הטרק לאגם: יום ראשון: סנטה קטרינה

קמנו בחמש וחצי בבוקר, ארגנו דברים אחרונים והזמנו אובר למשרדים של קוואצלטרקס, שהם עשר דקות הליכה מההוסטל שלנו אבל אלעדו וקט הפחידו אותנו עם סיפורי שדידות בשעות האלה אז החלטנו להימנע.

לטרק יצאנו 9 אנשים, זוג שוויצרית שדוברות צרפתית ומעט אנגלית שאחת מהן למדה בדואלינגו, בחור גרמני חמוד וגדול, ניצן הישראלי הנוסף אותו גם ראינו לשנייה בעלייה באקטננגו, ליווי היהודי האמריקאי שמתלווה כלקוח לטיול אחד ואז מתחיל להתנדב במקום וזוג דנים חמוד מאד אבל כמה חמוד ככה פרו פלסטיני, איכשהו איתם הכי הסתדרנו, במהלך הטרק יצא לנו לדבר איתם על המצב, במיוחד שבאותו הבוקר חיסלנו את נסראללה ואנחנו הגענו מאושרים מכך, הם קצת פחות, אבל הם מאד הבינו את החיבור הרגשי והסיטואציה המורכבת שלנו ובסופו של דבר עשו גם הפרדה בין ישראל לבין יעל ותמיר שמטרקים איתם, כך שלמרות שאחד הפחדים הגדולים שלנו בכל הקשור ללטייל עם אירופאים התממש, עמדנו בו בגבורה והוא התגלה כלא מאד נורא (בסיטואציה הזו).
ועוד זוג חמוד במיוחד טייל איתנו, שתי ילדות גואטמליןת חמודות מבית המחסה שהחברה מתנדבת איתה ותורמת לה את הכסף, קאסי בת ה13 וסנדרה בת ה11 שבסוף הטרק תראה את האגם פעם הראשונה.
בנוסף אלכס וריקרדו היו המדריכים שלנו, אלכס מתנדב כבר חצי שנה מאנגליה וריקרדו הגיע מהונדורס לפני שבעה חודשים לשלושה ובנתיים נשאר, שניהם ידעו אנגלית וספרדית די מרשימה.

כשהגענו למשרדים חיכתה לנו ארוחת בוקר מטורפת ועצומה, שהיוותה רק את הסיפתח לכמות האוכל שקיבלנו בטרק הזה. אכלנו, התארגנו ויצאנו לקראת הציקן בס שיקח אותנו לנקודת ההתחלה. היה מצחיק ללכת בתוך העיר ולעבור ממש ליד ההוסטל שלנו עם התיקים כחבורה, אלכס הכריח אותנו לעלות כל גשר למזל טוב ובסוף הגענו לתחנה ממנה לקחנו את האוטובוס לציצי ועלינו לאוטובוס לנסיעה. התחנה הסופית הייתה סוף כביש לא כביש בכניסה ליער.
התארגנו והתחלנו ללכת, המסלול מתחיל בעלייה הכי גדולה שיש בשלושת הימים הבאים, העלייה הייתה קשה אבל אפשרית ביותר ועם נופים מרהיבים של יערות והרים.
בסופה הגענו לשדה גדולה וחיבוקים מרשימים שם קיבלנו מיקס טרייל (מלא אוכל אמרתי כבר?) שכלל שעועית פבה שהם מגדלים במקום, בוטנים מסוכרים פסיכים ועוד דברים טעימים. אחכ הלכנו דרך אחד הכפרים, עלינו וירדנו וראינו עוד נופים ועוד מקומיים.
נכנסו ליער עננים, יער שמכוסה תמיד בעננים וככה הצמחים מקבלים את המים ולכן יש הרבה צמחים שגדלים על הגזעים של העצים והרבה שורשי אוויר.
תוך כדי ההליכה ביער התחיל מבול, שדווקא היה נחמד, כי היער הגן עלינו יחסית. עשינו הפסקת צהריים מתחת לטארפ שגם היה ממש נחמד ואווירתי ואז המשכנו לצעוד.
הגשם ליווה אותנו ממש עד סוף היום עם הפוגות כשבמהלך ההליכה ביער הוא בא ממש בטוב אבל השעה וחצי האחרונות כללו הליכה על כביש די משמעם ולצערנו גם רטוב ובלי ראות.

לבסוף, אחרי 22 קמ, הגענו ב15:30 להומסטיי שלנו. ההומסטיי היה בכפר ממש יפה, מלא ציורי קיר ואומנות, ובאופן די משעשע חסר אלכוהול, למה אתם שואלים? כי יש להם בעיית התמכרות ככפר. התקלחנו בטמזקל, שזו מקלחת סאונה ובעצם זה מקלחת דלי רק בביתן פיצי מאבן מחומם מאד מאד. בהתחלה היה חם מידי ולא ברור מה עושים אבל אחרי כמה דקות של התאפסות זו חוויה די מדהימה שלא ברור אם יוצאים ממה נקיים או מיוזעים אבל מאד אהבנו.

די מהר נגמרנו ואחרי סשן שיעולים לא מבייש מצידי, נאום קורע לב על כמה החולי מבאס מצד תמיר וניסיון לא להעיר את כל תשעת האנשים שאיתנו בחדר, נרדמנו על מזרוני הקש שלנו עד הבוקר.Read more