Itamar mon amour ❤️

איתמר שלי,
אני זוכר את הרגע הראשון שבו הסתכלנו אחד לשני בעיניים באמצע הלילה בפארק הירקון.
זה היה רגע שהחיוך שלך בצבץ מהשפתיים שלך, והלב התאהב.
אני כל פעם מתפלא מהשילוב המנצח שלנו כזוג.
אחרי ארבעה חודשים בהם נרקמה לה זוגיות טסתי רחוק.
עם המרחק נוצרו קשיים, חששות וספקות.
מי לעזאזל היה מאמין שמפארק הירקון נמצא את עצמנו בתאילנד.
כבר בטיסה הגוף לא יכול כבר לשבת במושב, הפה מתייבש, ההתרגשות בשיאה!!
איזה כייף לראות שוב את החיוך הזה, קרוב קרוב.
לא שמתי לב כמה שהיית חסר לי.
המגע שלך, הקול שלך, והפרצוף היפה שלך.
אנחנו נפגשים ומתחבקים חזק חזק, לא מעכלים מה קורה כאן.
כשאני יוצא מהשדה תעופה אני קולט את איתמר יושב עם המחשב שלו כשתאילנדית לא מפסיקה לחפור לו לטענתו, ואני מדבר איתה ומסדר את ענייני הנסיעה למלון.
אנחנו עושים בדיקת קורונה ונכנסים לבידוד במלון.
למחרת אנחנו נוסעים כבר לקנצ׳נבורי ומגיעים בשעת צהריים.
אנחנו מסתובבים קצת באיזור, מתים מרעב אחרי נסיעות לא פשוטות ומתיישבים לאכול במסעדה תאילנדית.
לאחר מכן ממשיכים לחקור את האיזור, עוברים במקרה בפסטיבל סיני כלשהו שאין לי מושג מה היה שם, משם לשוק לילה המטורף שממש רציתי למצוא אוכל רחוב פשוט שלא מצאתי עד ששאלתי עוברת אורח והיא ענתה לי שהיא לא יודעת ואחרי כמה דקות הגיעה אליי עם פאד תאי ארוז ומוכן לזלילה.
בוקר למחרת אנחנו עולים על רכב גדוש באנשים מהכביש הראשי בדרך למפלי Erwan המפורסמים באיזור.
בדרך נתנו לנו לאכול חתיכות בננה מטוגנות וזה היה וואו, ירדנו באמצע הדרך בכפרים המקומיים והצטננו בקוקוס טרי ומשם בטרמפים הגענו למפלים יפיפיים.
לא נכנסתי למים בגלל שהיו בפנים דגים שנגסו בי אבל עדיין נהננו מאוד, המשכנו למעלי המפלים וחזרנו בטרמפים לקנצ׳נבורי ישר לשוק לילה שוב!
גילינו דוכן קוראסונים מפתה שטעמנו כשחזרנו לחדר, ומרוב שהקוראסון היה טעים חזרנו לשוק לקחת עוד כמה שיהיה לנו למחרת בבוקר וכך היה, בבוקר ישבנו על קפה של 7/11 וקוראסונים ומשם נסענו לגשר המפורסם בעיר שנבנתה ע״י 60,000 שבויי מלחמה ו200,000 אסירים ופועלי כפייה תחת השלטון היפני בזמן מלחמת העולם השנייה.
הגשר חיבר בין בנגקוק לוראנגון שבבורמה ושימשה להזרמת אספקה לצבא היפני בבורמה.
המשכנו למקדש סיני צבעוני נוסף שנערך בו טקס ומשם חזרנו למלון שלנו ונפרדנו לקנצ׳נבורי חזרה לבנגקוק.Read more