למה קוראים לזה למדא אם זה נראה כמו גימל?

השכמנו לאיטנו לארוחת בוקר מפנקת במלון, אחרי התארגנות מצאנו מונית שתקח אותנו לתחילת המסלול. בעקבות המלצותיו של הבעלים של המלון וגם בגלל שהאולימפוס מושלג ולא מאפשר טיפוס אליו, החלטנו לעשות מסלול קניונינג מפיורינה עד לליטוכורו. בדרך הנהג מונית הזהיר אותנו שהגשרים בדרך שבורים וקשה לעבור, אבל החלטנו שיהיה בסדר ונתמודד. הגענו למסלול מתפתל של כ16 ק״מ לאורך נחל יפיפה עם מי שלגים צלולים.
בדרך עצרנו לשכשוך במים הקפואים, כמובן שרון נכנס וכרמל הראתה נכונות והחליפה לבגד ים אבל הבגד ים נשאר יבש.
אחרי הפסקה ארוכה שם הגיע זוג עם תינוק, שאלנו אותם דו יו וונט אס או טייק א פיקצר אוף יו? והם ענו לנו - כן תודה רוצים שנצלם אתכם גם?
המשכנו למערה והדלקנו שם ביחד עם הישראלים נר למען השבת
החטופים🙏
בדרך פגשנו גם זוג גרמנים שהזהירו אותנו גם הם מהגשרים השבורים, וגם שלטים לאורך הדרך התריעו על מצב הגשרים, אבל אמרנו לעצמנו- אם הגרמנים עברו אז גם אנחנו נצליח.
מעבר ראשון, אחרי נסיונות שונים לא נותרה ברירה ופשוט חלצנו נעליים כדי לחצות.
מעבר שני, שלישי ורביעי, דילגנו בקלילות
בין האבנים.
המשך הדרך הייתה מעייפת, עליות וירידות ושוב עליות עד שיצאנו מהקניון. ניסינו להגביר קצב ואז בחוסר ריכוז של רגע אחד רונצוק סובב קצת את הקרסול. לשמחתו של רון ולצערה של כרמל הדבר הביא להחלטה לא לעלות מחר לרפיוג׳ A. כמו גיבור המשיך ללכת עד סוף המסלול ולבסוף הגענו לליטוכורו. זרקנו את התיקים בחדר וישר יצאנו לטעום את הגירוס הראשון שלנו ביוון. הייתה הצלחה מסחררת ואחר כך כמובן קינחנו בגלידה.Read more