צ’אנג דהאו (קוראים את זה עם נביחת כלב)

אחרי שהבנו שההמלצות של חברים קצת פחות עובדות לנו, והטיול שתכננו לצאת עליו עם רומי ודנה הישראליות התבטל באותו הבוקר (דבר שהרגיש ממש משמיים כי לילה לפני פתאום חטפנו קצת רגליים קרות בעניין הטיול המאורגן בין הכפרים וכמה זה אנחנו) נאלצנו באמת לתכנן משהו בתאילנד ולקחת את הדברים לידים שלנו.

כמובן שתמיר חיפש וחקר כל מסלול אפשרי באזור והכל היה נראה לא מתאים עקב מגבלות פרמיטים שלוקחים חודשים או מזג אוויר מחורבן. לבסוף החלטנו לנסוע לצאנג דאו, עיירה עם אווירה כפרית ביותר עם מעיינות חמים באזור ומערה (כמו בכל מקום פה).

את הנסיעה עשינו במכונית אדומה והחלטנו לשלב אותה עם המפלים הדביקים ולעצור שם לשעה. מסתבר שזו הייתה החלטה מדהימה!
המפלים היו יפיפיים, מים צלולים והרבה מהם וממש בתוך הג’ונגל. המקום היה סופר מוסדר ואפילו היה מסלול שאפשר ללכת בתוך המפל מהכי למטה להכי למעלה ככה בתוך הזרם כי האבן גיא עליה המפל נשפך הופכת לדביקה במגע עם המים וזה ממש מרגיש כמו סופרמן. פגשנו שם גם זוג תאילנדי מתוק שסיפר שגם הם בדרך לצאנג דאו לראות את המעיינות והמערה, הרגיש שעשינו בחירה נכונה.

את המשך הדרך העברנו בהתפעלות מהנוף שנפרש לפנינו והתמרחות והתענגות על כל המקום שיש במכונית. כשהגענו הנהג החמוד והמבוגר שלנו התרגש וחיבק את תמיר ואז אותי, זה ככ ריגש אותנו שהוא נפרד מאיתנו ככה במיוחד אחרי שלקחנו אותו למסע כה ארוך שבאמצע הרגיש שאולי הוא לא הכי הבין שזה הסיפור, שהשארנו לו קצת עוד כסף שמחים שיכולנו לשמח בצורה ככ פשוטה אדם ככ מקסים.

ההוסטל שסגרנו מראש עקב חשש לגשם,שבאת התחיל איך שירדנו, והתברברות בין האזורים התגלה כגן עדן קטן על צלע ההר ושפת נחל. הבעלים היו מקסימים והביאו לנו מטריות והראו לנו שאנחנו יכולים לקחת אופניים והצביעו על הבקתה הכי גבוה על ההר ואמרו שזו שלנו. שמחים שיהיה לנו נוף והטיפוס היה בין פרחים וצמחים נאים.

הסתובבנו לנו קצת בכפר ודי מהר מצאנו את המערה, הראשונה אליה אנחנו גם בוחרים להיכנס. מסתבר שתמיר אוהב מערות והפך להיות מערן (לפי הגדרתו) אחרי הסיור הזה. המערה הייתה מלאה מקדשים ופסלים והייתה מעניינת ויפה.

אחכ המשכנו להסתובב וגילינו שיש שתי מסעדות ממש מוצלחות ונחשבות שאנשים באים אליהם במיוחד מצאנג מאי (קצת יותר משעה וחצי נסיעה ברכב פרטי) רק כדי לאכול בהן ובר אחד ממש לידן שאמור להיות מגניב וכיף. כמובן שהמסעדה הייתה סגורה שבאנו ותיפתח רק מחר אז נאלצנו לאכול במקום האחר היחידי שהיה פתוח (מינוס כוכבים פאד תאי פיכס אבל תמיר אכל לי את המנה ואני קיבלתי את הטעימה שלנו כי הוא באמת חבר).

בערב יצאנו לבר ובאמת התגלה כממש נחמד, זה הסלון של הבעלים בתכלס והיא עיצבה אותו עם כל מיני דברים שאספה, היא מאד אוהבת לבשל ומכינה אוכל נהדר גם מערבי וגם תאילנדי. פגשנו שם גם את מייק שעבר לגור בצאנג מאי לפני שלוש שנים וכבר מכיר את כל המי ומי ככה שסיפר לנו קצת ועוד שלושה תיירים נחמדים. שיחקנו את קלפים ושתינו אלכוהול טעים. היה כיף ממש! והיום הוכרז כיום הכי מוצלח בתאילנד עד כה! ובין המוצלחים בטיול
עד שתמיר קם לשירותים…..
ודרך על הכלב של הבעלים.
הכלב התחלרע והתחיל לקפוץ ולנשוך את תמיר ולנבוח מלא. וככה תמיר הסתכן בכלבת וננשך על ידי כלב בבפעם השנייה הטיול.
הבעלים הבטיחה שהוא מחוסן אבל הפצע דימם והמסמכים לא נמצאו אז אחרי ייעוץ עם חברת הביטוח (שענו מהר רצח וגם היו ממש נחמדים) החלטנו להישאר פה גם מחר ובעוד יומיים לנסוע לבית חולים פרטי בצאנג מאי שם יטפלו בתמיר כמו שצריך ועד אז לטפל בו אנחנו.
שמחים על היום המטורף שהיה ועצובים על הנגיסה שיש לתמיר בטוסיק מהכלב הלכנו לישון מתרגשים מחר לעוד יום של מנוחה ומקור מים.Read more