צ׳יצ׳י

ביום חמישי נסענו לצ'יצ'יקנסטננגו , אחד השווקים הכי גדולים במרכז אמריקה. אז כרודפי חוויות אותנטיות דיברנו עם תום הבעלים של ההוסטל והוא הכווין אותנו כיצד לבצע את המסע בצ'יקן באס - האוטובוס של המקומיים. הלכנו לתחנה 20 דקות קצת חוששים אבל למזלנו כמו בכל מדינת עולם שלישי חסרת מוביט, יש מוביט אנושי בדמות בחור שמכווין אותנו ושלח אותנו ישר למחלקה הראשונה שזה שני הכיסאות שליד הנהג במיניבוס.

הדרך הייתה ממש ירוקה ויפה והגענו לנקודת ההחלפה במהירות וגם שם הלך יחסית חלק חוץ מזה שירדנו בדרגה למחלקת המקומיים וישבנו עם מקומי בשני כיסאות בחצי שעה של האוטובוס הנוסף.

כשהגענו לשוק קודם כל שתינו קפה כמיטב המסורת התרבותית ואז התחלנו להסתובב , ראינו מאות דוכני בדים כמעט זהים, דוכני אוכל שדרשו רמת אומץ לא מבוטלת מהסועדים בהם ומעט חנויות קרמיקה.

הצלחנו למצוא אחרי לא מעט חיפוש כמה אוצרות שהשיא שבהן הייתה אבן יפה ומלוטשת ב2.5 שקל וארמדיל מגולף מעץ שאין עוררין על כך שהוא מעבודת יד כי אין סיכוי שמפעל יכול לייצר משהו ברמה כלכך נמוכה.

אחרי זה המשכנו להסתובב עד שהגענו לשוק החיות שעדין חיות (לפחות לעוד כמה שעות) והחלטנו שזה מספיק לנו והלכנו למסעדה חמודה. התיישבנו והזמנו אוכל טעים מלווה באיזה משקה אורז כבד ברוח המקום ופחות לרוחי והורדנו פאניקה. אחרי זה הגיע בחור מקומי עם שקית שהיו בה שני ברווזונים, הוא הכניס את היד לשקית, ביצע תנועה מהירה וכבר השלמנו עם השחיטה שראינו, אבל לא ! הסתבר שהוא רק האכיל אותם ודאג להם כי הוא רצה אותם בתור חיות מחמד! זה היה חמוד ומשמח ! אחרי זה הסתובבנו עוד קצת עד שהגענו לאיזה בית קברות שכולם ממש המליצו לנו להיכנס אליו כי הוא "הכי צבעוני בעולם", אבל למדנו על עצמנו שאנחנו לא חסידים של בתי קברות באופן מפתיע וגם מצבה כתומה לא משמחת אותנו, אז החלטנו להתחיל את המסע חזרה שהפעם היה באוטובוס בית ספר אמריקאי שמותאם לילדים בכיתה ג ודרש ממני הרבה מאמץ במהלך הנסיעה אבל סיכמנו את החוויה כחזקה תרבותית והרגשנו שראינו עוד חלק מגואטמלה.

שישי היה אמור להיות יום מנוחה לפני הטרק ויעל שכבה במיטה בשביל להחלים ואני ניצלתי את היום בשביל לעשות סיור הליכה בעיר תחת מבול בלתי פוסק . התחנה הראשונה הייתה הכנסייה שבדיוק היה בה איזה טקס והסתבר ש95 אחוז מהגווטמאלים דתיים אבל יכולה להיות להם יותר מדת אחת ככה שהנצרות לא פגעה להם במסורת. בכנסייה הסתבר שהם גם מושפעים מהיהדות והייתה להם שם מנורה עצומה מתחת לפסל של ישו. אחרי זה הלכנו לשוק המקומי שמוכרים בו סביצ'ה, אשכי שור והרבה מאפים גרמנים , זכר לתקופה שהגיעו הרבה מהגרים גרמנים שעזבו כשהתפרץ הר געש לפני מאה שנים. בשוק גם היו הרבה דוכנים של עשבי מרפא שהיו מגניבים ונעימים להרחה בניגוד מוחלט לדוכני הבשר שהציעו את כל איברי החזיר לכל המבקשים. אחרי זה הלכנו לטייל קצת בעיר וראינו כל מיני מבנים - בהשראה צרפתית, ספרדתית וגרמנית והיה ממש מרשים לראות איך כל הדברים מתנקזים לעיר אחת בכלל בצד השני של העולם. אחרי זה הלכנו לפגישת הכנה בטרק שם פגשנו שווייצרי וגרמניה שעושים תואר שני במדעי הסביבה בכפר באיזור והלכנו לאכול פיצה מומלצת , שהייתה די סבירה אבל שתינו הרבה בירה והיה צחוקים של הרצח איתם ודי התבאסנו שאנחנו יוצאים לטרק שונה מהם.Read more