First day exploring

השעה 13:45 נחתתי בבנגקוק, מרוגש מאוד ולא מעכל.
בשדה חיכתה לנו הסעה ומשם ישר נסענו למתחם שעושים בדיקת קורונה, הכניסו לי את המתוש לתוך המוח ממש חזק עד שירדו לי דמעות.
זה היה בנחיר הסתום שהצטננתי עוד בארץ.
משם התמקמנו במלון ומהר מאוד נרדמתי ואז הטלפון מצלצל, השעה בין 19:00-20:00 ומודיעים לנו שיצאנו שליליים לנגיף.
ניצלנו את ההזדמנות וירדנו ל7/11, החלפתי סים וקניתי חלב שקדים וקורנפלקס של קןאלה שזה בעצם שוגי וגם עשינו סיבוב ברחוב והריח צחנה ומדרכה צרה (גם האסלה במלון נמוכה) חזרנו למלון לישון ובבוקר עזבנו את המלון ולקחנו מונית לרחוב הראשי ה״קאווסן״.
הגענו בבוקר, והמקום ריק מאדם.
נכנסתי לChange ולא היה שם אדם, חיפשנו הרבה זמן מקום לישון והכל כמעט היה סגור עד שמצאנו, הנחנו את הדברים והתקדמנו ברגל לכיוון מקדש מפורסם בעיר.
בדרך לשם עברנו ברחוב חי ומלא אדם והעיניים שלי התפקחו ורציתי לעשות סיבוב והבנות המשיכו לכיוון המקדש וכאן הפעם הראשונה שהתפצלנו, עשיתי סיבוב ואז נכנסתי לchange והיתה שם לקוחה שלקח לה נצח אז חתכתי למקדש לפגוש את הבנות.
בכניסה ביקשו שאשים מכנס ארוך וזה אילץ אותי לקנות שרוואל פילים ב200 באט תאילנדי.
נכנסתי וראיתי את הבנות, ניסיתי ליצור עוד קצת אינטראקציה ושם הבנתי שאני פחות נהנה בחברתן.
פגשתי בסיור זוג ישראלים, זוג פורטוגלים, ומטייל משוויץ שאיתו הלכתי לאכול אוכל רחוב אחרי הסיור במקדש.
עשינו גם מסאז׳ רגליים וכתפיים, לאחר מכן ישבנו בבית קפה והזמנתי קינוח ככל הנראה קוריאני, לחם מטוגן עם רוטב שוקולד מעל.
עשינו הליכה לסאבווי וירדנו ב״צ׳יינה טאון״ ועשינו סיבוב.
צ׳יינה טאון הייתה מלאה באורות צבעוניים, המולה, ורחובות מקושטים בעיצוב סיני.
משם חזרנו בטוקטוק ונכנסתי לקאווסן עם בדיקת קורונה שלילית שהייתה מהמלון ושמו לי חותמת סגולה על היד, ראיתי את הזוג פורטוגלים שהסיור במקדש שעשיתי עוד בצהריים.
אני לגמרי הרגשתי שהאירועים ביום הזה התגלגלו לטובה והיה גדוש בחוויות והצלחתי לשטוף את העיניים ולהנות מכל רגע ורגע.
הגעתי להוסטל ולפני שנכנסתי להתקלח הבנות הודיעו לי שהן מעוניינות לעבור הוסטל והן רוצות לישון כולן יחד.
באותו הרגע הבנתי שהיכרותי הקצרה עם הבנות בדרכה להסתיים מחר בבוקר.Read more