למה דווקא פינגיוון

3 בבוקר, יערנות לקחה אותנו לשדה ואנחנו עוברים את כל התחנות עד לבורדינג. כרמל נרדמת על הספסל ליד הגייט.
עולים למטוס, לא עברו 5 דקות וכרמל נרדמה שוב.
הגענו לסלוניקי. בגלל הפומו שעשו לנו החלטנו להיכנס למרכז העיר לסידורים והתרשמות מהעיר. לא התרשמנו. המסקנה להמשך הטיול - לסמוך רק על עצמנו.
לארוחת צהרים הזמנו פיצה בלי נקניק וסלט. קיבלנו פיצה עם מלאא נקניק וסלט בתוך פיתה כזו. זה דווקא היה טעים מאוד ואחרי ששבענו המשכנו בדרכנו.
היה יום גשום, אבל זה לא הפריע לנו כי תכננו לנסוע למעיינות החמים וזה נשמע לנו כמו תכנית מושלמת. בדרך כרמל שוב ״עצמה עיניים לעשר דקות״ שנמשכו כשעה של נסיעה מפותלת בין הכפרים. הגענו למעיינות אחרי נסיעה מעייפת, ושכשכנו בכיף במעיינות החמימים. רון חיפש מקום לרוקן את הנקניקים אבל היוונים עלו על הקטע של להוריד את הקרש מהשירותים ולכן נאלץ לחכות עד הערב.
משם נסיעה לליטוכורו, עיירה מקסימה וציורית למרגלות האולימפוס. הגענו למלון המושלם שהזמנו, ואחרי ארוחת ערב במסעדה מקומית וחצי ליטר יין נפלנו לישון גמורים מעייפות.Baca lagi