בנות לא סוחבות

פוטוסי יום 2

היופי בהסתגלות לגובה הוא שעושים את זה בישיבה.
השעה תשע ואנחנו פותחים את העיניים לקראת ארוחת בוקר שכוללת קורנפלקס ופנקייקים ריבת חלב בננה. אחר כך קצת קלפים שנצ ועוד קלפים והיי זמן לארוחת צהריים הפעם פחות מוצלחת
אחרי שיחה עצבנית במקצת עם המדריכים ושכנוע שבנות כן מסוגלות לסחוב ציוד ושכולם יכולים לבקש עזרה גם אם הם בלשון פנייה זכר 13:00 לובשים את הציוד אורזים תיקים כבדים להפליא ומתחילים לעלות אל ההייקאמפ 5300מ
ענן עוטף אותנו מכל כיוון ואפשר לראות מטר קדימה וזהו. עוברים בבקתה באמצע שומקום ומשלמים כנסיה לשמורה המחשבה שמישהו עולה יום יום ויושב שם ימים שלמים מחכה למטפסים שיעברו נראית הזויה. הטבחית שלנו עוברת אותנו ומדלגת לה במעלה ההר עמוסה בסירים וקופסאות ומזכירה לנו שיש לנו עוד לאן לשאוף.
עלייה של שלוש שעות ומגיעים אל המחנה הבא
תה קוקה עוגיות ופופקורן מקבלים את פנינו
17:30 ארוחת ערב 18:00 חלוקה לזוגות ומדריכים
כולם מתנפלים על המדריכים שיודעים אנגלית וגל ואני בהלם תרבות ניגשים למדריך שקט שיושב בפינה כי הוא האחרון שנשאר ומגלים שזכינו בחוויאר שפותח איתנו שיחה באנגלית הכי רהוטה ששמענו עד כה ביבשת. אנחנו סוגרים שנצא מוקדם יותר כי אנחנו לא רוצים לרוץ וחוויאר מתרגש שאנחנו בן ובת ומספר שלא הרבה בנות מנסות לטפס אל הפסגה ושאיזה כיף לו שהוא זוכה לעשות את זה איתי.
18:30 מארגנים את התיק לקראת הטיפוס, לובשים את הבגדים התרמים והולכים לנסות לישון ללא הצלחה עד 23:00. לילה טוב?Read more