סלקנטאי עצמאי שבת/ראשון

אז אחרי מאבק מתיש מצאנו קבוצה לסלקנטאי!
חוץ ממעיין סלומה רום בר ויאיר הצטרפו אלינו גם טוהר וחבריה מעמק חפר חמודים מאוד.
מתחילים את היום בוואן שממתין לנו מחוץ להוסטל ולוקח אותנו עד המחנה הראשון מתחת ללגונת הומנטאי. רכבת הרים של ארבע שעות שלכל אורכה לא היה אדם אחד ער בוואן לפעמים הייתה הרגשה שגם הנהג איתנו מתנגד לשעה המוקדמת.
משלמים לכניסה לשמורה ואוכלים את תוצאות מפעל הסנדוויצ'ים אבוקדו ונוטלה של יום לפני ~ 24 במספר ~
אחרי עוד קצת נסיעה מגיעים לחניון הראשון SORAYPAMPA
מתנדנדים בין ההוסטלים היקרים להחריד ומוצאים הוסטל עם כיפות גאודזיות ונוף יפהפה. התארגנות מהירה בחדרים ויוצאים לטפס ללגונת הומנטאי. עליה שנראית תמימה אבל תופסת אותנו אחרי הרבה זמן שלא היינו בגובה. מגיעות לפסגה בתיאום מושלם עם הגשם הרוח והברד שיורד עלינו.
לגונה בסערה נגלת לפנינו עם גלים קטנים הרים מושלגים שמשתקפים במים וההרגשה שאנחנו על גג העולם - לבד על הפסגה.
נכנעים לקור ויורדים למטה בתיאום מושלם בשנית עם השמש שיוצאת להאיר את פנינו.
חוזרים חזרה למטה לרום שמתפתל עם קלקול קיבה אבל לא מפספס הזדמנות להתחיל עם הרופאה הוטרינרית (?) שטיפלה בו ולסלומה שמחליטה שהטרק הוא פחות בשבילה ומחפשת דרכים לחזור הביתה לקוסקו. שנצ קצר שחנשים וקצת קלפים מביאים אותנו במהרה לארוחת הערב. המנהלים של ההוסטל הם בעצם האנשים הכי מפחידים שפגשנו ומעולם לא כלכך פחדנו והרגשנו לא רצויים במקום מסויים אבל לפחות אנחנו ביחד אה?
יום ראשון קליל וידידותי למטייל בסהכ
מסכמות עם יין והזמנת כרטיסים לרכבת חזור מהמאצו פיצו מי ייתן ונגיע גם לשם מתישהו.Leer más