הנחיתה בגן עדן

אז שלשום הגעתי לראשונה לסיאול יחסית מוצף רגשית מהפיצול עם יעל ומההבנה שהחלק שלנו בטיול ביחד נגמר ועכשיו אני צריך לצאת הרבה יותר מאיזור הנוחות וממש למצוא חברים (לא מפחיד אבל כן ממש שונה)

אז ביום הראשון הגעתי אחרי לילה נטול שינה למסע לא פשוט בכלל להוסטל מבלי שיהיה לי אינטרנט, בסוף לאחר שהלכתי את כל סיאול הצלחתי למרות שכל קוריאני ששאלתי ברחוב הכווין אותי לכיוון אחר וגוגל מאפס לא עובד בכלל בקוריאה 🤯

אחרי זה הלכתי להסתובב קצת ברחובות במחשבה שאראה אטרקציות אבל במקום זה ממש נסחפתי עם העניין שהיה לי בכל מקום שהלכתי- מסעדה מקומית שאכלתי בה מרק קימצ'י, תערוכת ענק של 4 קומות של סאמסונג עם מלא חידושים, רחובות מלאי חנויות וינטאג' ובכללי מלא רחובות ציורים ומלאי אנשים

אחרי זה נחתי קצת בחדר והלכתי לפגוש את החברות שעד עכשיו הכרתי רק בוואטסאפ אבל ישר היה קליק והחלטנו להמשיך ביחד לפחות בינתיים והערב המשיך בכך שפגשנו חבורת קוריאנים שיושבים על הדשא בשדירה, מאוד נפוץ פה והחלטנו לשבת איתם. מפה לשם השתכרנו איתם מהג'ו ההאפי ווטר המקומי ושיחקנו מלא משחקי שתייה קוריאנים שכוללים צעצועים שונים. למרות שהם היו בני 30 בערך ממש היינו באותו וייב וצחקנו איתם , עליהם, עלינו לאורך כל הערב שממש עשה חשק של עוד.

יום אחרי קמתי וגיליתי שאומנם הקוריאנים ממש חברותיים שהם שיכורים אבל קוריאה של בוקר וקוריאה של ערב הם שני דברים שונים והרחובות יחסית מנוכרים (הכוונה פחות אינטרקציה אקראית עם זרים לאורך היום) אבל עדין היה לי ממש כיף ואפילו רוכלת אחת בשוק המקומי הביאה לי חביתת סרטן ועוגת דג בחינם (יאמי)

ובצהריים הלכתי עם נוי לתערוכה של טים בארטון הבמאי של אליס בארץ הפלאות, צ'ארלי בממלכת השוקולד ועוד דברים מדהימים אחרים והתערוכה באמת הייתה מטריפה וממש נכנסנו לתוך המוח הפסיכודאלי שלו- לדוגמה ראינו סרט קצר בשם מוטו המלנקולי של ילד הצידפה (אכן היה מלנקולי) הבעיה היחידה הייתה שלא היה אפשר לצלם .

אחרי זה הלכנו לסיור קולינארי בשוק ואכלנו מלא שרצים שונים חלק טעימים יותר חלק פחות, אין ספק ששילוב של סוכר ודגים זה מעניין אבל בעיקר ממש עפתי על זה שאפשר לאכול (נכון לכתיבת שורות אלה 🤞) בשר ממש בנוחות מבלי לחשוש כי הסטנדרט יותר גבוה פה מבארץ ואפילו כל דוכני הרחוב ממש נקיים.

בערב פגשנו את גל - ישראלי שלומד כלכלה באוניברסיטת רוטרדם ועכשיו פה בסימסטר חוץ ופגשנו אותו ואת החברים האירופאים שלו שהיו בוגרים ביחס לאהבלים שפוגשים בדרך כלל והיה ממש כיף ומעניין לדבר איתם ובעיקר לצחוק , אפילו אחד מהם היה פלסטינאי שנולד בדנמרק ובאמת הגענו לשיחות שלא היינו מגיעים כנראה בסיטואציה אחרת. אחרי זה ישבנו עם שני קוריאנים ממש נחמדים ובאמת שהיה ממש שמח וכיף איתם . את הערב קינחתי בשווארמת רחוב מוצלחת ביותר.

לסיכום הקליטה הרבה יותר קלה ממה שחשבתי והעיר ממש מלאת אירועים למי שמחפש ואני מרגיש שאני ממש חווה את התרבות ובמין היי מסוים שמקווה לשמר כמה שיותרRead more