מנאלי וטרק Beas Kund

יום למחרת קמנו מאוחר במנאלי, הסתובבנו קצת, פגשנו מלא פרצופים מוכרים וגם מלא לא מוכרים, ובערב דן ועלמה הדס ואיילת ועוד ועוד הגיעו אלינו למנאלי. היו איחודים מרגשים ומשמחים וחגגנו בערב במסעדה איטלקית שאני הגעתי אליה באיחור כי סוף סוף מצאנו זמן אבא אמא ואני לדבר על קירגיסטן ולקנות כרטיסים! דבר שריגש אותי ושימח אותי מאוד מאוד ואני כבר ממש מחכה לו.
קנינו צ׳וקולוקים ופירות, הזמנו למחר בבוקר סנדוויצ’ים מהנפאלי לטרק שקבענו עם עוד מלא ישראלים שאת כולם פגשנו כאן.
היה לילה בלי שעות שינה בכלל, קמנו מוקדם בבוקר ואחרי סשן התאפסות על הסנדויצים של כולם עלינו לג’יפ ויצאנו לטרק. המסלול היה הלוך חזור, מהמם לכל אורכו ומפתיע ברמות וכמובן שיא המסלול האגם.
באמת היו אחלה אנשים, הרבה מהם מטיילים לבד ומן נוצרה אוירה טובה של אחלה חברה עם רצון להכיר להיפתח ולדבר ונהננו מאוד. לי המסלול היה קצת קשה מבחינת הליכה בגובה והטיפוס עצמו, וגם סיימתי את היום עם כאב ראש חמור שלא היה לי כבר שנים, עם פנים שרופות מהשמש והתייבשות קלה.
סיכמנו את היום שוב במסעדה האיטלקית כי אתמול לא הספקתי להגיע לאכול שם, ולקינוח ישבנו עם דן עלמה והגו שבדיוק הגיעה וזכינו לראות אותה בקטנה ככה עד שתצטרך אלינו עוד כמה ימים ללה.
מסקנת היום - הופתענו לגלות שלא צריך ללכת 14 ימים כדי לראות נופים מטורפים, מספיק 14 קמ… וזה דווקא רעיון נחמד שאני יכולה להתחבר אליוBaca lagi