קו טאו הסוף

ארבעה ימים אחרונים

אז אחרי שסיימנו את החלק הרגוע של קאו טאו עברנו להוסטל בחלק המרכזי שעלה לנו 50 שקלים ללילה והיה במיקום אידיאלי והיה בעל 4 בריכות אפילו שאחת מהן הייתה עצומה ועמוקה וממש עפנו עליה

ביום הראשון עשינו קצת סידורים ורבצנו בבריכה ושם פגשנו חבורה חמודה של ישראלים- שחף, עמית, מתן ומשה והם תמיד היו בסביבת ההוסטל כך שיצא לנו לא מעט לשבת איתם בלילות הבאים והם היו חביבים.

בנוסף אכלנו צהריים במקום חמוד אליו גם חזרנו בהמשך הימים הבאים והיו כריכים מערביים מספקים ביותר (השניצל כמובן היה המוצלח ביותר)

בערב לימדתי את יעל לשחק ביליארד והיא הייתה ממש טובה במשחק הראשון, במשחק השני כבר נגמרה לה הסבלנות והתושייה שאפיינו אותה אבל סיכמנו את הערב כהצלחה.

למחרת פגשנו בבוקר את דידי ועומרי , אכלנו איתם ארוחת בוקר ממוצעת אבל היה ממש כיף ושמח איתם אז החלטנו להמשיך לבלות את היום ביחד והלכנו איתם ועם עוד חברים לשנרקל בטנוטה ביי

השנירקול היה מרהיב וראינו להקות דגים , בריקודות (שאביה התריע כמובן שהן עלולות לתקוף) , שלל אלמוגים ויעל אפילו ראתה כריש צמחוני אחד (!) ישבנו כל היום בחוף ובערב אכלנו רוטי מלוח ויצאנו לבר רגאיי מגניב שהיה נראה מעט מתפרק אבל ניחן באווירה שמחה ביותר.

למחר אכלנו בוקר טעים ביותר ויצאנו באותו הרכב לפרידום ביץ' בהמלצת הפיינד פינגווינס של כרמל (תודה לך!) , החוף היה מדהים והיה יום ממש מהנה ואפילו נהננו מפירות המנגוטי שנהג המונית המקסים שלנו ששמו היה אס הביא לנו בשפע , טעמם היה בין שזיף לליצ'י והייתה להם דרך פתיחה משעשעת.

לצערינו השנירקול היה בינוני אבל בעצתם של דידי ועומרי שדיברו עם העובדת בחנות השנורקלים יצאנו לחוף אחר (השארק ביי) בשעה 4 כי זו השעה שצבי הים הכי נפוצים בה. אז ירדנו לחוף בתקווה לראות קצת אקשן (בכל זאת שנירקול אחרונה בתאילנד) והתחלנו לשחות לעבר הריף. מהר מאוד ראינו קבוצת אנשים מתגופפת באיזור מסוים ושחינו לשם ולמרבה הפלא היה שם צב עצום בקרקעית!! צפינו בו אוכל ועולה לנשום במה שהיה מחזה מרשים ומרהיב וניכר שהצב בכלל לא נרתע מהנוכחות שלנו.מספק.

בערב אני ויעל הלכנו למסעדה רומנטית לארוחה הכי מוצלחת וטעימה שהייתה לנו בתאילנד (המנות הפנסיות מצורפות בתמונה) ותיבלנו אותה עם קוקטיילים מבוססי פרוסוקו ממש כמו באיטליה. בלילה ישבנו עם אביה ומיכל להיפרד מאביה שממשיך להרפתקה בצפון תאילנד ואז להודו וממיכל שחוזרת לארץ

ביום אחרי עשינו מסע רגוע שלקח 11 שעות בערך מתוכם שעתיים בסירה גדולה ואז לקיחת אוטובוס vip שהעביר לנו את שארית הנסיעה בנחת ונעימים וקצת היינו צריכים יום כזה לעבד את החוויה ולצפות בנטפליקס

בערב הגענו למלון שהיה ממש חמוד חוץ מזה שלא היו בו מים בכלל ולא היה חשמל והיה כלב ממש גדול שישן איתי בחדר במקום יעל והבנתי את זה רק באמצע הלילה

הכלב שהצליח להערים עליי זכה בכבוד שלי ועל כן הענקתי לו את עיטור הגבורה של הטיול ומאותו יום הוא הפך לבן לווייתי ועד עצם היום הזה אנחנו מחליפים מכתבים בתאית עתיקה והוא מקפיד לחלוק איתי את בינתו והשקפתו הפוסט מודרניסטית על תאילנד :)Read more