האיחוד!

אבא נחת ב7 בבוקר ויצא משדה התעופה לפי ההנחיות המדוייקות ששלחתי לו מראש.
8:30 כבר היה בכניסה לגאסט האוס המושלם שסגרנו לנו ממש במרכז בישקק ליד השוק של אוש בזאר.
קירגיסטנית יפיפיה שהייתה בקבלה קיבלה את פניו ונתנה לו להתרווח בחצר החמודה עד שיהיה אפשר להיכנס לחדר.
אני התעוררתי לי בדלהי, יצאתי מהחדר ואחרי התמקחות קלה תפסתי מונית לשדה.
טיסה לקזאחסטן עם קונקשין מתיש ומשם לבישקק.
בשלב מסוים כדי להעביר את הזמן אבא יצא לסיור בעיר.
עיר רחבת ידיים, רגועה ושקטה..עם בתים ישנים ורעועים לצד מבנים מפוארים של הממשל בעיצוב אירופאי-סובייטי. בשלב מסוים החום קצת העיק אז אבא השתולל והרשה לעצמו לקנות קולה ומגנום מקומי (5.5 מתוך 5 דרקונים) - כל זה בעלות של דולר אחד בלבד. נ.ב. מחיר הדלק פה 2.5 שקל לליטר לעומת 8.2 שקל בישראל כיום.
ככל שעברו השעות ההתרגשות והמתח לקראת המפגש גבר יותר ויותר…
לקראת ערב אני נחתתי, יצאתי מהשדה וישר לקחתי מרטרושקה לכיון העיר.
המפגש בגאסטהאוס אחרי 7 וחצי חודשים היה מרגש מאוד, לא היו דמעות כמובן, כיאה לצד הפולני של המשפחה אבל מיד צילמנו סלפי ושלחנו לכולם.
השעה כבר הייתה יחסית מאוחרת אז מיהרנו לקחת מונית ולנסוע לצד השני של העיר לאסוף משם שקי שינה שישראלים השאירו לנו. משם המשכנו לארוחת ערב במסעדה קוריאנית שהמליצו לנו עליה והייתה באמת נחמדה מאוד, לאבא זה היה חריף אבל הוא התמודד בגבורה רבה. דיברנו והתחלנו להשלים פערים עד שהעייפות ניצחה והחלטנו לחזור לגאסטהאוס לסשן אריזות וארגונים ומשם ישר לישון.Read more