שוחים עם הכרישים

ליומהולדתו של תמיר אוהב החיות והים עשינו יום שנורקלים בבליז. הרבה זמן שמענו שאפשר לראות פה הרבה חיות, בעוד שאני התלהבתי מהפרת ים וכוכבי הים, תמיר רצה לראות את הכריש, כביכול, או כפי שפורסם לנו, כריש צמחוני nurse shark.
סגרנו דרך החברה הכי מומלצת שמצאנו ויום למחרת הגענו להוסטל ממנו הסיור יצא.
טוני וכריס, המדריכים שלנו, היו אחלה, עשינו מלא צחוקים והשמיים היו ממש בהירים והרוחות שפקדו את האי בימים האחרונים (שאריות מהוריקן קתרינה שבארה״ב) נעלמו גם לגמרי- היה נראה שאנחנו הולכים ליום מושלם.
העצירה הראשונה הייתה להאכיל דגי טרפון, דג עצום! בחיים לא ראינו דבר בגודל הזה, הסבירו לנו איך להחזיק את הדג כדי שהוא לא יאכל אותנו אלא רק את הדג וכשהחזקנו את הדג מעל המים הוא פשוט קפץ ולקח את הדג, תמירי נפצע באירוע בגלל האצבעות שלו שככ מזכירות דגיגונים והטרפון נתן בו ביסון.
אחכ השתמשנו באותם דגיגונים כדי להאכיל את השחפים, כדי לעשות את זה היינו צריכים להכניס את הזרת שלנו לפה של הדגיג, להסתיר את הדג עד שאנחנו מוכנים ואז להרים אותה גבוה והשחף מגיע ואוכל את הדג (ראו סרטון של תמיר)
כבר יום נהדר
המשכנו לנסוע עד לקצה השני של הלגונה, כמעט עד סן פדרו, שם עצרנו לשנרקול הראשון, השונית הייתה ממש מתה מבחינת אלמוגים, כשני אנשים ששנרקלו באילת לא מעט השוק של כמות האלמוגים המתים היה גדול, אבל ששאלנו את המקומיים אם זה תמיד היה ככה הם לא הבינו על מה אנחנו מדברים.
היו המון דגים יפים וחזקנו כוכב ים קטן שחור, מצאנו מלא קונכיות וצדפות והיה ממש נחמד למרות השונית המתה.
בשאר נקודות השנרקול גם כן היו דגים רבים, אפילן ראינו דג סיכה, שזה בעצם המקביל לדג חרב רק שהחרב שלו קטנה, ברקודה, עוד טרופונים ענקיים, מליון קונכיות (conch) ואפילו סירה ששקעה וגדלו עליה מלא אלמוגים (יחסית חיים) ועכשיו חיים בה הדגים.
אחרי הארוחת צהריים, שהייתה ממש מפנקת ועצומה, עברנו לנקודת הכרישים, טוני וכריס אמרו לנו שאנחנו יכולים לרדת מהסירה והתחילו לזרוק מלא דגיגונים למים, פתאום, עשרות כרישים באו לאכול את הדגיגונים, לא התנהגות של כריש צמחוני, אבל אנחנו במים ואיתנו עוד מלא טרפונים ודגים אחרים שנראה שלא ככ מעניינים את כרישים והם בקטע של הדגיגונים המתים.
במהלך השחייה אחד האירים שהיו איתנו ליטף את אחד הכרישים ומכאן אני הבנתי שזה סבבה והתחלתי ללטף גם, זה היה ממכר, מי ידע שכריש זה מחוספס! אחר כך גם תמיר התחיל ללטף והיה ממש מטורף. הכרישים לפעמים שחו לכיוונך והפנים שלם היו קצת מפחידות וזה היה מאיים אבל הם לא עשו כלום. תמיר טוען שאני דחפתי אותו לכרישים, להיות אחד מהם, אבל אני טוענת שרק דירבנתי אותו לתוך החוויה.
אחרי שכל הכרישים הלכו חזרנו לסירה והמשכנו לנסוע הפעם מחפשים פרת ים.
בעת החיפושים קיבלנו רום פונץ אלכוהולי במיוחד שהעביר את החיפושים בכיף גדול.
בחיפושים ראינו צב ים מרחוק, והפרה לא הגיעה, היינו כבר סבורים שלא נראה עד שפתאום קלטנו פר ים תינוק ממש לקראת החזרה לאי.
בגלל שזה היה מקום בו הם לא נמצאים בדרך והייתה איתנו עוד סירה אמרו לנו לא לרדת כי ההתנהגות שלן יכולה להיות לא צפויה, אז צפינו בו מלמעלה, הוא היה ענקקק וכל כמה דקות עלה לנשום.
אחכ חזרנו דרך תעלה שמלאה במנגרוב, שזה צמח שמביא איתו קרוקודילים, לא ברור לי עדיין מה הקטע שלו חוץ מהקרוקודילים אבל אחרי נאום קצר של טוני על גידול המנגרוב וזה שיש כאן קרוקודילים הוא דג לנו קונכייה ענקית, פיצח חלק ממנה עם פטיש, הוציא ממנה את הבשר, חתך לקוביות והגיש לנו. בחיים לא אכלנו בשר כזה, וזה היה הכי טרי שזה מגיע, אני מאד הופתעתי מהטעם, כמעט מתוק, בלי טעם של ים בכלל ועם מרקם שמזכיר משהו בין אפרסק לתפוח.
אחכ חזרנו לאי ורכבנו שיכורים לחדר עד שיצאנו לשקיעה עם מנטות כבכל ערב

*בפוסט סרטונים ותמונות מהצלילה ועוד סתם תמונות שלא נכנסו בפוסט הקודםRead more