בקאלר ‎בקטכיף

אז אחרי חמישה ימים מדהימים וחווייתיים בבליז החלטנו שהיעד הבא שלנו יהיה מקסיקו! בגלל שהטיסה נדחתה לא תכננו כלום מראש ופשוט החלטנו לזרום על האירוע ולהתחיל בעיירה עם אגם ממש על הגבול - בקאלר.

אז לא ממש ידענו למה לצפות והתחלנו את המסע לגבול שהתחיל כרגיל בסירה ואחריה שאטל שלא יצא בזמן אז הוחלט באופן אקראי להכניס אותנו, זוג בריטיים חמודים מנוריץ' (הוא אפילו מנוי לנוריץ ושיחק נגד טוד קאנטוול בילדותו) והיא שוטרת באופיה ובמקצועה וגם בחור יווני נחמד אוהד פנאטנייקוס . הנהג שלנו היה מהגר מהונדורס ונהנתי לדבר איתו על התרבות בבליז בהשוואה למדינה שהגיעה ממנה.

באופן מפתיע המעבר עבר ממש חלק עבורנו הישראלים אבל יוון לא מופיעה במאגר הוויזות של בליז (אקראי ביותר) אז הבחור היווני קצת עיכב אותנו אבל זה נתן פתח לדבר קצת עם קבוצת קוריאניים שהייתה ולנהל דיון קולינארי נוקב על האוכל הבריטי.

אחרי איזה שבע של מסע שעברו יחסית בצורה קלילה ואפילו כללו קריוקי עם נהגת מקסיקנית שממש אהבה את אושר כהן (ככה וככה וכזה וכזה) הגענו למלון שלנו.

הצק אין כלל הסבר ממממשששש ארוך של נסטור הפקיד על כל מה שאפשר לעשות בבקאלר (לרמת הסביר לנו איפה יש קצת בוץ איפה יש קצת חול אחי כאילו מכפתלנו) אבל עברנו אותו בהצטיינות והמשכנו לחדר שלא תאם להייפ שנסטור יצר אבל היה נקי ובאמת מספיק. בערב הלכנו לאכול במיסטר טאקו שהייתה מסעדה מקסיקנית אמיתית ראשונה בטיול ואני אכלתי בוריטו של הישמור עם פסטור (שווארמה חזיר כזו) שהיהה טעים ויעל פתחה שולחן טאקויים מלהיב, התאהבנו במקום ולמרות כאבי בטן אחרי כל ארוחה שם הקפדנו לפקוד אותו ולחקור את המנות כל יום! אחרי זה בערב הלכנו להתסובב בפסטיבל אופנוענים שהיה במקרה בעיר באותו יום ואפילו קיבלנו הופעת רוק חינמית שליוותה את הקינוח קרפ מקומי שאכלנו שם (מרקוויסטוס)

למחרת התעוררנו והלכנו לחקור את העיירה , בהתחלה ירד גשם אז מצאנו דק מקורה שממנו אפשר לקפוץ ולהיות במים שהיו בגוון תכלת יפיפה וגם הקרקעית עם החול הייתה לבנה מה שיצר מראה מרהיב ביותר וממשש נעים להיות בהם שעות. אז ככה בילינו את היום בטבילות באגם עם הפוגה קצרה של מיסטר טאקו (איך אפשר שלא), בערב הלכנו לאכול המבורגר מספק שבכוונה יעל לא סיימה בשביל להשאיר מקום לצ'ורוס שהתגלה כקינוח אדירר שמוזרקת אליו ריבת חלב (יאמ)

יום אחרי זה קמנו לבוקר גשום עג שאיכשהוא ב11 בערך התחלף המזג אוויר וסגרנו סיור סונטות באגם שנוצל בצורה מטורפת כי אלה היו 3 שעות השמשיות היחידות ביום. בסיור קיבלנו קולות וחטיפים (לא משתווה לכיבוד בשנירקול <סביצ'ה נאצ'וס> אבל עדין כיף ומפנק וממש יפה ומיוחד) אחרי הסיור התחיל כמובן מבול שקיפל אותנו לחדר , לא לפני שיעל אכלה קרפ עם 300 גרם מנצ'גו ואני הרבצתי מאפה קינמון) . בערב חזרנו ל.. תופים תופים - מיסטר טאקו! הפעם בגלל שזה היה הערב האחרון ממש הגזמנו ואכלנו גם טאקו מולה וגם בוריטויים אישיים מלווים במרגריטות שהיו ממש טעימות , ישבנו עם יעל ועומר שהגיעו באותו יום מבליז בערב וסיכמנו את בקאלר כהצלחה מסחררת.Les mer