עולים ל לה

מי שיודע או לא יודע מעוקביי הנהדרים פה בפינגיוון, הסיפור של עם המדבר הוא סיפור אהבה שלקח לו הרבה זמן להתממש.
כל הילדות שלי היינו נוסעים כל המשפחה פעמים בשנה לטייל בתמנע, ובשנים האחרונות גם בצופים לטיולי חנוכה דרום. ככה שחוויתי הרבה מאוד מהמדבר בישראל ויצא לי לטייל בו לא מעט. תמיד רציתי להיות מהאנשים האלה שאוהבים את המדבר, את השקט שלו והעוצמה שלו, ממש ניסיתי להבין אבל לא הצלחתי לגלות מה סוד יופיו של המדבר הצהוב הזה והכל היה נראה לי אותו דבר. בשנים האחרונות ממש היה לי שינוי ופתאום זה קרה, החלטתי לצאת לשביל ישראל ולעשות את החלק של המדבר מערד ועד אילת. פעם ראשונה בחיים שבחרתי בעצמי וממש רציתי לטייל במדבר, וזה לא כי הייתי חייבת. נהנתי ממש וכל יום היה יותר יפה ומיוחד מהשני, המסע הזה נפסק באמצע לצערי אבל גם המעט שהספקתי נתן לי את החותמת האחרונה שהיתי צריכה כדי להבין את מה שלא הבנתי כל השנים על המדבר.
היום נסענו במיניבוס חבורה של 12 ישראלים (בניהם גם עלמה דן ואיילת) ממנאלי ללה, עיר שנמצאת באמצע מחוז לדאק שכולו מדבר ענקי.
נסיעה של 16 שעות, יצאנו ב6 בבוקר והגענו בסביבות 9 וחצי בערב. כל הנסיעה בגובה ממוצע של 4,800 כשהיו גם כמה שעות טובות מעל ה5000 ופס ב5,300.
פחדתי שיהיה לי סיוט כי זה נסיעה ארוכה ואנחנו לא רגילות לגבהים אבל האמת שהיא עברה לי מהר ונהנתי ממש. מדי פעם ישנתי וכשהייתי ערה בהיתי בחלון בהלם מהנוף המהמם של המדבר שהשתנה לאורך הדרך. שתי תופעות מוזרות שהפתיעו אותי היו כל מיני אגמים ונחלים דיי גדולים זורמים לאורך הדרך. מי ראה איי פעם כזה נחל גדול זורם באמצע המדבר? אבל זה קיים וזה קורה בגלל ההפשרות שלגים וזה היה מהמם. הדבר השני זה הישובים הקטנים בדרך שנראים ממש כמו נווה מדבר, פתאום רואים מלא ירוק וגידולים חקלאים שלא ברור איך הם מצליחים בכלל לגדל שם משהו.
הגענו למסע חיפוש אחר גאסט האוס שנחל הצלחה רבה ואחרי מקלחת מפנקת שהוציאה את כל אבק היום מהשיער הלכנו לישון מרוצים ומתרגשים להמשךRead more