טייק 2 סיאול וההגעה לג'אונג'ו

אז אתמול התעוררתי לבוקר שכלל משימה בדמית לעשות לעצמי כביסה אז החלטתי להתפנק לפני בבאן מי מושחט שזרק אותי חזרה חודשיים אחורה לוייטנאם. אחרי זה התפנתי למשימה שלקחה הרבה יותר זמן מהצפוי אבל שוב הבהירה כמה הקוריאנים חיים בשנת 2050 לפחות מבחינת הטכנולוגיה

אחרי זה נסעתי עם גל וחבריו האירופאים והבנות למשחק כדורגל של הליגה המקומית שהבטיח הרבה וגם קיים לפחות מבחינת החיצוניות- האיצטדיון היה מרהיב (100 אלף מקומות) אבל הוא היה מאוכלס בערך ב10 אלף אוהדים שהצליחו ליצור אווירה ולגרום לי להתגעגע לארץ

בערב הסתובבתי קצת במקומות של מקומיים ואחרי שלא הייתה אף מסעדה שהמנה היחידה בתפריט שלה זה על האש איברי חזיר נאלצתי להסתפק במקדולנדס.

היום קמתי בבוקר לנסוע עם הבנות לג'אונג'ו ברכבת שהייתה כמובן עתידנית ומלאת נופים יפים ונעימים וגם פינתה לי מלא זמן לקריאה.

אחרי זה הלכנו להסתובב במה שחשבנו שיהיה איזור כפרי ואותנטי והתגלה כמובן כעתידני בצורה קיצונית ביותר והכל היה מלא חנויות של מותגים וחנויות של ביבימבאפ (גאוות האיזור) ואיברי דיונון מטוגנים שונים

כמובן שגם הימים האחרונים היו מלאים בשלל הליכה והפקת הנאה מרובה מלהיאבד פשוט ברחבי הערים ולחוות בלי סוף את התרבות של הקוריאניםLes mer