בכניסה מה הלוז??). אכלנו סביח בלאפה באמת מוצלח מאוד, ואחרי ששבענו ונרגענו יצאנו לצוד מידע ולחקור.
    הלכנו לזולה שזה שם של הוסטל עם בעלים ישראלים ואומרים שהישראלים נמצאים שם. לא מצאנו כלום למעט הסבר קצר מעובדת המקום, היא אמרה לנו כמה יעלה לנו נגיד טיסה לאל נידו מחר, מחיר שעשה לנו צורם באוזניים וקצת חלחלה בגוף…וגם זרקה קצת שמות של מקומות שיכול להיות מענין להגיע אליהם בהמשך. יצאנו מבוהלות מהמקום והלכנו ישירות לבית חבד. שם בטח נמצא מידע מועיל ונוריד פאניקה. נכנסות ומופתעות לגלות שיום שישי היום, מי זכר את זה בכלל?? הרב הציע לנו להצטרף לארוחת שישי אז ישר עשינו סוויצ׳, חזרנו לחדר להחליף לבגדים ארוכים. החלטנו להיכנס לאווירת חגיגיות וקדושה ולהשאיר את התכנונים והצרות לאחר כך. רק בדרך לחדר עברנו בלובי שלנו ושאלנו את עובדת המקום עוד כמה שאלות על אוטובוסים טיסות ודרכי הגעה, דבר שלא היה מועיל במיוחד וגם רק העלה את מפלס הלחץ מכמות חוסר הידע שיש לנו והמחירים המופקעים שממש לא תואמים את הכיס התרמילאי שלנו. נו טוב.
    ארוחת שישי בבית חבד. נכנסנו והיה עדין זמן תפילה, אותנו הנשים, המין הנחות יותר, שלחו לשבת ולחכות בעזרת נשים למעלה עד שתסתיים התפילה ונוכל לשבת לאכול. היינו שם בערך שעה, דיברנו עם משפחה שטיילה עכשיו שבועים וחצי בפיליפינים (ממש לא תואם את סגנון הטיול שלנו אבל הן היו מצחיקות והיה נחמד לשמוע). הארוחה גם עלתה כסף ואנחנו הרי לא רעבות כי הרגע אכלנו סביח אז החלטנו לעשות ויברח, חתכנו למגנום בסבן אילבן (כןכן יש פה סבי אילבן כמו בתאילנד!!!) ולישון.
    למחרת בבוקר גוררות את עצמנו מהמיטה והולכות לשבת באיזה בית קפה שנראה לנו הכי פחות מזיק לארנק. ראינו חבורת צעירים פיליפינים בשולחן לידנו והתחלנו לשאול אותם שאלות. הם הסבירו על כמה חברות אוטובוסים והיו די נחמדים אבל לא היה להם יותר מדי סבלנות אלינו אז לקחנו את המידע שקיבלנו והמשכנו הלאה. חזרנו להוסטל ארזנו את הדברים ועשינו צ’ק אווט, הבנו שהטיסות בימים הקרובים יקרות אבל אם נזמין מראש לעוד כמה ימים קדימה המחיר יהיה נמוך יותר. אז החלטנו בינתים לנסוע לצפון פיליפינים באוטבוס לילה ואז לחזור למנילה ולקחת טיסה לאיים. תכלס זה הדרך המתויירת שהגיוני לעשות פשוט רצינו לפגוש את ג׳ורדי ועמית וזה לא יקרה לבינתיים.
    השארנו את התיקים בלובי והלכנו לדיינר אמריקקי שראינו ברחוב במטרה להתנחל שם קצת, להינות ממערביזם ולהזמין כרטיסי אוטובוס להיום בלילה. הכל היה לפי התכניות, קיבלנו פנקייק מושחת וכל טוּב, רק שכרטיס לאוטבוס לא מצאנו, נגמרו המקומות להיום בערב. נשארנו שם כמה שעות, התחלנו לחפור באתרים של למטייל ולקרוא כל מידע שאפשר לקבל… הצלחנו לקבל תמונה כללית של מקומות שכדאי להגיע אליהם, להבין את דרכי ההגעה שלנו אליהם וגם לקנות כרטיסים לאוטבוס למחר בלילה. עכשיו צריך למצוא הוסטל להיום. יצאנו לסיבוב שוטטות ובסוף חזרנו להוסטל שהיינו בו וסגרנו שם לילה נוסף. נטרקנו שם לכמה שעות רביצה במזגן ויצאנו לארוחת ערב שוב בחומוסיה הישראלית.
    שם פתחנו חמ״ל רציני. כל אחת בודקת בטלפון שלה באתרי טיסות השונים, תכננו לפרטים מה נעשה בחודש הקרוב בפיליפינים ובהתאם לזה גזרנו ימים והזמנו 3 טיסות לתאריכים רחוקים כדי שיהיה לנו יחסית זול. קצת מוזר לתכנן כל כך מוקדם מראש, ולא כל כך תואם את אופי הטיול התרמילאי והדינמי שהיה לנו עד עכשיו. אבל זה גם בסדר ולפעמים וודאות זה דבר טוב ונעים. היה מתיש אבל היינו מאוד מרוצות מעצמנו, נשאר להזמין עוד שתי טיסות פנימיות אבל מרגישות שלגמרי נסגרנו על הדברים, מתחילות להבין את הלוז פה ולהסתדר לאט לאט… אחרי 24 שעות מעייפות במנילה הצלחנו להוריד פאניקה ולהתאפס, ונראה שהולך להיות פה מדהים ;)
    Read more